ענה לטוטי על המגרש: הפריחה של פאולו דיבאלה

בחודש שעבר זרק פרנצ'סקו טוטי פצצה לאוויר כאשר הציע להעזיב את פאולו דיבאלה בקיץ. "הוא שחקן גדול, אבל צריך להבין מה המטרות של המועדון לקראת העונה הבאה. לו הייתי מנהל, היו לי ספקות לגבי שחקן שכשיר רק ל-15 משחקים בעונה. אם אחד השחקנים החשובים ביותר זמין רק לשליש מהמשחקים, הייתי עושה התאמות", אמר הקיסר. בינואר הוא עוד טען כי המועדון חייב להשאיר את הכוכב הארגנטינאי בכל מחיר, אולם מתיחה חדשה בשריר שינתה איכשהו ב-180 מעלות את דעתו. הייתה זו הפציעה החמישית של דיבאלה במהלך העונה הנוכחית, וסבלנותו של טוטי תמה.

עם זאת, צריך לחזור דווקא לינואר ולפציעה השלישית של דיבאלה כדי להיזכר במה שגרם למפנה המשמעותי האמיתי מבחינת רומא העונה. בקרב מול לאציו ברבע גמר הגביע, נאלץ הפליימייקר לעזוב במחצית, ובלעדיו נכנעו חבריו 1:0 בדרבי. ימים ספורים מאוחר יותר, רשמה רומא נטולת דיבאלה הפסד גם למילאן בסן סירו, שהרחיק אותה מהמאבק על הכרטיס לליגת האלופות, וההנהלה החליטה שהיא חייבת לעשות שינוי. ז'וזה מוריניו פוטר בניגוד לרצונם של רוב האוהדים באולימפיקו, והאיש היחיד שיכול היה לפצות את המהלך השנוי במחלוקת הובא על תקן היורש – דניאלה דה רוסי. 

עוד לא חלפו שלושה חודשים מאז, ומוקדם לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת, אך כאשר עורכים סיכום ביניים קל לקבוע שהמהלך השתלם. דה רוסי שינה באופן מיידי את המומנטום, החזיר את רומא למסלול הנכון, שדרג את התוצאות, ואתמול (שבת) הגיעה גם הנקמה המיוחלת בדרבי מול היריבה השנואה בתכלת.

בארבעה משחקי דרבי רצופים לא הצליחה רומא להבקיע מול לאציו – רצף מחריד ומשפיל במהלכו נרשמו שלושה הפסדים בתוצאה 1:0 ועוד 0:0 אחד. הבצורת הזו הגיעה לסיומה כאשר דיבאלה הגביה כדור קרן לראשו של הבלם ג'אנלוקה מנצ'יני, שנגח בחוזקה פנימה. גם הפעם זה נגמר 0:1, אבל לזכות רומא – מה שאפשר לה להתקרב לבולוניה וליובנטוס במאבק על הכרטיס לליגת האלופות.

עבור דיבאלה היה זה הבישול השמיני העונה בליגה, ויש לו גם 12 שערים – בנתון זה הוא כבר השווה את מאזנו מכל העונה שעברה. בסך הכל, הוא מעורב ישירות ב-20 מ-56 הכיבושים של רומא, וזה לא דבר של מה בכך, במיוחד כי הוא נטל חלק ב-22 משחקים בלבד בגלל הבעיות הבריאותיות.

טוטי, אגב, הגזים מאוד בהערכתו, כי דיבאלה נעדר בינתיים מתשעה משחקים בלבד, כלומר היה על המגרש ב-70 אחוזים מהמחזורים, ולא ב-33 אחוזים כפי שהצהיר כוכב העבר. וגם בליגה האירופית יש לו תרומה מכובדת, במיוחד במפגש מול ברייטון בשמינית הגמר, בו כבש את השער הראשון והיה הגיבור הראשי בניצחון 0:4. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בעונה מצוינת של הארגנטינאי למרות המגבלות, והוא הסתדר מצוין עם שני הבוסים שלו במהלכה.

הגזים בביקורת. טוטי (רויטרס)

מוריניו היה דומיננטי מאוד כאשר דיבאלה שוכנע לחתום ברומא כשחקן חופשי בקיץ 2022. הפורטוגלי הרים אליו טלפון אישית, הסביר כיצד הוא רואה את שילובו בקבוצה, ומעולם לא אכזב אותו – ההרמוניה בין השניים נשמרה עד להדחתו של המאמן. ואולם, ייתכן כי דה רוסי מתאים לעושה המשחק היצירתי אפילו יותר, והוא עושה הקבלה ישירה לטוטי כשהוא מתייחס למאסטרו שלו.

