אחרי שנתיים בעירוני טבריה, שי קונסטנטין, שכיום נחשב לשחקן חופשי מסכם תקופה ומדבר בכנות בראיון ל-ONE על כל מה שעבר: ההצעה ממכבי חיפה שלא הבשילה, הגעגוע למועדון שבו גדל, הצלקת שנשארה מאוהדי מכבי נתניה והאכזבה מהאופן שבו טבריה בחרה לסיים את דרכו במועדון.
שי, איך אתה מסתכל היום על השנה האחרונה שלך כשחקן חופשי?
”בעיקרון, אני מסתכל עליה כעונה מאוד מאוד מוצלחת, גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית. כי בסופו של דבר, מבחינה אישית שיחקתי 33 משחקים מתוך 33 משחקים, 28 מהם לדעתי היו בהרכב, והייתי חלק מאוד משמעותי בהישארות של הקבוצה. זה בעצם ההישג הקבוצתי שלנו, הורידו אותנו ליגה עוד לפני שהתחילה העונה. מהעין שלי, אני באמת באמת חושב שאני אחרי עונה מצוינת בפן האישי”.
אחרי כל כך הרבה שנים בכדורגל הישראלי, מה למדת על עצמך כשלא היית במסגרת קבועה?
”וואו, למדתי לגדל עור של פיל, ולפעמים להיות בלי קבוצה זו עבודה קשה מאוד. הפן המנטלי הוא מאוד מאוד קשה – אתה מתרגל באיזשהו שלב לקום כל בוקר לאימון עם קבוצה ולחדר הלבשה, ופתאום אתה קם בבית”.
שי קונסטנטין. למד לגדל עור של פיל (שחר גרוס)מתגעגע לשגרה?
“לגמרי מתגעגע לשגרה. פתאום אתה קם בבית, ואתה אומר לעצמך: ‘טוב, אתה חייב להתאמן’. אז אני מתאמן לבד, לפעמים עם מאמני כושר שונים או מאמני כדורגל, אבל בעיקר שומר על שגרה אישית כדי להישאר חד”.
מאמן מנטלי יש לך?
”בעבר הייתי עובד עם מאמן מנטלי. היום זה אפילו יותר קשה, ואני יכול להגיד לך שבפן המנטלי עבדתי מאוד קשה. התנתקתי והשתחררתי מדברים שהכבידו עליי המון, עד שבניתי את עצמי להיות מרוכז במה שאני היום. כי בסופו של דבר אני רואה איך אני מתמודד עם סיטואציות. אני מתמודד איתן בצורה מאוד שקולה ובוגרת ולוקח את זה למקום חיובי של להשתפר בהמון דברים. לקחתי את זה תמיד למקום חיובי, שיש לי זמן לעבוד על עצמי”.
כאילו מרגיש שאנשים לא שמו לב שאתה שחקן חופשי.
“לגמרי, וכשאני הולך ברחוב לפעמים אז אנשים שואלים אותי: ‘מה, אתה עדיין בטבריה?’ ואני אומר: ‘לא, סיימתי חוזה שם מזמן’. אז חידשתי את זה, חידשתי להמון אנשים שאני כבר לא שם, בדיוק כמו שאמרת”.
שי קונסטנטין (שחר גרוס)איך הייתה החוויה שלך בטבריה, אחרי שתי עונות שבהן עזרת לקבוצה לעלות ליגה וגם להישאר בליגת העל?
”בסופו של דבר, בשנתיים שלי בטבריה, אם אני מסתכל על הפן המקצועי, הן היו מעולות בצורה יוצאת דופן”.
הרגשת שזה היה השיא של הקריירה שלך?
“וואו, שאלה טובה. היו לי הרבה רגעים שהרגשתי באמת בפיקים של השיא שלי. כי כמו שאמרתי, שנה שעברה שיחקתי 33 משחקים, שבאמת ב-95 אחוז מהם הייתי בהרכב, וברוך השם לא נפצעתי, וברובם השלמתי 90 דקות. זה מראה על כושר טוב ויציבות. אני מאוד מרוצה מזה, וגם מהעונה שלפניה. זו הייתה עונה שגם לא הרבה האמינו שנעלה ליגה, ובסופו של דבר ידעתי שאם אני יורד לליגה הלאומית – זה אך ורק כדי לעלות חזרה. וזה מה שהיה”.
איך היה להתאמן תחת אלירן חודדה?
