טאקו בל היא רשת מסעדות למזון מהיר שנפתחה בשנת 1962 ברחבי ארצות הברית. בסיסה נמצא בקליפורניה לאחר שבעל דוכן טאקוס, גלן בל, ראה שהוא מצליח למכור בכמות גבוהה את האוכל שלו והחליט להפוך את העסק למסחרי. כיום היא מגישה עוד אוכל מקסיקני לצד הטאקו ובשנת 2013 היו לה כ-6,500 סניפים ברחבי העולם, כאשר 280 מהם מחוץ לארצות הברית. אם תשאלו חובבי כדורסל מה הדבר הראשון שעולה להם לראש כשמדברים על טאקו בל, הם יגידו ניקולה יוקיץ’.
הענק הסרבי, שהקייס שלו לשחקן האירופי הגדול בכל הזמנים מתחיל לקרום עור וגידים, נבחר בדראפט 2014 בבחירה ה-41, בדיוק כשהציגו פרסומת בטלוויזיה של טאקו בל. סגן נשיא ה-NBA מארק טייטום לא נצפה במרקע כשהוא קורא בקולו של הנער ממגה לקס באסקט, אלא פרסומות למנה החדשה “קאסריטו” שמשלבת קאסדייה בתוך הטאקו עם בשר, רוטב צ’יפוטלה, שמנת, אורז וגבינת נאצ’וס. המנה ירדה מהמדפים ב-19 באפריל האחרון. יוקיץ’ בדיוק רשם ניצחון על מינסוטה עם 27 נקודות, תשעה ריבאונדים ותשעה אסיסטים.
אחרי 47 שנה, דנבר הצליחה להעפיל לגמר ה-NBA לראשונה אי פעם בזכות 0:4 נקי בסדרת גמר המערב על לוס אנג’לס לייקרס ולברון ג’יימס, במה שהיה לסוויפ הראשון שהמלך חוטף בקריירה בסדרה איזורית ולהדחה הראשונה שלו בשלב הזה מאז 2009. היא לא עשתה זאת עם אף שחקן שיועד להיות כוכב או מאמן שנועד לגדולות, אלא עם כאלו שספגו כל כך הרבה מהלומות במהלך הקריירה כדי להתחבר יחדיו למה שג’יימס כינה “הקבוצה הכי טובה שפגשתי כלייקר”.
הסיפור מתחיל, כמובן, מיוקיץ’. השחקן שנבחר ל-MVP של הליגה האדריאטית אחרי בחירתו בדראפט אמר שהוא שתה שני ליטרים של קולה ביום. הוא לא היה יכול לרוץ והחוסר באתלטיות שלו הורגש ברמה כל כך ניכרת לעין, שקבוצות חששו שמא אין לו את הכושר הדרוש בשביל להיות שחקן ב-NBA. “התקרה שלו בליגה נראית מוגבלת בגלל מחסור באתלטיות, מהירות ברגליים ובכמה שהוא יוכל להיות נפיץ” נכתב באחד מאתרי הדראפט השונים.
בחמש העונות האחרונות הסנטר רושם 23.6 נקודות, 11.4 ריבאונדים ו-8.1 ריבאונדים, זכה פעמיים בתואר ה-MVP של העונה הסדירה, פלירטט עם ממוצעי טריפל דאבל בעונה שלמה (9.8 אס’ בעונה האחרונה), ממוקם במקום השמיני ברשימת שיאני הטריפל דאבל בהיסטוריית הליגה, שבר אינספור שיאים, זכה בתואר ה-MVP של גמר המערב והפך לראשון אי פעם לרשום שמונה טריפל דאבלים לפחות בפלייאוף בודד.
לאורך שמונה עונותיו בליגה, היה נראה תמיד שמשהו חסר. אז אחרי הקורונה הוא התחיל בדיאטה והרזה כדי להפוך את עצמו ליותר קליל. הפעולות שלו, שנראו מגושמות וקלמזיות, הפכו ליותר חלקות והקליעה שלו מכל טווח תפסה תאוצה. העונה הוא עומד על 63.2 אחוזים מהשדה שמהווים שיא קריירה. בדיוק ביום שבו כרמלו אנתוני פרש ובנאגטס תהו האם להפריש את גופיה מספר 15, הסרבי עשה את מה שחבר היכל התהילה לעתיד לא הצליח לעשות והתקרב ארבעה ניצחונות מגביע לארי אובריין.