"שיחקתי עם טוטי במשך שני עשורים, ואף אחד לא אמר לו מה לעשות. רק היינו צריכים לתמוך בו כשהכדור היה ברגליו. דיבאלה הוא שחקן כזה אצלנו עכשיו, ואנחנו חייבים להפיק מכך את המקסימום. שחקנים מוכשרים צריכים לקבל חופש פעולה. לשם כך, אחרים אמורים לחפות עליו כשהוא עוזב את העמדה שלו", אמר המאמן הצעיר – והוא מיישם את הגישה הזו הלכה למעשה. הארגנטינאי לא כבול להנחיות של דה רוסי, והוא מרגיש נוח לרקוד על הדשא כפי שהוא רואה לנכון.

דניאלה דה רוסי (רויטרס)

האמירה של טוטי הפתיעה את דה רוסי, ומובן שאינה משקפת את דעתו או את דעת ההנהלה. מלך רומא אף הסביר בדיעבד שהתבטא כאוהד בלבד, ולא כדאי לקחת אותו ברצינות. בפועל, המועדון פועל בימים אלה להארכת חוזהו של הארגנטינאי. נכון לעכשיו, הוא מסתיים בקיץ 2025, ובנוסף יש גם סעיף שחרור נמוך בגובה 12 מיליון אירו.

הוא הוכנס לדרישת סוכניו של דיבאלה, כי כל הקלפים היו בידיו ברגע החתימה, והוא רצה להבטיח לעצמו אפשרות להימלט למקרה שמשהו היה משתבש. הרי רומא היא לא היעד הנחשק ביותר לשחקן ברמתו, ולכן התלהבות האוהדים סביב הגעתו היתה כה עצומה. הם הרגישו שהמזל האיר להם פנים, והשתוקקו להראות לדיבאלה את אהבתם. זה עדיין נכון גם עכשיו, כאשר ההחלטה הסופית שוב תהיה בידיו. 

סעיף שחרור אטרקטיבי. דיבאלה (רויטרס)

כל עוד הוא נהנה על הדשא ומשחק עם חיוך, הסיכוי להישארותו גבוה – והעפלה לליגת האלופות בהחלט תסייע מאוד לכולם. "היינו במפעל בפעם האחרונה כשעוד הייתי שחקן פעיל כאן, וזה לא מקובל. זה מרגיש ממש מזמן", טוען דה רוסי. בפועל, לא עבר זמן כה רב – זה היה בסך הכל ב-2018, אך קשר העבר מדבר מדם ליבו, ותחושותיו זהות לאלה של האוהדים ביציעים. מבחינתם זה מוגזם, והמטרה היא לשנות זאת כאן ועכשיו. 

מאז מונה דה רוסי, השיגה רומא 8 ניצחונות ב-11 מחזורים, לצד שתי תוצאות תיקו והפסד בודד לאינטר. המאזן הזה מרשים, במיוחד על הנייר, אבל המבקרים עשויים לטעון כי עד אתמול הושגו כל התוצאות הטובות על חשבון יריבות נוחות מהחלק התחתון של הטבלה. הדרבי מול לאציו אתמול היה המבחן הקשה ביותר של המאמן החדש עד כה בליגה, והוא עבר אותו בהצלחה עם הניצחון היוקרתי הראשון בקריירה. האסיסט של דיבאלה סמלי מאוד בהקשר זה. הוא מדגיש עד כמה הארגנטינאי עשוי להיות חיוני במחזורים הקרובים, וגם בניסיון לזכות בליגה האירופית – זאת בתנאי שיישאר בריא.

יזכו יחד בתואר? פאולו דיבאלה חוגג עם דה רוסי (הטוויטר של רומא)

האתגרים יהיו קשים, אבל המפגשים הישירים מול בולוניה ויובנטוס באולימפיקו מהווים גם הזדמנות לצמצם את הפערים, ואף לעקוף אותן בטבלה. יובנטוס, שנקלעה למשבר בשבועות האחרונים, עשויה אולי להיות טרף נוח – ועבור דיבאלה תהיה זו חגיגה פרטית מיוחדת אם בסופו של דבר תצליח רומא לסיים לפני הגברת הזקנה. הוא לבש את פסי שחור-לבן במשך 7 שנים, ולפרקים נחשב לכוכב המבריק ביותר של הקבוצה, אך הפרידה הייתה צורמת למדי, כי אנשי יובה נתנו לו להבין כי הם רואים בו סוג של שחקן עבר. בפועל, דיבאלה רק בן 30, ויש לו עוד מה להוכיח על הבמה הגדולה. למעשה, מאז עזב את יובנטוס, הוא הספיק לזכות בגביע העולם ב-2022.

ואולי הוא כמעט ולא שותף בטורניר, אבל לדיבאלה היה חלק חשוב בגמר – הוא נכנס בשניות האחרונות של ההארכה ודייק בפנדל שלו בדו-קרב. אתמול הוא הציג לראווה את מגן העצם עם תמונתו מניף את הגביע בפניו של מתיאו גנזודי, שהיה שם על תקן צופה מהספסל ונותר ללא מדליית הזהב. היה לו כיף לנצח את הצרפתי פעם נוספת, וברומא מקווים שהמומנטום הזה יימשך. גם לטוטי לא צריכות להיות תלונות.

מתיאו גונדונזי ופאולו דיבאלה (רויטרס)