”אני יכול להעיד שהוא מאמן מאוד מאוד טוב. הוא מאוד טקטי, ויש לו הרבה דגשים שהוא מביא איתו בתור מאמן. כמו שהוא היה שחקן, אם זה המשחק הפיזי, ואם זה דברים שהם מאוד מדוקדקים ברמה טקטית. אני מאוד נהניתי בשנתיים שלי תחתיו, ואני חושב שיש לו עתיד גדול לפניו”.
אלירן חודדה. "חושב שיש לו עתיד גדול לפניו" (עודד חסין)אתה רואה את טבריה נשארת גם בעונה הזאת בליגה?
”האמת, כמו שאנחנו שנה שעברה נשארנו בליגה, כשהייתי בטבריה, אז הכול יכול להיות. הם יכולים להישאר, הם יכולים לרדת, הליגה מאוד מאוד שוויונית. בסופו של יום, טבריה זה עבר בשבילי, ואני מאחל להם המון המון הצלחה. אין לי מושג אם הם יישארו או לא, כי באמת הכול שוויוני שם, הכול צמוד”.
איך היה הקשר שלך עם אריה קלמנזון ומיקי ביתן?
”זה היה יותר קשר של בעלים-שחקן, הם כן אוהבים לבוא, להראות, להגיד שלום לפני משחקים. אבל אני בתור שחקן פחות אהבתי את זה, פחות אוהב אינטראקציות כאלה. אני אוהב יותר אינטראקציה של סוג של דיסטנס, של כבוד, של הערכה. הם עשו פרויקט יפה מאוד בשלוש השנים שהם נמצאים שם, אבל הקשר לא היה יותר מדי מעבר לבעלים-שחקן”.
דייגו פלורס. רצה לבחון את קונסטנטין למכבי חיפה (עמרי שטיין)היו הצעות גם כשנגמרה העונה? אם כן, מה גרם לזה לא להתממש?
”כן, אני יכול להגיד שהיו לי הצעות. בסופו של דבר אתה רוצה לבחור משהו שהוא מספיק טוב בשבילך – גם בפן המקצועי, גם בפן האישי וגם בפן הכלכלי. כשאני מסתכל על עצמי, אני יכול להעיד שבקיץ האחרון היו המון הצעות, באמת המון הצעות, גם מקבוצות די אטרקטיביות. הייתי אמור לצאת עם מכבי חיפה למחנה אימונים בחו”ל כנבחן. הם פנו אליי, הציעו לי להצטרף למחנה כדי שדייגו פלורס יראה אותי ויחליט אם אני מתאים למכבי חיפה. סירבתי בנימוס, כי אני חושב שבתור שחקן ששיחק מעל 250-300 משחקים בליגת העל, בליגה הלאומית, באירופה, בגביע המדינה ובגביע הטוטו, לא משנה מה, אם מאמן רוצה שחקן, הוא לא צריך לראות אותו בשבוע אימונים בחו”ל. כמו שלא נבחנתי בבית”ר ירושלים או במכבי נתניה, אני לא רואה סיבה להיבחן עכשיו. אני פשוט לא רואה את עצמי כנבחן אחרי כל מה שעשיתי, במיוחד כשהשאיפה שלי היא להיות שחקן מוביל בקבוצה”.
יש הצעות על הפרק? קבוצות שמגלות עניין?
”יש הצעות, אבל אלו לא הצעות שאני חושב שמתאימות לי כרגע באופן אישי. אני נותן לזה עוד קצת זמן, כי בסופו של דבר צריך סבלנות ולמצוא את המקום שהכי מתאים לי. הגיל עדיין לא פקטור, אני רק בן 29, אז אין לחץ. יש הרבה מרכיבים אחרים שחשובים לשחקן כדורגל: הכושר הגופני, הפן המנטלי, כל הדברים שצריך לשמור עליהם ביום-יום כדי להישאר יציב. אלו הדברים שיותר חשובים לי משכר וכו’. בסופו של יום אני מאמין שכדורגל זה לא רק מקצוע, זה גם לבוא, ליהנות, ולהעניק מעצמך הרבה מעבר. אני סמוך ובטוח שבסוף אקבל את ההצעה הנכונה ואמצא את המקום שהכי מתאים עבורי”.
שי קונסטנטין (שחר גרוס)האם הליגה הלאומית היא אופציה בשבילך, או שאתה רואה את עצמך רק בליגת העל?
