נחמן יריב בלולו זכה לאחרונה במדליית הארד באליפות עולם לנבחרות בגלישה פראלימפית אשר התקיימה בחוף הנטינגטון שבקליפורניה. בלולו, בליווי מאמנו אלון ענבר (אלונסו), סיים במקום שלישי לאחר פסילה בגל האחרון.
בלולו הוא אלוף העולם המכהן בגלישת גלים פראלימפית, (תחרות אשר זכה בה חודש ספטמבר האחרון). ישבנו עם נחמן לראיון מרתק לאחר הזכייה, על הדרך שעשה מהפציעה הקשה ועד לזכייה באליפות העולם. צפו.
בלולו: "תודה, אני אומר תודה, הכל זה מתנות, אני רואה את זה מתנה, עשיתי כביכול ובדיעבד דיל עם הקדוש ברוך הוא, קח את הרגל ותחזיר לי את הגלישה. חברים שולחים הודעות כל הזמן שאני חי את החלום, אני שולח להם חזרה שאין בעיה, אתה יכול לחיות איתי ,בוא אני אקטע לך את הרגל, תעבור את מה שאני עובר ובוא בבקשה תחיה את החלום.
איך התחיל הסיפור שלך עם הגלישה?
בשנת 1984 התחלתי לגלוש על גלשן קלקר עם שתי חרבות, אחרי כמה זמן אבא שלי קנה לי גלשן חדש והתחלתי לגלוש. בשנת 1987 התחריתי פעם ראשונה וסיימתי מקום שלישי והיה איתי במים אביב וקנין שלקח את המקום הראשון. אני לא מתרגש מתחרות כבר כמו שהייתי מתרגש, אני נכנס ואני מדבר עם עצמי לפני זה, ‘נחמן תירגע אתה נכנס ליהנות, אתה צריך לעשות את שני הגלים הטובים שלך’, וככה אני נכנס, פעם הייתי נכנס בלחץ וזה ניסיון של שנים, אני 40 שנה גולש".
איך נפצעת?
"הפציעה הייתה כשהלכתי בשדה קרוב לים בין ראשל"צ לבת ים ביום שבת בבוקר. רציתי לשבת על איזו ספה לנוח והזזתי אותה כי ידעתי שזאת תקופה שיוצאים נחשים, כשהזזתי את הספה הייתה כוורת של דבורים שרדפו אחרי ואז ברחתי, קפצתי משהו כמו מטר גובה מעל גבעה של חפירה של טרקטור ושם התרסקתי, כל הכף רגל הגיע לברך, נלחמתי עם הדבורים, ניסיתי להחזיר את הרגל למקום ונעמדתי שוב על הרגל והתרסקתי עוד הפעם, גררתי את עצמי 200 מטר החוצה בזמן שאני נלחם עם הדבורים ותופס את הרגל”.
“הרופא יצא מהניתוח ואמר ‘הצלנו לך את הרגל’, מה שהתברר בדיעבד כי הורידו לי את הרגל כי היה לנו בחירה, לקטוע או לקצר אותה ב-13 ס"מ ולסבול עדיין מהכאב הכרוני שסבלתי ממנו. היום ברוך השם אני לא הולך הרבה אבל אני יכול לגלוש שעה וחצי עם הפסקות אז הכל טוב”.
“חודשיים מהקטיעה ושנה מהפציעה הייתי חוזר לים ולא מצליח לגלוש, הייתי יוצא מהים בוכה. הגעתי למצב שאני יושב בבית ומתפלל שלא יהיו גלים כי אני לא מצליח לגלוש, עד שניר מאינטרסף אמר לי תעבור לגלשן גדול והתחלתי לאט לאט. עד שמצאתי את הרגל הנכונה לעמידה בגלישה, לקח לי כמעט שבע שנים עד שמצאתי לעצמי את הגלשן הנכון, היום אני גולש יותר נכון ממה שהייתי גולש פעם (לפני הפציעה) ואפשר להגיד שגם גולש יותר".
איך זה לייצג את ישראל בעולם?
להיות גולש בינלאומי ישראלי זה הדבר הכי קשה שיש, אפילו לגולשים רגילים ואני מעריך את כל הנוער היום שרודף אחרי התחרויות ומצליחים להביא הישגים, כי גולש צריך לגלוש כל יום, אם אתה רוצה להיות מקצוען אתה צריך אפילו 3-4 פעמים ביום, יש פה שלוש פעמים בחודש גל ולפעמים חודש שלם אין גל כך שאתה לא יכול להיות מקצוען, ההבדל בין גולש אירופאי או אמריקאי לגולש ישראלי זה 300 ימים בשנה לעומת אולי 60.
אני בתור ילד כאשר התחלתי בשנת 84 לגלוש ראו בי פריק, עבריין, אחד כזה שלא עושה כלום, לא עובד, הייתי הולך עם מישהי אז אבא או אמא שלה היו אומרים לה ‘אל תסתובבי איתו זה גולש’, היום קוראים לי אתלט ואני אותו בן אדם, אתה יודע איזה דבר זה להיות היום באולימפיאדה עם הספורט הכי מבוזה שהיה בישראל בשנות ה-90, לא קראו לנו ספורטאים, קראו לנו סטלנים, הנה זאת עובדה שהיום זה ספורט בינלאומי, ספורט אולימפי, שבקרוב בעזרת השם יהיה גם פראליאפי, אמן."