מאמנה של מ.ס אשדוד, חיים סילבס, חוגג ממש היום (שישי) את יום הולדתו ה-50. לכבוד ציון היובל לחייו, התפנה סילבס לראיון מיוחד ל-ONE, בו דיבר על כל מה שעבר עד כה במהלך החיים: הן בכדורגל והן מחוצה לו. סילבס, שגדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה, שם החל את דרכו כשחקן, בלט בלא מעט קבוצות, כולל שער בלתי נשכח במדי הירוקים נגד אייאקס, כשקריירת האימון שלו כללה לא מעט הצלחות והעפלות לפלייאוף העליון עם בני סכנין, הפועל חיפה וגם הפועל רעננה הצנועה.
הילדות בחיפה, השחקנים שהשפיעו עליו, התדמית, היחסים עם התקשורת, הבעלים השונים איתם עבד במהלך השנים וכמובן אותו שער בלתי נשכח כשחקן. עוד בראיון: הזיכרונות מהכדורגל, האישיות עימה היה רוצה לשבת לארוחת ערב, העתיד, הבן מאור, הכדורגל הישראלי ומעמד המאמן.
1. גיל 50: "מספר שפעם חשבתי שהוא מבוגר עד זקן, אבל היום אני לא מרגיש ככה ומרגיש בשיא".
חיים סילבס (ראובן שוורץ)2. הילדות: "גדלתי בחיפה, מקום שפיתח אותי ככדורגלן הן מקצועית והן מבחינת התכונות. ביליתי את כל הילדות שלי במחלקת הנוער של מכבי חיפה ככדורגלן. הייתה לי ילדות מקסימה שלא הייתי מחליף אותה. גם מבחינת הטבעת השכונתית וגם הלימודים בבית הספר והכדורגל".
3. המשפחה: "אם זה מתחבר לילדות, יש את המשפחה שגידלה אותי שאלו ההורים שלי. גם היום כשאני אבא לילדים גדולים, אני מחובר להורים שלי, אנחנו נמצאים בקשר יומיומי ונפגשים הרבה. גדלתי בבית חם עם הרבה אהבה וערכים והלוואי ואוכל להיות האבא שההורים שלי היו עבורי. לגבי המשפחה היום, יש את ענבר אשתי שאנחנו ביחד 30 שנים בנוסף לארבעה ילדים: נועה, מאור, אלרואי ולביא. משפחה ממוצעת שמשתדלת לחיות הכי טוב שאפשר. אנחנו מגובשים ומנסים לחוות ביחד כמה שאפשר. נקווה שנמשיך ככה בשגרה משעממת בלי דרמות".
4. האיש שהכי השפיע עליו בכדורגל: "אבא שלי בעצם היה כמו מאמן שליווה אותי ועד עכשיו הוא קרוב ומלווה אותי. הוא היה איתי בעליות שלי ובירידות שלי".
5. החבר הכי קרוב מהכדורגל: "אלדד שביט, בכל תקופתי כמאמן הוא באמת החבר הכי קרוב שלי בכדורגל".
אלדד שביט. "החבר הכי טוב שלי מהכדורגל" (חג'אג' רחאל)6. הזיכרון הראשון כשחקן: "כשעברנו למשחק של 11 על 11, זה היה במדי מכבי חיפה והבקעתי שער בדרבי. זה היה בשנתון ילדים ג', בגיל 12.5 בערך. זכור לי היום הספציפי הזה".
7. הזיכרון הראשון כמאמן: "בעונה הראשונה שלי כמאמן נוער בהפועל רעננה שעלינו לליגה הבכירה. כל המסע הזה של עליית הליגה חרוט אצלי, עיצבתי את עצמי כמאמן והבנתי איזה מאמן אני יכול להיות. זו הייתה חוויה טובה שעיצבה את הביטחון שלי ובה הרגשתי שאני יכול להצליח".
8. ההישג הכי גדול כמאמן: "הייתי אומר שההעפלה לפלייאוף העליון עם הפועל רעננה, שזה היה קצת יותר מלהעפיל לפלייאוף העליון עם בני סכנין והפועל חיפה, שזה משהו שיכול לחזור. זו הייתה עונה מדהימה והיה בה משחק שסימן את זה: הניצחון בבלומפילד על מכבי ת"א של יוקאנוביץ' שלדעתי גם היה הניצחון שסימן שאנחנו יכולים לעשות את זה. בנוסף, שנה קודם לכן גם במדי רעננה ניצחנו את מכבי חיפה בסמי עופר וזה היה ההפסד הראשון שלהם באצטדיון החדש".
