טרגדיה. זאת המילה ששגורה בפי כל מי שראה את פציעתו של רכז שיקאגו בולס, דריק רוז, שככל הנראה גמר את העונה בפעם הרביעית ברציפות. נחזור על זה שוב, כיוון שזה בלתי נתפס - דריק רוז נפצע בפעם השלישית בצורה קשה ועונה רביעית ברציפות הוא ככל הנראה יראה את הפלייאוף מהיציע (2011/12, 2012/13, 2013/14 ו-2014/15).
העונה, לאחר שהיה שותף לזכייה של נבחרת ארצות הברית באליפות העולם בקיץ, רוז נראה טוב ביחס לציפיות החזרה מהפציעה שלו; הוא לא חשש לחדור לסל ולשחק חזק, אבל גם לא הכריח דברים במשחק של שיקאגו, לא ניסה לעשות מהלכים בכוח כאשר בתודעה תמיד החשש מפציעה.
עם זאת, זו לא הייתה אותה היכולת מ-2011, אז שלט בליגה ללא עוררין בזכות אתלטיות וכוח בלתי נתפסים. באותה העונה הוא העמיד ממוצעים מדהימים וסיפק יכולת פנומנלית, בעוד השנה לצד משחקים מרהיבים שכללו מהלכים מדהימים והגעה לאזור ה-30 נקודות, היו לו גם כאלו רעים מאוד.
הוא לא היה בעונה יוצאת דופן, אבל ניתן לראות שהוא לא חושש לבצע מהלכים כמו לא מעט שחקנים ששבו מפציעות קשות, מה שגרם לו לשחק חזק, כמו שמעריציו הרבים קיוו וייחלו. רוז, שנבחר ב-2011 ל-MVP הצעיר בתולדות הליגה הטובה בעולם, דבר שאפילו מייקל ג׳ורדן ולברון ג׳יימס לא עשו בגיל כה צעיר, החל בתקופה האחרונה להציג משחקים מעולים ולהזכיר נשכחות, אלא שאז הגיעה הפציעה בזמן הכי רע מבחינתו.
|
ג'יימס. אפילו הוא לא זכה ב-MVP בגיל צעיר כמו רוז (רויטרס) |
|
|
רבים וטובים בליגה חוו פציעות קשות שהעיבו על הקריירה שלהם: פני הארדוואי, ביל וולטון, גרנט היל, יאו מינג, טרייסי מגריידי, אבל אף אחד לא משתווה לטרגדיה של רכז שיקאגו, שרבים חשבו לאחר עונת ה-MVP שלו שהוא ישלוט בליגה; טייפקאסט שמתאים גם למי שמשחק בשיקאגו ויהיה מעין יורש של הוד אווירותו, מייקל ג׳ורדן (חלילה, אף אחד לא ישתווה לגדול השחקנים, אבל עדיין, להזכיר במעט את הדומיננטיות של ההוא ששולט גם בשוק הנעליים).
טיפת מזל. כמה המושג הזה חשוב בספורט ובחיים בכלל. כשהיינו קטנים, לימדו אותנו שעדיף סנטימטר של מזל מקילומטר של שכל; דריק רוז מבין כעת כמה שמעבר ליכולת צריך גם מזל בחיים. זאת, לאחר שהוא תיכנן את הקאמבק השני בצורה חכמה.
|
מגריידי. גם הוא חווה פציעה קשה שהעיבה על הקריירה שלו (GettyImages) |
|
|
"הרבה אנשים כועסים כשהם רואים אותי נח ולא משחק כל משחק, אבל אני חושב על העתיד, על המשך הקריירה ולא רק כל העונה הנוכחית. על הימים שיגיעו כשאפרוש. אני לא רוצה להגיע לטקס הסיום של בני כשאני סובל מכאבים בגלל משהו שעשיתי בעבר. אני רק מנסה להיות חכם", אמר רוז.
אבל חוכמה ומזל הם שני עולמות נפרדים וכמו הקלישאה עדיף את הראשון לצידך; כי עם כל החוכמה, הברכיים של רוז שוב קרסו ואי אפשר כבר לדעת איך יתפקד בעתיד. סביר להניח שיעדיף ניתוח לתיקון הקרע, מה שיסתום את הגולל על העונה הנוכחית, אך מבחינת העתיד יסייע לו לגמוע יותר עונות מאשר הוצאת החלק הפגוע.
|
רוז. "לא רוצה להגיע לטקס הסיום של בני כשאני סובל מכאבים" |
|
|
בכל מקרה, גם אם יעשה את הצעד הלא האהוב עליו ויחזור לשחק לאחר החלמה קצרה, סביר להניח שלא נקבל את אותו השחקן, אפילו לא את זה של העונה. הפער מההצגות בעונת ה-MVP צפוי להיות כה גדול, שזה רק יעיב על הקריירה שהייתה צפויה להיות לו.
כעת, כל עולם הכדורסל רק מבכה את הטרגדיה של הרכז המחונן, שצנח מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. לברון ג'יימס צייץ: "מרגיש רע עבור דריק רוז. תרים את הראש ותישאר חזק". פול ג'ורג', שגם הוא חווה פציעה קשה כתב: "לעזאזל. שולח את תנחומיי. שלא תישבר רוחך". ריקי רוביו: "שוב? אני חש את הכאב. כל כך מצטער עבור רוז, אני מעריץ גדול".
|
ג´ורג´. "שולח את תנחומיי, שלא תישבר רוחך" (רויטרס) |
|
|
ובעצם, הציוץ של רוביו אולי מספר את הסיפור של כל חובבי המשחק, שמרגישים גם הם את הכאב, ששותפים גם הם לטרגדיה הספורטיבית של רוז; רק נקווה שבסופו של דבר הוא יצליח לחזור, גם אם רק בעונה הבאה, גם אם לא יציג את הכדורסל שכולנו קיווינו לו. העיקר שנוכל לקבל מדי פעם את הניצוץ במשחק שלו, שגרם לכולנו בעונת 2010/11 להתעורר כל לילה ולהישאר עם פה פעור, ולא בגלל העייפות ממחסור בשינה.