”כן, היו לי המון הצעות מליגה לאומית. אחרי העונה האחרונה באמת הרגשתי שליגת העל זה המקום שלי. היו לי המון משחקים, עם מספרים טובים, המון הופעות ותארים. אני באמת חושב שאני שחקן שמתאים ורואה את עצמי שייך לליגה הזו בלי ספק. מצד שני, אני ממש לא פוסל את הליגה הלאומית, אבל זו צריכה להיות קבוצה שבאמת מתאימה לי, עם מטרות ברורות. ליגה לאומית היא בהחלט אופציה”.
איך שחקן שומר על כושר מנטלי ופיזי בתקופה ארוכה בלי קבוצה?
”זו הפעם הראשונה בקריירה שלי שאני חווה תקופה כזו, וגם מזה אתה לומד. בסופו של דבר אתה יכול לקחת את כל הדברים לאן שאתה רוצה – למקום של הרוע ושל העצבים, או למקום של למידה ועבודה. יש המון דברים שאתה צריך להשתפר בהם, לעבוד עליהם, להתחזק מנטלית ולבחור בדרך הנכונה. אני באמת עובד קשה, כמעט כל יום מתאמן, וזה לא פשוט, האימונים האלה שוחקים גם מנטלית, וזה אתגר משמעותי מאוד. רק מי שעובר תקופות כאלה יודע כמה זה קשה: לקום כל יום, להמשיך לעבוד, לשמור על ריכוז, על שקט פנימי ועל אמונה בדרך. גם כשיש רגעים קשים, אתה לא נותן לזה מקום, אלא ממשיך קדימה. עד עכשיו אני עומד בזה בצורה מאוד טובה”.
שי קונסטנטין (שחר גרוס)אם תסתכל אחורה על הקריירה שלך, יש רגע שאתה גאה בו במיוחד?
”וואו, הרגע הכי גדול שלי כשחקן היה גמר הגביע עם בני יהודה. בסופו של דבר, שם גדלתי. מגיל 12 הייתי נוסע באוטובוסים מחולון לאימונים, וכשהייתי גר בבאר יעקב הייתי נוסע, ילד בן 15 לבד ברכבת לאימונים. להגיע לשלב כזה כשחקן מוביל במועדון שבו גדלת, אחרי כל השנים של עבודה קשה, זה רגע מאוד מרגש ומשמעותי עבורי. לעמוד ולזכות בתואר עם המועדון הזה זה משהו שייזכר אצלי תמיד”.
מה היית משנה בדרך שלך אם היית יכול?
”בסופו של יום, זה לא איזשהו משפט מחץ שאני אגיד לך עכשיו, כי בסופו של דבר אני באמת מאמין שמה שצריך לקרות קורה לטובה. יש המון דברים שבמהלך הקריירה הייתי יכול לעשות אחרת, והייתי יכול לקבל החלטות כאלו ואחרות, אבל בסוף, כשאני מסתכל אחורה, אני בן 29, ורואה מה עשיתי בכדורגל. את יודעת, לכל אחד יש את הזכות להגיד א’, ב’, ג’, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. אבל כשאני יושב בבית ומסתכל על מה שאני עשיתי, אני מאוד גאה בדרך שלי. אם זה גביע המדינה וגביע טוטו עם בני יהודה, ואם זה גביע טוטו עם בית”ר ירושלים, והופעות באירופה, אז אני באמת לא הייתי משנה כלום”.
יש איזו הצעה שקיבלת בסוף החוזה שלך בטבריה או במהלכו שאתה מצטער שלא לקחת?
”הייתה לי הצעה מאזרבייג’ן. הציעו לי שם כפול כסף ממה שקיבלתי בטבריה. זו אולי לא קבוצה נוצצת, אבל כשמציעים לך סכום כזה, ברור שהכסף משחק תפקיד, זה חלק מהכדורגל. יש גם חיים מעבר. יש אישה, רוצים ילדים, יש בית. אז זה משהו שקצת צרם לי, היה קשה לוותר על דבר כזה, אבל בסופו של דבר זה חלק מהחיים. לפעמים צריך לקחת דברים בפרופורציות. וטבריה לא שחררה אותי, אז זה גם השפיע”.
שי קונסטנטין במדי בית"ר ירושלים (חגי מיכאלי)אתה חושב שהכדורגל הישראלי נותן מספיק מקום לשחקנים מנוסים, או שיש נטייה “ללכת על צעירים”?
