הליגה האיטלקית יוצאת לדרך עם המשחקים של אמפולי נגד ורונה ונאפולי מול פרוסינונה (שידור חי בערוץ ONE2). זה הזמן להתמקד בדמויות החדשות שהגיעו הקיץ לארץ המגף כדי להצטרף למרוץ האליפות הכי פחות צפוי בכדורגל האירופי.
רודי גארסיה – נאפולי
זה היה מינוי מוזר, כמעט גרוטסקי בעיני אוהדי נאפולי. לא היה להם קל להיפרד מלוצ'אנו ספאלטי שהצעיד את הקבוצה לאליפות היסטורית אחרי בצורת בת 33 שנה ובחר לצאת לשנת שבתון, אשר תופסק כעת ככל הנראה על מנת להתמנות למאמן נבחרת איטליה במקום רוברטו מנצ'יני המתפטר. ללא המנטור הנערץ, הם קיוו לראות יורש ברמה נאותה, אבל הבעלים אאורליו דה לאורנטיס, שהתפאר בכך שבחן כ-60 מועמדים, בחר כבר באמצע יוני אופציה שלא עונה על הדרישות ממבט ראשון.
גארסיה הוא מאמן טוב, אבל הרזומה שלו לא מרשים בסטנדרטים של אלופת איטליה. פעם נתפס הצרפתי למאמן מבטיח כאשר הצעיד את ליל של אדן הזאר לאליפות צרפת ב-2011. ההצלחה הביאה אותו לרומא, שם הקדנציה הייתה שנויה במחלוקת והסתיימה בטונים צורמים למדי אחרי שנתיים וחצי. מאז, עבר המאמן במארסיי ובליון, לפני שנדד לשכר השמן בליגה הסעודית, שם נפל לפתע לידיו כריסטיאנו רונאלדו. בגיל 59, הוא היה הרחק מעבר לשיאו – זו, לפחות, הייתה התדמית. כעת הוא חוזר למרכז הבמה באופן לא מתוכנן ונדרש להיכנס לנעליים הגדולות של קודמו, המשימה לשמור על הכתר קשה והציפיות ממנו נמוכות יחסית, אבל מה אם הוא יפתיע? מה אם דה לאורנטיס צדק?
מרקוס תוראם – אינטר
האב היה בלם אגדי ביובנטוס (וגם בפארמה) והבן יהיה החלוץ המרכזי החדש של אינטר, מה יכול להיות פיקנטי יותר? ליליאן תוראם מתרגש מאוד לקראת פתיחת הקדנציה של מרקוס במדים השחורים-כחולים, שם קיבל את החולצה מספר ‘9’ במקומו של רומלו לוקאקו. האוהדים, שכה אהבו עד לא מכבר את הבלגי, לא מוכנים לשמוע יותר את שמו ומשתוקקים לשכוח ממנו מהר ככל הניתן, אחרי הפלירטוט המיותר שלו עם הגברת הזקנה. הצרפתי נכנס לנעליו, במטרה לייצר שיתוף פעולה פורה לא פחות עם לאוטרו מרטינס ולהצעיד את אינטר בחזרה לפסגה.
למען האמת, תוראם הוא חלוץ שונה בהשוואה ללוקאקו. הוא נייד יותר ושיחק במשך חלק נכבד מהקריירה עד כה באגף ולא כחלוץ מרכזי. הגמישות הזו עשויה לתרום רבות ליעילות הצמד עם לאוטרו, כי היא תהפוך אותו לבלתי צפוי לחלוטין. אם הם ימצאו שפה משותפת, ההנאה מובטחת. עבור הצרפתי, מדובר בשדרוג בגיל 26 אחרי הקדנציה בבורוסיה מנשנגלדבאך אותה עזב כשחקן חופשי בתום חוזהו והוא ישתדל להפיק ממנה את המקסימום.
כריסטיאן פוליסיק – מילאן
הקדנציה של הכוכב האמריקאי בצ'לסי הסתיימה בתום ארבע שנים באכזבה עצומה והוא עזב את סטמפורד ברידג' בלי להותיר חותם כלשהו. בעוד זמן לא רב האוהדים יתקשו להיזכר שהוא בכלל השתייך לסגל הכחולים, אלא שזה לא אומר כי מדובר בקריירה אבודה. נהפוך הוא – בגיל 24 ימיו הטובים של פוליסיק עשויים להיות לפניו ואת הפוטנציאל שהראה בתחילת דרכו בבורוסיה דורטמונד אף אחד לא יכול לקחת ממנו.