9. הכישלון כמאמן: "אני חושב שזה היה בעירוני קריית שמונה. היה לי סגל סופר מוכשר ולא הצלחנו להעפיל לפלייאוף העליון. אמנם סיימנו במקום השביעי והעפלנו לחצי גמר הגביע, אבל הציפיות שלי מעצמי היו גבוהות יותר והייתי חייב לסיים במקום גבוה יותר בליגה. אז עוד הייתי מאמן חסר ניסיון, עשיתי המון טעויות ויכולתי להצליח יותר. עוד לא הייתי מעוצב מספיק כמאמן והיו חסרים לא מעט דברים שבאמצעותם אני מתמודד היום טוב יותר. לא הצלחתי להתמודד מספיק טוב אז".
חיים סילבס. בק"ש נכשלתי" (שחר גרוס)10. טעות שעשה כמאמן: "כמו כל מאמן, אני מניח שעשיתי לא מעט טעויות גם ביום-יום וגם בבחירות השונות. קשה לי לשים את האצבע על משהו ספציפי, אבל אני יכול להגיד שעל כל טעות כמעט מיד שילמתי ומכל טעות למדתי והפכתי למאמן טוב יותר"
11. מתי לאחרונה בכה: "לפני קרוב לחודש, הייתה כתבה בטלוויזיה על הפצועה הכי קשה במלחמת חרבות ברזל, שהחבר שלה נשאר נאמן לה והבטיח לה שהם יתחתנו. הראו בכתבה את החתונה שלהם, בה היא מצליחה לעמוד על הרגליים כפי שהבטיחה ולא הצלחתי לעצור את הדמעות".
12. יחסים עם התקשורת: "אני משתדל להיות הכי הוגן וישר שיש וגם לכבד. אני חושב שהסיקור כלפיי הוא הוגן, הרגשתי המון פרגון כשהגיע לי כך שהיחסים הם הוגנים".
13. הביקורת הכי לא הוגנת שנרשמה: "לפעמים אתה מרגיש שבתקופה לא טובה שלך, כתב מסוים יכול לדחוף ולהעצים את הלחץ עליך או הלחץ לפטר אותך. אבל זה משהו שאני מקבל ומבין אותו כי זה המשחק של התקשורת וזה יכול ללכת לכיוון השני כשמצליחים. יכולות להיות כותרות לא נכונות שמעצימות כישלון של אותה התקופה או הסבר של חוסר ההצלחה באמצעות סיבות כמו פילוג חדר ההלבשה, או יחסים של מאמן עם שחקן ובמרבית הפעמים זה לא נכון".
"יכולות להיות כותרות לא נכונות שמעצימות כישלון". חיים סילבס (שחר גרוס)"בפעמים הראשונות הייתי נפגע יותר, אבל לאט לאט הגעתי מוכן לדברים הללו לפני שהם קרו. בימים הראשונים הייתי נפגע ממה שכותבים עליי, כי זה הגיע לאחר הפרגון ברעננה. נורא נעלבתי ולקחתי ללב, אבל עם השנים למדתי להתייחס לזה בצורה קלילה, אני הרבה פחות מתרגש מזה ומשתדל לקחת ביקורות בונות ומקצועיות. לדברים רכילותיים אני לא מתייחס, אחרת באמת לא אשרוד".
14. תדמית המאמן ההגנתי: "להגיד את זה זה תמיד מגיע בנימה שלילית שיכולה לקטלג אותך למועדונים קטנים בלבד או לסוג מטרות מאוד מוגבל. מצד אחד זה מבאס, אבל מצד שני הרווחתי את זה ביושר כי רוב האנשים לא ייראו משחקים של הפועל רעננה מול מ.ס אשדוד או נגד הפועל פ"ת. הם ייראו משחקים של הפועל רעננה מול מכבי ת"א או מכבי חיפה. כשהפועל רעננה שלי הייתה צריכה לשחק מול הקבוצות הללו, היא הייתה צריכה לצמצם את הפערים באמצעות משחק יותר טקטי והגנתי כי אחרת פערי האיכות היו באים לידי ביטוי".
"זאת הסיבה שרוב האנשים שראו את הקבוצות הקטנות משחקות נגד הגדולות הדביקו את הכינוי הזה. אבל זה תלוי בכלים: אני לא חושב שהייתי הגנתי בק"ש, גם לא במרבית הזמן בהפועל חיפה, בטח ובטח לא עם סכנין כשהעפלנו לפלייאוף העליון. כמובן שלא באשדוד, שאנחנו בין שש הקבוצות שכבשו הכי הרבה ולצערי גם ספגנו לא מעט, כך שאי אפשר להגיד שאשדוד של השנה היא קבוצה הגנתית. מה שכן, במשחקים מסוימים וברגעים מסוימים במשחק אני רוצה שהקבוצה שלי תדע לשמור על תוצאה או לעמוד במומנטום שלילי במשחק. לדעת לעשות הגנה ולהיות קבוצה שיודעת להיות מאוזנת הגנתית, זו לא מילה גסה".