“תראי, בסופו של דבר זה לגיטימי שרוצים לקדם שחקנים צעירים. גם אני התחלתי בתור שחקן צעיר, אבל יש איזשהו משהו שדבק לנו בכדורגל, שברגע ששחקן מגיע לגיל 31-32, כאילו זהו, מבחינת כל הקבוצות הוא כבר נחשב כשחקן שעבר את השיא. ואני יכול להגיד לך שיש שחקנים בני 32-33 שנראים פיזית יותר טוב מילדים בני 19-20. ערן זהבי זו הדוגמה החיה לזה. ערן בגיל 35-36 עושה מספרים ששחקנים אחרים לא עשו ולא יעשו עוד מאה שנה. זו אחת הבעיות בכדורגל שלנו. אבל אני חושב שזו טעות, כי יש המון שחקנים בגיל ה־30 שיכולים לתת עוד הרבה מאוד”.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד שנה מהיום?
”אני מאוד מאוד מקווה שבקרוב מאוד בליגת העל. ואם לא, כמו שאמרנו, אני לא פוסל שום דבר. אני באמת מאמין, בתור אחד שעבר הרבה דברים בכדורגל, וכשאתה יושב כל כך הרבה זמן בחוץ, אתה גם לומד להעריך, ואתה נהיה רעב בצורה שלא היית אי פעם. אז אני חושב ששמי שתיקח את שי כיום, זה שי יותר רעב ממה שהוא היה בגיל 19-20, שהוא רק רצה לפרוץ, ובנוסף גם עם הרבה יותר ניסיון ותשוקה”.
המעבר שלך מקבוצות צמרת בליגת העל לטבריה מהלאומית היה מפתיע להרבה אנשים. איך אתה מסביר את זה? מרגיש שאולי זו הסיבה ש”נשכחת”?
“מאוד יכול להיות שמה שאת אומרת הוא נכון. אבל כמו שאמרת, כשהגעתי לטבריה, המון אנשים הרימו גבה, כי באמת באותו זמן הייתה לי את האפשרות להישאר בליגת העל, אבל אני מאוד רציתי להיות במקום שבו אני אהיה שחקן מוביל, ושאקבל את כל הקרדיט שמגיע לי. זה באמת היה השיקול הכי מרכזי שלי. אני פשוט רציתי להיות שחקן מוביל שיהיה בפרונט, וזה מה שקיבלתי שם בעצם, ובגלל זה עשיתי את הצעד הזה”.
שי קונסטנטין חוגג בליגה הלאומית במדי טבריה (חג'אג' רחאל)כשהחלטת לרדת ליגה, הרגשת שזה צעד אחורה או דווקא הזדמנות לפתוח דף חדש? או אולי טעות?
”אני לא חושב שזו הייתה טעות, כי כן חזרתי לליגת העל מהר מאוד. עונה אחת בליגה הלאומית, עליתי עם טבריה וגם נשארנו. אני חושב שהשנתיים האחרונות שלי היו מאוד מוצלחות מבחינה אישית. זו הייתה מבחינתי פתיחת דף חדש חד משמעית, עשיתי את הצעד הזה כדי להיות שחקן מוביל, שחקן בפרונט, וזה בדיוק מה שקרה. שיחקתי בכל המשחקים, הייתי בהרכב, הייתי שותף בכיר לעלייה לליגה, והכי חשוב מבחינתי – לשחק כדורגל. בסוף, זה הדבר שאני הכי אוהב והכי חשוב לי”.
היו דיבורים על כך שהיית יכול להישאר בליגת העל.
”כמו שאמרתי, היה לי כל כך חשוב פשוט לשחק כדורגל. הייתי רעב לזה, במיוחד אחרי השנתיים שלי בנתניה. זאת הייתה הסיבה העיקרית לבחירה שלי, להגיע למקום שבו אוכל לשחק, ליהנות, ולהרגיש שוב את הרעב הזה”.
אחרי שתי עונות טובות מאוד בטבריה, מה קרה שלא המשכת שם? זו הייתה החלטה שלך או של המועדון?