אבל לא מדובר רק ביוקיץ’. מדובר גם בג’מאל מארי, שנבחר במקום השביעי בדראפט 2016 וההישג היחיד לו זכה הוא כניסה לחמישייה השנייה של הרוקיז ב-2017. במשך שנים הקנדי שמע שהוא לא מספיק טוב, חווה עליות וירידות יותר גבוהות ממה שיש בהרי הרוקי ושהוא לא מתאים להיות שחקן שני בקבוצה עם שאיפות לאליפות. עד שהוא הצליח להשתיק את כולם עם ריצת פלייאוף אדירה ב-2020, הגיד אכילס שלו לא עמד בעומס, נקרע והרכז החמיץ שנה וחצי.
לעונת 2022/23 הוא לא חזר בדיוק מאה אחוז מבחינת קליעה. אמנם המספרים היו יחסית דומים (20 ב-45% לעומת 21.2 ב-47% בממוצע למשחק), אבל הקנדי עצמו נראה כאילו עשה צעד אחורה. בפלייאוף הוא כבר הספיק להשכיח את כל הדיבורים ורשם רבע רביעי בקריירה בו קלע מעל 20 נק’ – שניים מעל המקום השני בו מחזיקים אייברסון ומייקל ג’ורדן.
מדובר גם בארון גורדון, שמאז 2020 מנסה להתנער מתדמית “הסגן של”. השחקן שהיה כוכב גדול באורלנדו הרעה התמקד בעיקר בלהטביע בשנים הראשונות בליגה. ב-2016 הוא הגיע לראשונה לתחרות ההטבעות וסיפק יחד עם זאק לאבין את הדו קרב הגדול אי פעם, אבל יחד מפסיד. לפני הקורונה הוא הספיק להגיע שוב לגמר, אבל הטבעה שלו מעל טאקו פול (2.29 מ) לא הספיקה כדי לנצח את דרק ג’ונס ג’וניור.
בינואר 2021 הוא עבר לנאגטס והחל להסתגל לתפקידו החדש – ההוא ששומר על הכוכבים בקו הקדמי. הכניסה לתפקיד הייתה חלקה ואפילו בהתקפה הוא הראה שיפור באחוזים, שכן המשחק המרווח והנעת הכדור של הנאגטס מאפשרת לו להתקרב יותר אל הסל. בסדרה האחרונה, הוא היה אמון על עצירת לברון ג’יימס ואנתוני דייויס. אחרי סוויפ בסדרה צמודה מאוד והתעלות ברבע האחרון של המשחק הרביעי, אפשר לומר שזה הצליח לו.
מדובר גם במייקל פורטר ג’וניור, שב-2017 היה מועמד מוביל וכמעט יחיד לבחירה הראשונה בדראפט 2018 שכלל שמות כמו לוקה דונצ’יץ’, טריי יאנג, שיי גילג’ס אלכסנדר, דיאנדרה אייטון ומיקל ברידג’ס, אבל פציעת דיסק בגבו גרמה לו לשחק שלושה משחקים בלבד במכללות, להחמיץ את כל עונת הרוקי ולהחמיץ עוד שנה בעונת 2021/22, בה גם מארי נעדר.
למרות זאת, הנאגטס הלכו על הפוטנציאל הגלום בו. בכל זאת מדובר בסמול פורוורד בגובה 2.08 מ’ שיכול לכדרר ולקלוע מחוץ לקשת באחוזים טובים. לאורך כל הקריירה שאלת ההגנה שלו ריחפה באוויר, כמו גם היציבות שלו לשלוש, אבל הוא קיבל את הזכות להיות שלישי בהיררכיה אחרי יוקיץ’ ומארי. המספרים שלו ירדו מאז הגעתו של גורדון למרות מספר זריקות זהה מעונת 2020/21 ועדיין הוא נחשב לאחד הברגים המשמעותיים במכונה של מייקל מאלון.
