רק לפני כחצי שנה אלכסנדר זברב היה במעמד הכי גדול אליו שחקן יכול להגיע בטניס – גמר גראנד סלאם יוקרתי. זה קרה באליפות אוסטרליה והגרמני נוצח על ידי יאניק סינר, במה שהיה ההפסד השלישי שלו בגמר על תואר מייג’ור. עד כאן הכל נורמלי ורגיל – זברב, מהטניסאים הטובים בעולם, טניסאי זהב אם תרצו (טוקיו 2020), מפסיד שוב ביישורת האחרונה.
ברולאן גארוס המדורג שלישי בעולם נעצר ברבע הגמר אחרי הפסד לטניסאי הגדול בהיסטוריה, נובאק ג’וקוביץ’. מפתיע? לא ממש. אבל בווימבלדון הגרמני המשיך את הדעיכה, יותר נכון צניחה חופשית. זברב נוצח כבר במשחקו הראשון על הדשא מול ארתור רינדרקנץ’, לא מהטובים בעולם, ובטח לא כזה שאמור להדיח את סשה. הדחה של זברב מטורניר גראנד סלאם היא לא שאלה של כן או לא, אלא שאלה של מתי, והפעם זה היה מוקדם הרבה יותר מהצפוי.
ואז הבנו טוב יותר מהיכן זה הגיע ולמה כ”כ מוקדם, במסיבת העיתונאים שלאחר ההפסד זברב חשף את מה שמתחולל לו בפנים: “אני סובל נפשית, מרגיש בודד. הטניס לא מעניק לי אושר יותר, הייתי יכול לנצח את הסט החמישי והמכריע, אבל פשוט לא רציתי. אני לא נהנה גם בניצחונות”, סיפר בגלוי המדורג 3 בעולם, וכמו שאמר רפאל נדאל הגדול: “ברגע שאתה לא נהנה מטניס, השחיקה תגיע מהר הרבה יותר”.
אלכסנדר זברב (רויטרס)טניס הוא כידוע ענף מאוד מאוד בודד, במגרש ומחוץ לו, טיסות על גבי טיסות, רחוק מהבית, רחוק מהמשפחה. לא במקרה לשחקנים יש המון עליות וירידות, והם מושפעים מכל כך הרבה גורמים חיצונים. למשל אלקראס שחופשה באיביזה הביאה לו רעננות, שתורגמה לזכייה בווימבלדון בשנה שעברה. אז להוציא את כל הסיפור עם זברב, אליו נגיע בהמשך, כבר ניתן להבין מאיפה הקושי הזה בכלל מתחיל, כי הזוי לומר זאת אבל למנטליות בטניס יש משקל אדיר, לדעתי לא פחות מ-50% אפילו בתוצאות.
מבחינת טניס ויכולת, לזברב יש את החבילה השלמה – הוא אתלט על (198 ס”מ), מגיש מצוין, טכניקה טובה, זרועות ארוכות, רגליים טובות מאוד יחסית לגובהו, אבל הראש עוצר אותו כל פעם מחדש. לא במקרה סשה מעולם לא לקח תואר גראנד סלאם, למרות שמבחינת יכולת הוא בהחלט שווה אחד וגם היה נגיעה מכך בגמר אליפות ארה”ב 2020, אבל הראש, המנטליות עצרו אותו ברגע האמת כל פעם מחדש.
אלכסנדר זברב (רויטרס)ואילו הפעם בווימבלדון זו לא נפילה מנטלית, זו חתיכת קריסה. זברב בצומת הכי גדול של הקריירה שלו ונראה שהפסקה במקרה הטוב או פרישה במקרה הרע לגמרי ריאליות בשלב זה. קורה שהוא היה מנוצח מול שחקנים נחותים ממנו, אבל היינו רואים משהו – עצבים, ייאוש, משהו. פה פשוט ראינו טניסאי שלא מגיב לכלום, כאילו מנותק מהמשחק וזה אולי הכי מדאיג עבורו.
עם 24 תארים בקריירה (7 מאסטרס, 1 באליפות סוף השנה), כולל זהב אולימפי אחד ויוקרתי בטוקיו, נראה שזה תחילת הסוף עבור הטניסאי המאוד מוכשר בן ה-28, שבשיאו דורג במקום השני בעולם. והדעיכה הזו לא הגיעה משום מקום, היא עברה שלב אחרי שלב. אם ב-2021 זברב היה בשיא שלו עם 6 תארים, שנה אחרי זה הוא ירד ל-0, ב-2023 היה עם 2, גם ב-2024, והשנה הוא עם אחד בלבד בטורניר הבית שלו במינכן.
יאניס סינר ואלכסנדר זברב (רויטרס)ועכשיו נחזור מספר שנים אחורה, לרגע שבו נחשפה הפרשה שבה נטען על ידי שתי האקסיות שלו כי זברב התעלל בהן, פיזית ונפשית. לבסוף הסערה הזו נגמרה כמעט בלא כלום, אבל במגרשים השונים האוהדים לא שוכחים את הפרשה הקשה בה טענו: “הוא השפיל אותי, הרביץ לי. העיף אותי מהבית”, ועוד מספר עדויות קשות ביותר.
זה כנראה היה הבסיס להכל, ובעיקר לקריסה המנטלית של זברב אותה אנחנו ראינו במו עניינו על הדשא הנוצץ של לונדון, שנראה הרבה פחות מגרה עבור הטניסאי, שמבחינת כספית יכול בכל מקרה לפרוש שקט אחרי שהרוויח במהלך הקריירה לא פחות מ-53 מיליון דולר, וזה בלי ספונסרים וכו’. רק מכספי זכיות של הטורנירים השונים לאורך השנים.
ולשאלה הגדולה – מה יהיה עתידו? כמובן שיש 3 אפשרויות: 1. פרישה, 2. הפסקה מטניס, 3. להמשיך לשחק. גם אם האופציה הראשונה לא נראית כ”כ ריאלית בשלב זה לטניסאי שמדורג במקום השלישי בעולם נראה שזה עניין של זמן עד שזה יקרה, שנה אולי גג שנתיים עד שזברב יפסיק לסבול על המגרשים. כמה שזה נשמע הזוי, אבל מארדי פיש האמריקאי יכול להעיד גם על כך.
אלכסנדר זברב (רויטרס)בכל אופן, לדעתי עם חזרת עונת המשטח הקשה זברב ייקח מנוחה קלה ויחזור לארה”ב. עוד קריסה שלו שם תחתום את הגולל על הקריירה המאוד מפוספסת שלו, ואילו התאוששות תחייה שוב את הקריירה של הגרמני, לפחות לשנה נוספת. בכל אופן, וזו תהיה הפתעה גדולה אם זה יקרה והוא יניף תואר גראנד סלאם, הקריירה של זברב תיזכר כפיספוס ענק.
טניסאי ששווה לפחות תואר מייג’ור אחד, לפחות. אבל סשה הוא אולי הדוגמה הכי טובה לכמה טניס הוא ענף מנטלי כמו שהזכרנו קודם. במעבר חד לג’וקוביץ’ למשל, שהוא לא המגיש הטוב מכולם, גם לא שחקן ההתקפה הטוב בהיסטוריה או עם הידיים הכי טובות ליד הרשת, אבל המנטליות וקור הרוח הביאו אותו להיות הטניסאי הכי טוב בהיסטוריה. אז זברב לא היה צריך להיות כזה, ואפילו לא חמישית, אבל אם סטאן ואוורינקה, דומיניק תים ודניל מדבדב הניפו מייג’ור, גם הוא היה חייב.