סדרת הגמר של ה-NBA בין אוקלהומה לאינדיאנה הייתה צפויה להיראות אחרת לגמרי. רוב המנחשים ציפו שתהיה במעמד צד אחד, שאינדיאנה לא תהווה פקטור ובמקרה הטוב ביותר תצליח "לגנוב" משחק בדרך להדחה (וגם אני במידה רבה הייתי ביניהם). אכן, פערי הרמות היו נראים על הנייר תהומיים לפני תחילת הסדרה.
כבר במשחק הראשון, כל המנחשים קיבלו את הסטירה. הפייסרס אכן "גנבו" משחק, ועוד את משחק הבכורה בחוץ, באולם של הקבוצה הטובה ביותר בליגה, מול ה-MVP הטרי והחבורה סביבו עם יכולת הגנתית טובה כמעט כמו מערך ההגנה האווירי של ישראל. ואמנם, "אין הגנה הרמטית" דאגו להזכיר לנו אינספור פעמים באולפני החדשות במהלך השבוע וחצי האחרונים.
0.4 שניות. זה חלון הזמנים שהספיק לאינדיאנה כדי לנצח. חלון זמנים של סוכני מוסד על אדמת איראן, אם נרצה להמשיך במסע הקרדיטים לכוחות הביטחון שלנו. טייריס הליברטון הראה שוב את ה-"קלאצ'נס" שלו, והפעם במהלך לא אופייני בכלל כשהוא מנער מעליו את קייסון וואלאס וקולע מחצי מרחק את סל הניצחון – שגם העביר את ההובלה לאינדיאנה בפעם הראשונה לאורך כל ההתמודדות.
טייריס הליברטון (רויטרס)על אף שהחבורה של מארק דייגנולט שמרה על היתרון, הפייסרס קטפו 17 (!) ריבאונדים יותר מהת'אנדר, ונהנו מניצול מיטבי של הספסל, שתרם 8 שלשות ובסך הכול 39 נקודות במעל ל-58 אחוז מהשדה. לרבע האחרון הגיעו הת'אנדר על אדי דלק. הנטל ההתקפי על שיי גילג'ס אלכסנדר כבר הוציא ממנו את האוויר, ולראיה לכך 10 שניות קודם לסל הניצחון של הליברטון, החטיא ה-MVP זריקה מהבלטה האהובה עליו דווקא אחרי שיצר מרחק נוח מאנדרו נימהארד.
אחרי הסיום הכואב הבינו באוקלהומה סיטי שהדברים לא עומדים ללכת בקלילות, בטח לא כמו שני הניצחונות שרשמו מול החבורה ממדינת ההוזיירס במהלך העונה הסדירה. במשחק השני באולם ה-"פייקום סנטר", אינדיאנה נתקלה בקבוצה הרבה יותר "מקובצת" ומכווצת. הת'אנדר הלכו הרבה יותר לצבע לחפש את המגע, והשיגו 10 נקודות יותר מיריבתם מן המזרח דרך קו העונשין- שורה סטטיסטית ושיטת ביצוע שפחות מוערכת, ובמידה רבה מאפיינת את SGA.
שיי גילג'ס אלכסנדר (רויטרס)אם במשחק אחד דייגנולט עדיין האמין ברוטציה הארוכה, במשחק שתיים הוא אותת שהפעם הוא לא יכול להרשות לעצמו לחלק דקות, והשתמש מהספסל בעיקר באלכס קארוסו ארון וויגנס ואיזייה הרטנשטיין. אצל הפייסרס השלשות לא נכנסו, ובמיוחד אלו של הספסל שצנחו משמונה לארבע בלבד. יחד עם ערב חלש לפסקל סיאקם, ריק קרלייל הבין שזה לא משחק של סנסציות וניסים, והחליט לוותר ולבנות על ההכרעה בבית.
קרלייל צדק במידה מה, ונהנה במשחק שלוש מיכולת התקפית אדירה של קבוצתו, שרשמה רבע שני של 40 נקודות, ותרומה בלתי צפויה של בנדיקט מת'ורין הצעיר מהספסל שפגע מכל מקום וסיים עם 27 נקודות. לצד כל זאת, הגנה אדירה על שיי השאירה אותו "רק" על 24 נקודות, ו-13 חטיפות קבוצתיות הצליחו לתסכל את אוקלהומה סיטי. הלבירטון פרח עם דאבל-דאבל והיתרון נשאר בצד המזרחי, 1:2 לטובת אינדיאנה.
כל המנחשים שציינו בהתחלה מיהרו להעביר את הכסף לצד של "הבלתי שבירים" גרסת אמריקה, אם שוב נקביל עם רפרנס ישראלי, והביקורות מיהרו לצלוב את ה-MVP. ואמנם, קשה לבוא בטענות לשחקן כה עקבי שקולע 38 ,34 ו-24 נוקדות בהתאמה, אך יחסית למה שהקנדי הרגיל אותנו בעונה החולפת, מדובר בהופעה בינונית. האמת היא ששיי נחנק ע"י נימהארד שלא נתן לו רגע דל, ועדיין משך את הפוזשנים והגיע ל-20 ואף יותר זריקות למשחק.
