נבחרת הדייויס הספרדית, בראשות קרלוס אלקראס, המדורג 3 בעולם, ורפאל נדאל - בטורניר המקצועי האחרון שלו - התאמנה היום (שני) במאלגה, יום לפני תחילת שלב 8 הגדולות של הטורניר. הספרדי הוותיק התייחס לפרישה שלו ודיבר על הכל במסיבת עיתונאים שהייתה מעניינת במיוחד.
על הפרישה אמר נדאל: "אני מרגיש טוב, חשבתי על זה הרבה זמן. ניסיתי לתת לעצמי הזדמנות והחלטתי עם הזמן. אני נהנה מהשבוע הזה, אני לא שם הרבה לב לנושא של הפרישה. יהיה שינוי גדול בחיי אחרי השבוע הזה. אני מאוד נרגש ושמח להיות כאן".
על הנבחרת: "אם אני על המגרש אני מקווה לשלוט ברגשות שלי. אני לא כאן כדי לפרוש. אני כאן כדי לעזור לנבחרת לנצח. זה השבוע האחרון שלי בתחרות קבוצתית והדבר הכי חשוב זה לעזור לנבחרת. הרגשות יגיעו בסוף. לפני זה אני אתמקד במה שאני צריך לעשות".
על האימונים: "ניסיתי לעבוד קשה ככל האפשר בחודש וחצי האחרונים. אני מנסה לתת את כל מה שיש לי לאירוע הזה. כשלא מתחרים לעיתים קרובות, קשה לשמור על רמה יציבה. השיפור שם כל יום, אני מאמין בזה".
על הביצועים שלו: "אם לא אוכל להתחרות בלי להיות תחרותי... זו הייתה החלטה מושכלת לפרוש. עכשיו אני מגיע כדי לעזור לנבחרת ולנסות לזכות בתואר".
על המשמעות של גביע דייויס בקריירה שלו: "ההרגשה לשחק עבור המדינה שלך היא משהו מדהים. 90% מהקריירה שלי הייתי עם פרר, מויה, עכשיו קרלוס אלקראס... 20 שנה מתחרים בגביע דייויס הזה עם קשרים שונים. בסופו של דבר יש לך משפחה. כל אחד יכול לנצח או להפסיד, אבל ננסה להקל על השאר, ליהנות ולהתמודד עם הרגעים הקשים, כי כאן אפשר לעזור אחד לשני בקבוצה בספורט שלרוב הוא אישי".
עוד על הפרישה אמר: "יש לי את ההזדמנות לפרוש במדינה שלי. אני נהנה לחיות כאן בספרד וזה משהו שעושה אותי ממש מאושר. הנבחרת כבר הייתה בוולנסיה כדי להגיע לגמר הזה במאלגה ועכשיו אני מרגיש תמיכה מדהימה מכולם. הילדים, התקשורת... כולם נהנים איתי ומראים לי את זה. זה ממש מיוחד".
על הפרידה מהענף: "אין סוף אידאלי. סופים אידאליים קורים בדרך כלל בסרטים אמריקאיים. זה לא משהו שמדאיג אותי בכיוון הזה. הפרידה שלי תהיה מה שתהיה. מה שאני רוצה זה שהנבחרת תהיה תחרותית ושתוכל לזכות בגביע. הפרידה הגדולה שלי תהיה שמחה של זכייה עם כולם. אני לא יודע אם אשחק או לא. שיחקתי מאוד מעט לאחרונה”.
על היכולת שיפגין: "אני אנסה להתכונן כמה שיותר. השאר זה ספקולציות. זה יהיה מה שיהיה. אם אני זה שעל המגרש, אעשה זאת בהתלהבות ובנחישות המרבית. ספורט לא תמיד זה מתמטיקה ולא תמיד אפשר לחזות מה יקרה. אני אנסה ליהנות מזה כמה שיותר, גם על המגרש ואם אני צריך להיות מחוץ לו. זו תחרות קשה בגלל הפורמט וההיכל בו היא מתקיימת. זה יוכרע על ידי פרטים קטנים".
על האופן שבו הוא פורש אמר: "אני חושב שהחיים נמשכים וכל שחקן עובר את תהליך הפרישה הזה. אני פשוט עוד שחקן שעושה שינוי בחייו. ליהנות מהספורט בדרך שונה. לא סיימתי שחוק כמו אחרים. אם יכולתי, הייתי ממשיך לשחק טניס, אבל אין לי את רמת האימונים שתשיב אותי ברמה אישית. אחרי שהתייעצתי עם כל האנשים שרוצים את הכי טוב בשבילי, קיבלתי את ההחלטה לפרוש. לפני שנה אמרתי שאני לא רוצה לפרוש בחדר העיתונאים. בגלל זה עשיתי את הניתוח. זה לא עבר כמו שיכול היה לעבור. אז החלטתי לפרוש. אמרתי שהדבר הנורמלי היה לפרוש ב-2024. אני חושב שזה באמת מה שהייתי צריך לעשות ואני יודע שעשיתי כל מה שהיה עליי לעשות. קיבלתי את זה כפי שזה ולא נתתי לזה להיות איזו דרמה. עשיתי את המאמץ האחרון שהמצב דרש. קיבלתי את ההחלטה ובסופו של דבר הייתי צריך לומר שזהו".
על ההתמודדות שלו עם פציעות אמר: "אנחנו לא יכולים להתחיל לדבר על הפרישה שלי עכשיו. אם הייתי צריך להסביר את המאבק שלי עם הגוף לאורך הקריירה שלי... זו לא הסבר שנמשך 5 דקות. המשכתי להתגבר על מכשולים. הפציעה האחרונה באוסטרליה גרמה לי לעבור ניתוח בירך. הרבה בעיות הופיעו, בגלל זה היו לי כל כך הרבה הפסקות. עכשיו אני לא חושב שאני יכול לשחק בצורה רגילה. לא הצלחתי להתאמן ב-100% עם הפציעה האחרונה ושאר הפציעות מצטברות. ‘קוקטייל’ שגורם לך לסיים. אני רואה את זה כדבר הגיוני לאדם שעבד כמוני מאז גיל 7-8".