אבל כבד בעולם הכדורסל: דיקמבה מוטומבו הלך היום (שני) לעולמו בגיל 58 בלבד אחרי מאבק עם מחלת הסרטן. הסנטר האגדי נחשב לאחד מגדולי שחקני ההגנה בתולדות המשחק, מדורג שני ברשימת חוסמי כל הזמנים ב-NBA וזכה ארבע פעמים בתואר שחקן ההגנה של העונה.
מוטומבו היה השגריר הבינלאומי הראשון של ה-NBA והקומישינר אדם סילבר ספד לו: “דיקמבה היה, בפשטות, גדול מהחיים. על הפרקט הוא היה מהחוסמים ומשחקני ההגנה הגדולים ביותר בהיסטוריה. מחוץ למגרש, הוא שפך את כל לבו ונשמתו כדי לעזור ולסייע לאחרים”.
את תנועת ה’לא’ עם האצבע של דיקמבה מוטומבו אין חובב כדורסל שלא מכיר. הסנטר האגדי, חבר היכל התהילה מאפריל 2014, היה מזוהה במיוחד עם דנבר נאגטס שבחרה בו במקום הרביעי בדראפט 1991 ועם אטלנטה הוקס, כששתיהן גם הפרישו את גופייה מספר 55 שהיה לובש.
מוטומבו השתתף בשמונה משחקי אולסטאר ושיחק ב-NBA בין 1991 ל-2009. כבר מהעונה הראשונה שלו בדנבר הוא הפך לבורג מרכזי עם ממוצעים של 16.6 נקודות, 12.3 ריבאונדים ו-3 חסימות. הוא נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה וסיים שני במרוץ לתואר על העונה הראשונה.
הוא ביסס את מעמדו כחוסם היסטורי עם ממוצע של 4.5 חסימות למשחק בעונת 1995/96. בסוף אותה עונה סיים את החוזה בדנבר ועבר לאטלנטה, שם הוכתר לשחקן ההגנה של העונה פעמיים נוספות והתפרסם בזכות תנועת ה’לא’ שסימן אחרי שחסם. הוא שיחק בהוקס עד 2001.
היעד הבא שלו היה פילדפיה 76 אליה עבר בטרייד והוביל אותה עד לגמר אבל נכנע ללוס אנג’לס לייקרס. בסיום עונת 2001/02 עבר לניו ג’רזי נטס, אבל סבל מפציעה ומיעט לשחק, כשאחרי עונה אחת המשיך לניו יורק ניקס. אחרי שהועבר בטרייד לשיקגו, המשיך מיד ליוסטון רוקטס.
הוא היה אז כבר בן 38, אבל עדיין קיבל דקות וב-10 בינואר 2008 גם עקף את קארים עבדול ג’באר בדרך למקום השני בחוסמי כל הזמנים של הליגה. הוא פרש אחרי שנפצע בברכו במהלך פלייאוף עונת 2009/10 וסיים את הקריירה הארוכה והמפוארת שלו, שתיכנס לספרי ההיסטוריה.
מוטומבו נולד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו והיה פעיל הומניטרי מפורסם עם קרן מיוחדת שהקים ב-1997. הוא הקים בית חולים בקינשאסה על שמה של אמו ביאמבה מארי מוטומבו. באוקטובר 2022 עבר ניתוח להסרת גידול ממוחו, אבל היום כאמור המחלה הכריעה אותו והוא נפטר.
מג’יק ג’ונסון נפרד: “כל כך כואב לי הלב לשמוע על פטירתו של חברי היקר וחבר היכל התהילה של הכדורסל, דיקמבה מוטומבו. הוא לא היה רק שחקן כדורסל גדול שיכול להגן על השפה כחוסם זריקות עילית, אלא גם אדם מדהים עם לב זהב טהור. הוא הקדיש חלק ניכר מחייו לשרת אחרים, מה שבא לידי ביטוי בהשפעתו המתמשכת הן בארה"ב והן באפריקה.
“באמצעות הקרן שלו, הוא עזר לבנות בית חולים מדהים בעלות של 29 מיליון דולר בארץ הולדתו קונגו, ותרם באופן אישי 15 מיליון דולר לפרויקט! כשגריר עולמי של ה-NBA ושגריר רצון טוב של האו"ם, הוא קיבל מספר רב של פרסים ראויים לאורך השנים על מאמציו ההומניטריים. אני באמת אתגעגע לחיוך הגדול שלו, לרוח שלו ולקול החזק שלו. קוקי ואני מלווים את אשתו רוז, ילדיו ושאר בני משפחתו במחשבות ובתפילות שלנו בתקופה הקשה הזו”.