רגע התפנית
כאן אנחנו מגיעים לרגע שבו, אפשר לשער, שיי הפנים את השינוי הנדרש בגישה שלו. בסוף הרבע השלישי של משחק ארבע, ירדו הקבוצות באולם הגיינברידג' פילדהאוס שבאינדיאנפוליס כאשר הקבוצה הביתית מובילה 80:87, והסימנים העידו שההפרש עומד לתפוח עוד יותר. בפתיחת הרבע החטיא הקנדי שתי שלשות וזריקה מחצי מרחק, ביצע שלוש עבירות וירד אל הספסל למנוחה של קצת פחות מדקה כאשר שעון המשחק הראה 07:10 לסיום.
בנקודה הזאת, עמד ה-MVP על 20 נקודות סה"כ: 9/21 מהשדה, 0/3 לשלוש ו-2/2 מקו העונשין. שורה סטטיסטית לא מספיק אפקטיבית מצד השחקן המוביל של הפיינליסטית ממערב, שמצביעה על מעט מידי מגע, מעט מידי קליעות פר פוזשן, ולכל זאת תוסיפו אפס אסיסטים. בעיקר אנמיות. אותה אנמיות שמרחיקה אותו מהשורה הראשונה של הכוכבים הגדולים והצבעוניים בליגה.
על פניו, נראה שאינדיאנה הייתה יכולה להעניש את הת'אנדר על הביצועים של הכוכב שלה בחמש הדקות הראשונות של הרבע ולדהור לעבר הניצחון ויתרון 1:3 בסדרה. אלא שבפועל, כאשר שיי ירד לקבל את המנוחה הקצרצרה שלו, הראה הלוח 91:91.
שיי ג'יי אלכסנדר (רויטרס)בזמן שגילג'ס אלכסנדר לא הצליח לייצר כלום בהתקפה, צ'ט הולמגרן קלע שש נקודות, אלכס קרוסו שלוש והוסיף חטיפה קריטית, וג'יילן וויליאמס קלע לייאפ מחדירה ואיזן את התוצאה. וכאן הגיע הלקח לגארד הצעיר: ההיסטוריה של המשחקים הגדולים ביותר רצופה בטעויות של כוכבים שזכו לגלגל הצלה משחקני המשנה.
בגמר המזרח של 1965, בוסטון סלטיקס היו ביתרון נקודה מול פילדלפיה 76'. ביל ראסל האגדי ניסה להוציא חוץ, פגע בקרש של הסל ואיבד. הכדור חזר לפילי. למזלו ג'ון האבליצ'ק היה שם כדי לחטוף את מסירת החוץ של היריבה, ולהבטיח את הניצחון.
במשחק שבע של גמר 2010 בין ל.א לייקרס לבוסטון סלטיקס, קובי בראיינט היה על 0/6 לשלוש, איבד כדורים בקלאץ' וראה את בוסטון מתחילה לסגור את הפער. למזלו רון ארטסט היה לצידו ותפר שלשה אדירה פחות מדקה לסיום, שהבטיחה אליפות לסגולים-צהובים. גם השלשה הגדולה בהיסטוריה, שקלע ריי אלן במשחק שש של גמר 2013 בין מיאמי היט לסן אנטוניו ספרס, הגיעה אחרי החטאה משלוש של לברון ג'יימס כמה שניות קודם לכן.
בעידן בו קבוצות מנסות לבנות טריו של כוכבים או להסתמך על חמישייה טובה וספסל ריק מתוכן (אהמ.. ניקס), הת'אנדר מייצגים קבוצתיות כמפתח להצלחה, ובאותה מידה גם אינדיאנה בצד השני. אז נכון ש-SGA הוא המוציא לפועל העיקרי בהתקפה, אבל ברגע הזה התברר לו שהידיים מסביבו לא רועדות, ולא כל הכובד מונח על הכתפיים שלו בלבד. וברגע הזה גם - חזר שחקן אחר לפרקט.
שיי עלה ב-06:22 לסיום והשתלט על המשחק: תחילה הוא סידר נקודות להרטנשטיין מתחת לסל (לא נרשם כאסיסט), השחיל לייאפ על נימהארד, חסם את הליברטון שזרק לשלוש, קלע עוד שלשה וחצי מרחק בנפילה מהפינה, ויחד עם כל זה דייק לא פחות משמונה פעמים מקו העונשין. 20 נקודות הפכו ל-35, כאשר וויליאמס מתאם איתו חסימות כדי שיקבל מולו את ארון ניסמית', שיותר כבד מנימהארד וללא זריזות רגליים טובה מספיק כדי להידבק לשיי.
ג'יילן וויליאמס (רויטרס)כל הציניקנים יטענו שהמשחק הוכרע דרך עבירות, ולכך יש תשובה ברורה – לדעת לספוג את המגע זו גדולה, ומעבר לכך, גם לדייק מהקו כשכל הלחץ עלייך, צריך לדעת. לראיה אפשר להסתכל על הפייסרס, אצלם אותו מת'ורין שקנה את עולמו במשחק שלוש חזר לגודלו הטבעי, והחטיא זריקת עונשין שהייתה יכולה להחזיר את המארחת למרחק פוזשן אחד מאוקלהומה סיטי. מיד לאחר מכן הוסיף חטא על פשע עם עבירה מיותרת שהביאה את שיי שוב אל הקו.