“אני יכול להגיד שההתנהלות של טבריה כלפיי בסיום העונה הייתה מזעזעת, לפחות מבחינתי. פשוט נגמר המשחק האחרון, התראיינתי במסיבת העיתונאים של ההישארות בליגה, ואחרי זה לא שלחו לי אפילו הודעה. ברמה כזאת שלא הבנתי מה קורה – כן, לא, שום דבר. אני אחד שמקבל הכול בחיוב, ברור שהתאכזבתי מאוד מההתנהלות הזו, אבל בסדר, הכול בחיים הוא שיעור. זה חלק מהמקצוע שלנו, וכל אחד לומד דברים חדשים כל יום. אז גם את זה למדתי על בשרי”.
שי קונסטנטין. מאוכזב מההתנהלות של טבריה כלפיו (חג'אג' רחאל)אתה חושב שהשוק בארץ “שוכח” מהר שחקנים ותיקים, גם אם הם עדיין ברמה גבוהה?
“אני חושב שדווקא העניין של הגדלת מכסת הזרים הוא זה שפוגע בשחקן הישראלי וזה לא שמביאים לפה זרים ברמה כזו גבוהה, אז כן, זה די פוגע בשחקנים הישראלים, בעיקר בוותיקים”.
במבט לאחור, יש נקודה שאתה אומר לעצמך: “פה הקריירה שלי הייתה יכולה ללכת לכיוון אחר”?
“חד משמעית. יש לי סיפור ענק. בעונת 17/18 יצאתי בינואר להשאלה בנצרת עילית עד סוף העונה, שכיום היא נוף הגליל. חזרתי לעונה של הגביע, 18/19, ויצאתי למחנה אימונים עם בני יהודה על תקן של מגן שלישי. היה אז את מאור קנדיל, שהיה בדיוק במעבר למכבי תל אביב, והוא היה איתנו במחנה. היה איתנו גם מגן ליטאי שהביאו לבחון, ואני מוצא את עצמי במחנה בכלל כאופציה שלישית, משחק קצת כנף, קצת קשר, פשוט סותם חורים. בשלב הזה כבר דיברתי עם הסוכן שלי ואמרתי לו: ‘אני רוצה לצאת, אני לא רואה פה אופציה אמיתית, אולי עדיף לי לצאת לליגה הלאומית, להשתפשף קצת, לצבור דקות ולחזור חזק יותר’.
“בסוף המחנה קנדיל עזב למכבי תל אביב, והמגן הליטאי חזר איתנו לארץ. אחרי שחזרנו היה לנו משחק בגביע הטוטו נגד הפועל תל אביב והפסדנו 4:1. אחרי המשחק הזה המגן הליטאי הוחזר למדינה שלו, ויומיים אחר כך היה לנו משחק נוסף בגביע הטוטו נגד רעננה. אני, בתור ילד, קיבלתי את ההזדמנות. עליתי למשחק הראשון שלי בגביע הטוטו, שלושה ימים אחר כך שיחקנו שוב בגביע הטוטו וניצחנו. כבר דיברו אז על להביא מגן נוסף, אבל יוסי (אבוקסיס) אמר: ‘עזבו, זה המגן שלי לעונה’. משם הכול התפוצץ. זכינו בגביע המדינה, ומילד שביקש לעזוב ולהשתפשף בליגה הלאומית, שנה אחרי זה כבר הייתי שחקן בית”ר ירושלים”.
שי קונסטנטין (שחר גרוס)הייתה תקופה של מתיחות עם אוהדי נתניה. איך אתה מסתכל על זה היום? זה משהו שנשאר איתך?
”התקופה עם אוהדי נתניה זה משהו שהוא לא מובן לי עד היום. בסופו של דבר אני אחד שנותן הכול במשחקים, ובנתניה נפצעתי, והיו לי תקופות באמת לא פשוטות, דווקא מבחינה קבוצתית וגם אישית הייתה לנו עונה מדהימה, אירופה, גביע טוטו. אבל היה שם איזשהו קצר עם הקהל, שיש לי ממנו איזושהי צלקת עד היום. אף פעם לא צעקתי לקהל, אף פעם לא קיללתי אוהד, אף פעם לא עשיתי משהו שמצדיק תגובה כזו. זה פשוט לא האופי שלי. היו מקרים שהיו מכניסים לי את האוטו לתוך האצטדיון, ופשוט הייתי צריך לנסוע ישר הביתה, ברמה כזו שאמרו לי לא לצאת החוצה. אמרתי לעצמי: למה? אני פשוט לא מצליח להבין מה עשיתי ואיפה טעיתי. אבל כשאני מסתכל על זה היום לאחור, הכול בסדר. אני באמת אוהב את נתניה ואת המועדון.