גם על המאמן בן ה-51, בדומה לשחקניו הבכירים, אמרו שהוא לא בנוי לאליפות. בשנים האחרונות הוא הפסיד לפורטלנד בחצי הגמר, ללייקרס בגמר, לפיניקס בסוויפ בחצי הגמר ולגולדן סטייט בסיבוב הראשון. הוא נבחר רק פעמיים למאמן החודש בקריירה, לא סיים מעל מקום שלישי בריצה לתואר מאמן העונה וזאת למרות שבחמש השנים האחרונות הוא סיים רק פעם אחת בלי יתרון ביתיות בפלייאוף.
אמרו עליו שהוא נחנק במאני טיים, שהוא לא יכול לבצע שינויים והתאמות תוך כדי תנועה, שהוא דבק לסגנון שלו למרות שדברים לא עובדים. אז אמרו. העונה הוא הלך לכיוון אחר – בואו נהיה כל כך טובים ונראה איך יעצרו אותנו. השיטה של מאלון טמועה כבר במערכת של הנאגטס שהשחקנים שהגיעו היו מותאמים לשיטה – קנטביוס קלדוול פופ בתור ה-3&D בעמדה מספר 2, ברוס בראון ככוח עזר מהספסל שמביא התקפה יציבה והגנה עוד יותר, ג’ף גרין כווטרן שמשמש כגיבוי הגנתי בצבע, כריסטיאן בראון הרוקי שתפס מקום יציב ברוטציה ואפילו רג’י ג’קסון המושמץ, שהגיע בטרייד במקומו של בונס היילנד הסורר, והצליח לנווט את ההתקפה של הנאגטס בזמן שמארי נח.
לנאגטס היו העונה את כל הסיבות להפסיד, ואת כל הסיבות לנצח. בפלייאוף רווי בהפתעות הם נותרו יציבים מהמקום הראשון במערב ויתרון הביתיות המשמעותי מאוד (מאזן 0:8) אצלם ביד. לכאורה, מדובר במכונה המשומנת החדשה בחלק המערבי של ארצות הברית והאופציה לשושלת חדשה אחרי זאת של גולדן סטייט נראית מפתה, במיוחד לאור הגיל הצעיר של הכוכבים (יוקיץ’ 28, גורדון 27, מארי 26, פורטר 24) שנכנסים עכשיו לשיא של הקריירה.
דנבר כולה נמצאת במסע נקמה. אחרי שיוקיץ’ איבד את תואר ה-MVP לג’ואל אמביד ונפטר מהקללה שרודפת את התואר בפלייאוף (לא עברו חצי גמר איזורי מאז 2019/20) הוא רוצה להוכיח שחבורה של אנדרדוגים, שיש לה ביחד 10 הופעות בגמר NBA, יכולה להתחבר להיות ווינרית ולהרים לגבהים חדשים את המועדון שגם ככה הוא הכי גבוה בליגה (1,608 מ’ מעל פני הים).
לנאגטס מגיע לזכות בשביל המורשת של יוקיץ’, סגירת המעגל של מארי ומאלון, העתיד של פורטר ג’וניור, החלום של גורדון ובשביל לא להיות ארסנל. הבעלים של שני המועדונים הם משפחת קרונקי, שהם גם הבעלים של קבוצת הפוטבול לוס אנג’לס ראמס, קבוצת הלקרוס קולורדו מאמוטס וקבוצת ההוקי קולורדו אוולאנש שזכו באליפויות ב-2022. שחקניו של מיקל ארטטה היו הכי טובים לאורך כל העונה רק בשביל להיכשל במאני טיים ולהפסיד את האליפות בשביל הקבוצה מהחלק הצפוני של הממלכה. הנאגטס רוצים להוכיח לעצמם ולכל הליגה שהם לא “בזבזו” כוח בעונה הסדירה בשביל יתרון הביתיות ולצאת מנצחת מול מיאמי המעוטרת שמדורגת שמינית עם המאזן הגרוע בפלייאוף הנוכחי. ולחשוב שארסנל הייתה ביתרון של שמונה נקודות בכריסמס.