טקס מרגש עד דמעות לרום ברלובסקי פתח את הערב בטדי והזכיר לכולנו מאיזה חומר מיוחד העם הזה עשוי. מחיאות הכפיים האדירות של הקהל היו לכבודו וזה היה מרגש מאוד. כדורגל הוא הרבה יותר ממשחק, וברגעים כאלה זה מורגש בכל נים בגוף.
על הדשא חיכתה לנו התמודדות עם קצב גבוה ורגעי איכות. מכבי נתניה הראתה שוב שהיא קבוצה מצוינת, כזו שיודעת לצאת להתקפות מעבר טובות ולהגיע למצבים, אך חסרה לה הרגל המסיימת. עזיז אואטרה שלט במרכז המגרש ביד רמה עד הכרטיס האדום, והריברטו טאברש הראה שהוא מגן/כנף מסוכן מאוד בצד ימין.
בצד הצהוב שחור היה את קאלו, שחקן לא צפוי עם יכולות גבוהות מאוד לליגה שלנו, מסוג השחקנים שמייצר פעולות שמרימות את הקהל על הרגליים. דור מיכה היה בעל הבית הערב. שליטה בקצב, ניהול משחק ברמה גבוהה, ראיית משחק אירופית כשהוא בא לידי ביטוי, כל הקבוצה מרוויחה.
אחרי האדום של עזיז, יצחקי הגיב טוב. הכנסה של בן שימול למרכז המגרש במקום טאברש החלש הוסיפה תחכום ויציבות והמשחק השתנה. ובסוף מאמן שמגיב נכון ומהר הוא שמנצח משחקים. צריך להוריד את הכובע בפני ברק אברמוב וכפיר אדרי. הניהול בבית״ר שנעשה בשקט ובאחריות מחזיר את המועדון למקום אליו הוא שייך.
בית״ר חוזרת לקבוצה שכל המדינה רוצה לראות: כדורגל התקפי ומהנה, אצטדיון מלא כמעט בכל משחק, אווירה מחשמלת בטדי. בית״ר נצמדת חזק הערב לצמרת הליגה, ובצדק. אם מכבי ת״א תמעד, כמו שקרה הערב, בית״ר יכולה להמשיך לנשוף בעורפן ולעקוף אותן. אבל בכדי לרוץ עד הסוף, חייבים חיזוק נקודתי בחלון הקרוב.
קשר אחורי טבעי חובה, מגן ימני איכותי, ואם הולכים עד הסוף – תוספת התקפית שתעמיק את הסגל. בית״ר 2025 היא קבוצה שמותר לה לחלום, ואולי, גם להגשים. יצחקי והצוות המקצועי כרגיל העונה ניהלו את המשחק חד ונכון.
בית״ר רצה, ומהר, וטדי חוזר להיות מבצר. והצמרת? פתוחה לחלוטין, אולי השנה זו השנה. מנגד, מכבי נתניה הגיעה מוכנה למשחק היום, מה שאפיין אותה מתחילת המשחק זה האגרסיביות, הנחישות והמעברים המהירים , אך ללא רגל מסיימת זה קשה לנצח משחקים מהסוג הזה. הם לא הצליחו לנצח לעיניי הבעלים שהגיע היום.