מכבי תל אביב צימקה את הפער מהפועל באר שבע לשש נקודות בסיומו של מחזור המשחקים האחרון, וכאשר משחק הליגה הבא יהיה בדיוק בעוד שבוע נגד עירוני טבריה (עם משחק גביע בין לבין ביום שבת), נשאלת השאלה - האם הצהובים עדיין חזק במאבק האליפות או לא? כולם יסכימו כי בתחילת העונה הרוב המוחלט היה סבור שהאלופה היא הפייבוריטית לשמור על התואר שלה. כמובן שצבר האירועים החריג שהתרחש בתקופה האחרונה שינה את הדעה של מרביתם.
אז האם מדובר בכישלון מקצועי בהתהוות, בסגל שנחלש ביחס לעונה שעברה, או שאולי דווקא הצד של ז’רקו לאזטיץ’ למצב הוא הנכון? הרי המאמן טען לאחרונה שאת מרבית הנקודות האחרונות איבדה הקבוצה כאשר היא שיחקה ללא כריסטיאן בליץ’, ואם מסתכלים על אחוזי ההצלחה איתו ובלעדיו, יכול להיות שהאירוע הזה מספר צד אחד של הסיפור.
לשם הנקודה, לכריסטיאן בליץ’ יש העונה 8 משחקים בליגת העל. במחציתם, כתוצאה מהפציעות שפקדו אותו וניהול עמוסים, הוא עלה רק כמחליף. מכבי תל אביב ניצחה בחמישה מהם - 0:4 על מכבי נתניה, 1:4 על עירוני טבריה, 0:4 על הפועל פתח תקווה, 1:2 על הפועל ירושלים ו-1:2 על הפועל חיפה. בשלושה סיימה בתיקו - 0:0 מול סכנין, 1:1 מול מכבי חיפה ו-2:2 מול מ.ס אשדוד. 75% אחוזי הצלחה.
כריסטיאן בליץ', איתו אחוזי ההצלחה של מכבי ת"א גבוהים (עמרי שטיין)המשחקים ללא בליץ’ נגמרו עם 8 נקודות מתוך 18 אפשריות. ירידה ל-44.6 אחוזי הצלחה. אובן הנקודות היה מול נתניה 1:1, הפועל פ”ת 2:2, הפועל באר שבע 1:0, בית”ר 6:2 והניצחונות היו מול בני ריינה 0:2 ומול קריית שמונה 1:3. מדובר גם בפער דרמטי בכמות השערים שכבשה הקבוצה כשהוא שותף וכשלא. 19 שערים ב-8 משחקים איתו, מעל ל-2 שערים למשחק, ו-10 ב-6 המשחקים בלעדיו, ממוצע של קצת פחות משער וחצי למשחק. הפער בין אחוזי ההצלחה הוא כ-30%, אותם אפשר לכמת לכ-5 נקודות על הדשא.
הפער לא רק בנקודות, או בכיבוש השערים, הוא כמובן גם בספיגות. 1.8 ספיגות למשחק בלעדיו, 0.75 למשחק איתו. זה אומר בפועל שמכבי ת”א עם כמעט שער אחד יותר בממוצע למשחק כשהוא על הדשא, וספגה שער אחד פחות בממוצע למשחק כשהוא על הדשא. אם נצמצם את זה לפי דקות, כי בחלק המשחקים הוא או נכנס בפיגור או יצא ביתרון, איתו על הדשא מכבי ת”א ספגה רק שני שערים (!). אלו נתונים דרמטיים בסופו של יום כי כקשר האחורי של לאזטיץ’ הוא משפיע על ההתקפה ועל ההגנה יחדיו.
שחקני מכבי תל אביב, מתקשים ללא בליץ' (רדאד ג'בארה)התרומה של בליץ’ לא באה במספרים יבשים. הוא לא כבש ובישל רק פעם אחת בליגה, אבל הדבר שהוא עשה יותר מכל זה חילוצים בלתי פוסקים, השתחררות מלחץ, שבירת קווי ההגנה של היריבה, הצלחה בדריבלים (הוביל את הליגה בזה עד הפציעה האחרונה) וישנה גם השפעה אנרגטית ומנהיגותית. הסרבי היה השחקן הכי טוב במכבי ת”א כשהוא שיחק, גם אם זה היה ל-20 דקות וגם אם זה היה ל-90, ועל כך אין עוררין.
לכן השאלה שנשאלת כעת, בהנחה והוא יכול לחזור ולשחק במשחק הליגה הקרוב מול טבריה, היא האם גם הסטטיסטיקה תתיישר כלפי מעלה, לאחוזי ההצלחה הגבוהים איתו, או שמא קרו יותר מדי אירועים בזמן שהוא היה בחוץ, ובעיקר התבוסות לבית"ר ירושלים, ליון והתוצאות האחרונות בליגה, שהפכו את כל האקלים במכבי ת"א לכזה שכבר אי אפשר לתקן יותר מדי? את התשובות נקבל בקרוב מאוד.