בלונדון היה זה שילוב של ציפיות מוגזמות ושינויים תכופים מדי, אשר גרמו לו לאבד את הביטחון העצמי ואת התשוקה. כעת, אחרי שהגיע לסן סירו במחיר מבצע של 20 מיליון אירו בלבד, ינסה שחקן ההתקפה הרב-גוני לחזור לעצמו ולהפוך לאחד המנהיגים של מילאן. המאמן סטפנו פיולי מייעד לו ככל הנראה את תפקיד הפליימייקר, במיוחד לאור עזיבתו של צ’ארלס דה קטלארה הבלגי בהשאלה לאטאלנטה, אבל הוא מסוגל כמובן לשחק גם בשני האגפים. בצד האדום-שחור של מילאנו מאחלים לו הצלחה מרובה בכל העמדות.
פול פוגבה – יובנטוס
טוב, אמנם אנחנו מדברים על דמויות חדשות בליגה ופוגבה חזר ליובנטוס בהעברה חופשית ממנצ'סטר יונייטד כבר לפני שנה, אבל הצרפתי בקושי ראה דשא בעונה שעברה בגלל שלל פציעות מגוונות שהשביתו אותו כליל. הוא צבר 108 דקות בלבד בליגה, פתח פעם אחת בלבד בהרכב בשלהי העונה מול קרמונזה וגם אז נפצע מיד ונאלץ לבלות את רוב הקיץ על שולחן הטיפולים. ניתן לומר שהקשר הצרפתי כלל לא היה שותף להרפתקה הבעייתית אשתקד, אבל חלקו עשוי להיות משמעותי הרבה יותר בעונה החדשה. לפי הדיווחים המעודדים שמגיעים מטורינו, מספר 10 צפוי להיות כשיר כבר למחזור הראשון מול אודינזה וישולב בהדרגה, בתקווה כי יוכל להימנע מפגיעות חדשות.
באולד טראפורד לא זוכרים את התנהלותו לטובה, אבל אוהדי יובה נהנים להתרפק על זיכרונות מהקדנציה הראשונה של פוגבה באיטליה, כאשר הוא היה חלק מקישור מזהיר עם אנדראה פירלו וארתורו וידאל. הוא היה אז הבחור הצעיר בחבורה, אבל כעת זקוקה לו הקבוצה דווקא על תקן המנהיג הוותיק של הכוכבים העולים במרכז המגרש – פאביו מירטי וניקולו פאג'יולי. בגיל 30, יודע הצרפתי שזו ההזדמנות שלו לחזור לעניינים, כי אם לא יעשה זאת הוא יוגדר במהרה כסוג של שחקן עבר. לפי החיוכים והתרגילים באימונים, התסריט האופטימי בהחלט אפשרי.
דאיצ'י קמאדה – לאציו
הידטושי נקאטה היה פעם להיט ענק בליגה האיטלקית ועונתו המלאה היחידה במדי רומא הניבה זכייה באליפות ב-2000/01, במהלכה הבקיע שער קריטי לרשתה של יובנטוס. כעת מגיע לארץ המגף נציג חדש מארץ השמש העולה וגם הוא ישמח להותיר חותם משמעותי בעיר הנצח. דאיצ'י קמאדה היה חלק אינטגרלי וחיוני ממסע ההצלחות של איינטרכט פרנקפורט שכולל את הזכייה בליגה האירופית לפני שנה.
היפני חתם בלאציו כשחקן חופשי והנשרים תולים בו תקוות רבות. מדובר בשחקן שמשלב יצירתיות עם לוחמנות ומוסר עבודה גבוה מאוד ויש לו גם חוש מפותח לכיבוש שערים – אשתקד בבונדסליגה היו תשעה כאלה. אינטר הביעה בו עניין רב, אבל הוא העדיף את הפרויקט של מאוריציו סארי ועשוי להיכנס למשבצת שפינה סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ' שנדד לסעודיה.
רנאטו סאנצ'ס – רומא
הקריירה של הפורטוגלי, שהוגדר בזמנו כשחקן המבטיח ביותר בעולם בשכבת גילו, נפגעה רבות מבחירות גרועות. אחרי שזהר ביורו 2016 כנער בן 18, הוא חתם בבאיירן מינכן – והלך לגמרי לאיבוד, עד כדי כך שאפילו ההשאלה בסוונסי הייתה קטסטרופלית. סאנצ'ס הצליח להשתקם בליל, זכה באליפות ב-2021 והיה בדרך הנכונה, אבל בחר לפני שנה להצטרף לקרקס הנודד של פאריס סן ז'רמן – והעסק שוב נעצר.
כיום הוא כבר בן 25 ורצוי להימנע ממעידות חדשות. האם המעבר לזרועותיו של ז'וזה מוריניו ברומא יועיל לו? אין לדעת, אבל רנאטו בהחלט עשוי להתאים למערך של המיוחד באולימפיקו, כי הבוס אוהב שחקנים אנרגטיים כמוהו. המועדון השקיע רק מיליון אירו על מנת להביאו בהשאלה, ויוכל לרכוש את כרטיסו תמורת 15 מיליון אם הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. תחזיקו לו אצבעות, כי כאשר סאנצ'ס בשיאו מדובר בשחקן מהנה מאוד לצפייה.