“בסופו של דבר, הכניסו אותי בנתניה לשיחה כדי לסיים את דרכי במועדון. אמרו לי שזו לא סיבה מקצועית, אלא שפשוט בלתי אפשרי להמשיך יותר בגלל הקצר עם הקהל. קיבלתי את זה בהבנה, למרות שזה לא היה פשוט לשמוע. אף אחד לא באמת ידע להסביר מה עומד מאחורי העניין עם הקהל, אבל אני טיפוס שמקבל הכול, גם כשהדברים לא הולכים כמו שאני רוצה. עד היום אני לא יודע מה בדיוק גרם לזה, אבל אני לא נוטר טינה לאף אחד, להפך, אני מאוד מעריך את התקופה שלי שם, אוהב את האנשים, ומבחינתי זו עוד תחנה בדרך שלי כשחקן וכבן אדם. אם בעתיד תגיע הצעה מנתניה, ברור שאשקול זאת. אני מאוד אוהב את יוסי אבוקסיס, ותחתיו הייתה לי את השנה הכי מוצלחת בקריירה שלי”.
שי קונסטנטין במדי מכבי נתניה (חגי מיכאלי)היית שותף לשלושה גביעי טוטו, שני גביעי מדינה ושתי עליות ליגה — כשאתה מסתכל על כל זה, איזה הישג אתה מחשיב כמשמעותי ביותר בקריירה שלך?
“אני חושב שגביע המדינה ששיחקתי בו בגמר עם בני יהודה, שבישלתי בו את הגול, זה היה הפיק הכי גבוה שלי, הכי מרגש שהגעתי אליו. כמו שאמרתי קודם, זה באמת היה חלום יוצא דופן מבחינתי בתור ילד שעבר את כל הדרך הזו, אז זה באמת היה הפיק שלי. היו עוד רגעים, כמו לשחק עם בית”ר ירושלים באירופה ועם נתניה באירופה, אלה דברים שלא כל שחקן זוכה לחוות אותם. אני כל הזמן מזכיר לעצמי שיש שחקנים שעושים קריירות שלמות והם אפילו לא מגיעים לגמר גביע. יותר משמח שזכיתי לקטוף תארים”.
אם תגיע הצעה מבני יהודה, מועדון שגדלת בו, זכית איתו בגביע וגם היית שותף בעלייה לליגת העל — זה משהו שהיית שוקל ברצינות? אתה חושב שתוכל לעזור להם לעלות שוב?
”לבני יהודה יש אצלי מקום חם בלב, באמת. זה הבית שלי. בסופו של דבר, לכל שחקן יש את המקום הזה שהוא מרגיש בו בבית. בני יהודה זה תמיד היה ויהיה המקום שלי, ובאיזשהו מקום חורה לי לראות את הסיטואציה שהמועדון נמצא בה. יש שם בעלי בית שמשקיעים המון כסף, באמת עושים הכול כדי להחזיר את הקבוצה למקומה הטבעי בליגת העל, ואני מאמין שהם עוד יצליחו. ואם תגיע הצעה, אין שאלה בכלל. אני יודע שבמאה אחוז אוכל לעזור למועדון כמו בני יהודה, והתשובה לשאלה שלך היא חד משמעית כן”.
שי קונסטנטין חוגג במדי בני יהודה. יכול לעזור לקבוצה גם היום (עמרי שטיין)ספר על החיבור הזה איתם.
“יש לי חיבור מטורף לאוהדי בני יהודה. אני מקבל המון הודעות והמון הערכה ואהבה מהם. הקשר שלנו זה משהו מיוחד אני מאוד אוהב אותם”.
תגובת עירוני טבריה: ”שי קונסטנטין היה שחקן משמעותי בעונה הקודמת ותרם להישארותה של עירוני טבריה בליגת העל ועל כך יש לנו הערכה רבה. המועדון פועל תמיד בשקיפות ובמקצועיות מול כלל השחקנים, ובסיומה של כל עונה מתקבלות החלטות בהתאם לתכניות המקצועיות לקראת העונה הבאה. גם במקרה הזה, ההחלטות התקבלו לאחר בחינה מעמיקה של הצרכים המקצועיים של הקבוצה. אנו מאחלים לשי הצלחה רבה בהמשך דרכו ומודים לו על התקופה בה היה חלק מהמועדון”.
שי קונסטנטין (שחר גרוס)