זהו זה, בגיל 38 ואחרי שזה היה תקופה ארוכה מאוד באוויר, רפאל נדאל, אחד מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה, הודיע היום (חמישי) בצער גדול על פרישה מהמשחק שנתן לו כל כך הרבה, וגם להפך. השור ממיורקה צפוי לקחת חלק בגביע דייויס בחודש נובמבר ואז לומר שלום לענף, בפעם האחרונה.
הילד הצנום (כן כן) והחביב ממיורקה שהחל את הקריירה אי שם ב-2001 שבר כל מחסום אפשרי. השתלט בענק על המשטח האדום, אבל לא רק. הספרדי ייזכר לעד כמלך החימר הבלתי מעורער עם 14 זכיות נוצצות ברולאן גארוס, הטורניר שהפך למגרש המשחקים הפרטי שלו, אך ידע להבריק גם על המשטחים הקשים, ואפילו על הדשא הירוק של ווימבלדון.
כמובן עם הזכייה הזכורה ההיא ב-2008 על חשבון רוג׳ר פדרר האגדי, במשחק שנחשב לטוב בהיסטוריה של הענף. אחרי הפנומן השווייצרי שפרש בדמעות של השניים לפני כשנתיים, כעת גם יריבו הגדול מצטרף אליו וחותם את הקריירה האדירה שלו, ביד שמאל כמובן. סימן ההיכר והשמאלי הטוב אי פעם.
אז מהביג 3 הגדולים נשאר רק נובאק ג׳וקוביץ׳ שבימים אלה עוד מבריק על המשטח בשנגחאי ובגיל 37. הסרבי הוא הגדול בהיסטוריה, אבל לולא הפציעות יש סיכוי מצוין שרפא היה מצליח להשיג את הטייטל הנוצץ הזה. כבר כמה שנים שנדאל מתקשה לשחק, הוא חוזר, מפיח תקווה שאולי הפעם הוא באמת חוזר, כי את רפא כמו רפא אסור היה להספיד, לעולם. אך הגוף כבר בגד בו, גם אם מנטליות הברזל נשארה.
בשנתיים האחרונות הוא מיעט לשחק וגם כשכן, נדאל כבר נחל הפסדים לשחקנים שמעולם לא חלמו אפילו לקחת לו יותר משני משחקונים בסט, ונראה שגם לו היה ברור שאי אפשר להמשיך להתבזות ולהכתים, גם במעט קריירה כל כך מפוארת ומרשימה.
נדאל בוודאי לא היה מוכשר כמו פדרר, אבל בעזרת עבודה קשה, מנטליות באמת יוצאת דופן, וכמובן גם יכולת הוא הצליח להפוך למכונה משומנת במשך שנים רבות ולהשאיר חותם עצום על הענף, שלא יהיה אותו הדבר בלעדיו.
וחשוב לזכור, נדאל עשה זאת כשפדרר הגדול כבר היה בשיאו ושייט באין מפריע בין הטורנירים השונים. בזמן שלנדאל היה רק תואר גראנד סלאם, פדרר כבר היה עם שבעה. אגב, התוצאה הסופית בקרב ההיסטורי בין שניהם, עם היריבות הגדולה ביותר של הענף, היא 20:22 לרפא.
בהמשך, אחרי שכבר הצליח לתת פייט רציני לפדרר ולגרום לו להתחיל להזיע, הגיע לו על הראש גם איזה סרבי עוצמתי אחד, אך נדאל כמו נדאל ידע להמשיך להרשים, ובעיקר לשמור על הבאנקרים שלו - הרולאן גארוס וטורנירי החימר השונים.
היתרון הגדול שהשיג הגיע דווקא בהחלטה יוצאת דופן של דודו טוני, מי שהיה מאמנו מגיל צעיר, שהחליט שרפא אמנם ימני בידו, אך טניס הוא ישחק ביד שמאל. זה נתן לו יתרון עצום מול יריביו (פחות שמאליים, חשיבה שונה מול שחקן שמאלי, סיבוביות יוצאת דופן בפורהנד ועוד), ובוודאי עם עוצמות יוצאות דופן בשתי ידיו.
אי שם בתחילת הפריצה שלו ניקולאס אלמגרו ששיחק מול בן ארצו הצעיר סיפר: ״נדאל הזה שהפסדתי לו, לא יפסיד משחק במשך שנים על משטח החימר, אתם תראו. זה דבר בלתי רגיל”. ואכן כך היה, כשרפא פירק בזה אחר זה כל יריב שעלה מולו, ובעיקר בפאריס שם החזיק מאזן בלתי נתפס של 4:112, שניים מהם אגב היו ליריב עמו היה לו הכי קשה – ג’וקוביץ’.
נדאל מסיים את הקריירה עם 22 תארי גראנד סלאם, שני בהיסטוריה לפחות כרגע. הוא זכה ב-92 תארים בסך הכל וגרף לכיסו כמעט 135 מיליון דולר, רק מכספי זכיות ולא מכל מה שמסביב.
רפא כמובן גם הפך למודל לחיקוי עבור רבים, והנה אחד מהם כבר הגיע לגדולות - קרלוס אלקראס שמו. לפחות השניים הללו הצליחו לשתף פעולה בטורניר האולימפי במסגרת תחרות הזוגות. השניים אגב לא הצליחו לזכות במדליה, אך סיפקו עניין גדול.
יש המון דברים שמייחדים את רפא משאר הטניסאים, אבל אם היה צריך לשים את האצבע על משהו אחד - לא שבר ולו מחבט לאורך הקריירה כולה. לא משנה כמה מתוסכל או עצבני הוא היה, מעולם רפא לא עשה זאת וזה כמובן מעיד על המנטליות הבלתי רגילה ועל קור רוח שאי אפשר לייצר יותר.
בגיל צעיר דודו טוני הזהיר אותו ואמר לו: ״רפא, יש אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות מחבט טניס, איך זה יראה אם אתה בבמה הגדולה בעולם תשבור אחד?”. כעת ואחרי דרך ארוכה, מרשימה, מאתגרת, ושוחקת נדאל מתחיל פרק חדש בחיים, מאז לידת בנו הוא הוריד הילוך בטניס ובכל טורניר שהופיע הייתה תחושה שזו הופעת הפרידה, גם אם לא הודה בכך בפה מלא.
זהו, אחרי לא פחות מ-1,080 ניצחונות מול 227 הפסדים, נדאל יגיד תודה לענף, יניף את ידיו באוויר (כנראה בגביע דייויס) וייפרד באופן סופי. לא עוד ספורטאי על שפורש, לא רק מלך החימר, אלא כוכב יחיד ומיוחד ששינה ענף שלם.
למרות היריבות הגדולה, גם פדרר ונובאק בוודאי יודו שרפא לקח אותם לקצה והפך אותם לטובים יותר, כנראה גם עייפים ושחוקים הרבה יותר, אבל בעיקר רעבים לעוד, להכניע זה את זה. בכל אופן, לנו אוהדי הטניס, גם אם אתם בטים פדרר או ג’וקוביץ’, נשאר רק להודות שזכינו לראות ספורטאי כזה ולאוהדיו לצעוק בפעם האחרונה “ואמוס”, ו”גרסיאס” רפא.