SGA הציל את קבוצתו מפיגור 3:1 שהיה קרוב לוודאי מסיים את הסיפור מבחינתם, ומכאן כשהביתיות חזרה ל-OKC, הכל פתאום נראה הרבה יותר פשוט מבחינת החבורה של דייגנולט. משחק אדיר של וויליאמס עם 40 נקודות הדף שוב ניסיון קאמבק בצהוב בתחילת הרבע הרביעי, ושיי בגרסתו המשוחררת יותר סיפק הפעם 10 אסיסטים אחרי שעמד על אפס במשחק הקודם.
אנומליה
משחק מספר שש אמור היה להיות החריטה האחרונה של האות R של הת'אנדר על גביע האליפות. הליברטון שנפצע במשחק חמש היה בספק להתמודדות, אינדיאנה עם הגב לקיר נקלעה לפיגור בסדרה לראשונה בפלייאוף, ובעיקר הייתה תחושה שהתחבר אצל היריבה ממערב משהו בשטף. אך התסריט כמובן נועד להיות שונה.
אחרי הדאבל-דאבל במשחק הקודם, שיי רשם משחק נפל מבחינתו, עם לא פחות משמונה איבודים אישיים, צ'ט הולמגרן היה חלש במיוחד עם 22 אחוזי שדה, וכמעט ללא תרומה מהספסל. הכל היה נראה מקרטע כאשר הת'אנדר לא הצליחו לקלוע סל שדה במשך 6:31 דקות – בין סוף הרבע השני לאמצע הרבע השלישי. הקרדיט במלואו שייך לאינדיאנה, שלעיני הקהל הביתי הראתה את כמות הכישרון והאקספלוסיביות של הסגל העמוק שלה, ושלחו את הסדרה בחזרה לפייקום סנטר למשחק שביעי מכריע, לראשונה מאז עונת 2015/16.
שחקני אינדיאנה בטירוף (רויטרס)ההכרעה
את פתיחתו של משחק שבע אפשר לסמן ככאב הדדי. מחיאות כפיים של אוהדי הת'אנדר למול הליברטון המדדה אל חדר ההלבשה נתן לאורחת את הכבוד והערכה המגיעים לה. ואכן אינדיאנה העמוקה הראתה שהיא ראויה גם בהיעדר השחקן הבולט ביותר שלה, וירדה ביתרון נקודה במחצית.
התעלות אדירה של טי ג'יי מקונול בצד ההתקפי, לצד פסקל סיאקם שלקח על עצמו את האחריות, השאירו את הפייסרס בתמונה. גם בצד ההגנתי רצו הפייסרס והצליחו למנוע נקודות אחרי איבודים – שגדלו ללא הידיים הבטוחות של הליברטון בעמדת הרכז. אך באמצע הרבע השלישי זה כבר היה מעמד של צד אחד בלבד.
ההפנמה של שיי חזרה לקנן במוחו, כאשר הכוכב שסיים עם אפס אסיסטים באותו המשחק המדובר, רשם כבר בסוף הרבע השני שבעה – ללא איבודים. SGA חדר והוציא, והיה נראה שבהרבה מן ההתקפות הראש שלו לא מפסיק לזוז ולחפש את המסירה. הידיים שקלטו את הכדור הפסיקו לחוש את הרעידות שחוו בתחילת המשחק המכריע, והמארחת הייתה נראית שוב כמו המפלצת שחזינו בה לאורך העונה המופלאה הזו.
שיי ג'יי אלכסנדר מול אנדרו נימהארד (IMAGO)אוקלהומה סיטי ת'אנדר סומנה כבר לפני כשנתיים כקבוצת הטיפוחים של ה-NBA, זו שנבנתה על פי נוסחת מטיבי הלכת של אדם סילבר הקומישינר, שרצה להוכיח שאפשר ליצור ליגה בה לכל קבוצה יש אפשרות לנצח - אם תתנהל בצורה נכונה עם הכלים העומדים לרשותה.
אחרי פלייאוף בו החבורה הצעירה מהמדינה הפחות מוכרת ופחות נוצצת חוותה כל דבר שהליגה הטובה בעולם יכולה להציע, שכר הלימוד שולם במלואו, והעולם כעת זוכה להכיר את הקבוצה שתקבע את הטון בשנים הקרובות. הת'אנדר קיבלו מהבן האהוב שלהם את ההופעה הכי גדולה שלו בפלייאוף, ברגע הכי חשוב מבחינתה מאז שוויתרו על פול ג'ורג' בקיץ 2019 והחלו לבנות מחדש, אך הדרך לשם הייתה קבוצתית, מלאת סינרגיה וביטחון הדדי. ורק בריאות לטייריס.
אוקלהומה חוגגת אליפות (רויטרס)