"ברגעים מסוימים רוצה שהקבוצה שלי תדע לשמור על תוצאה". חיים סילבס (שחר גרוס)15. מודל לחיקוי כמאמן: "אני חושב שהמסלול של רן בן שמעון, שהוא מעט יותר ותיק ממני, היווה מודל לחיקוי עבורי. זה מסלול יפה, מוצלח וגם אפשרי. זה לא איזשהו מסלול של אילנות גבוהים שאתה לא יכול לעשות אותו. לכן הוא מסלול של עבודה נכונה ועם הצלחה נכונה, ניתן לקיום. אני מאוד אוהב את סטייל האימון שלו והאישיות שלו. אני שמח שאחד כמו רן הגיע עד הנבחרת וזה רק מוכיח שבחרתי נכון את המודל שלי".
16. שחקן שגדל עליו: "דייגו מראדונה. היכולת שלו לסחוב נבחרת אפורה באותן שנים כמו ארגנטינה לזכייה במונדיאל והיכולת לקחת את נאפולי עד לזכייה באליפות, זה משהו שהיה חריג מאוד".
דייגו מראדונה. "משהו חריג מאוד" (רויטרס)17. דברים לשימור כמאמן: "אני חושב שאני די קשוח מבחינת האופי ולא ההתנהגות. אני לפעמים מפתיע את עצמי בכך שאני לא נשבר והתפקוד שלי לא נפגע. מאמן עובר טלטלות כל הזמן ואנחנו בני אדם עם רגשות. זה לא פשוט לנהל את זה מבלי לפגוע לעצמך באנרגיה ובדרייב, ובנושא הזה אני מצליח ברוך השם. בנוסף, יש תכונה שאני אוהב להשתמש בה: צניעות והרצון ללמוד מבלי לחשוב שאתה יודע יותר מכולם. אני כל הזמן מקשיב, פותח את העיניים וער לשינויים בכדורגל. אני מוצא את עצמי כל הזמן משנה ומפתח דברים שאולי לא הייתי מפתח כמאמן צעיר יותר. אני מבין שאני לא יודע הכול ורוצה כל הזמן להיות בלמידה ולתקן טעויות".
18. דברים לשיפור כמאמן: "אני חושב שככל שאתה נפגש יותר עם האתגרים, אתה מבין שאתה חייב לשפר הכול, גם את הדברים שטובים בך. ניהול חדר הלבשה זה משהו שהוא מאוד חשוב למאמן וככל שאתה מנוסה יותר, אתה עושה את זה יותר טוב. בשנים הראשונות היה לי יותר קשה לנהל את האגו בחדר ההלבשה, אבל ככל שהזמן עובר אני מרגיש שאני משתפר בזה. בנוסף, אסור לי להתאהב בדברים שמצליחים וזה משהו שלמדתי על בשרי: הרבה פעמים כשמצליח לך משהו בשנה אחת, אתה לא משנה אותו לקראת העונה הבאה ואז משלם על זה בירידה ביכולת. לפעמים כמאמן אתה מתאהב במערך מסוים, שחקן מסוים או סגל, אבל למאמן אסור להתאהב רגשית בדברים הללו והוא תמיד צריך לדעת לרענן".
19. השחקן הכי טוב ששיחק איתו: "אייל ברקוביץ' וחיים רביבו. שיחקתי איתם כשעליתי מהנוער של מכבי חיפה והם היו גדולי השחקנים של אותם ימים בישראל בעיניי. ראיתי מקרוב איך הם משפיעים על כל הסובבים שלהם ואפילו על כל הכדורגל הישראלי. ככדורגלן, ניסיתי לסגל לעצמי דברים מהמשחק שלהם. אמנם לא מספיק בהצלחה, אבל הם היו בעיניי הכי גדולים באותם ימים. זה היה דור מטורף של שחקנים, אבל הם היו נראים כמשהו יוצא דופן וחריג ביותר ואיתם הייתה הרגשה שאפשר לנצח כל משחק".
אייל ברקוביץ'. "הוא ורביבו הכי טובים ששיחקתי איתם" (רויטרס)20. השחקן שהכי שיפר כמאמן: "אני מתבייש לקחת קרדיט על שחקנים, כי אני רק נותן את ההזדמנות וזה תלוי בהם. היו לא מעט שחקנים צעירים שקיבלו הזדמנות בתקופתי והגיעו לקבוצות הגדולות".
21. השחקן שהכי נהנה לאמן: "טוני וואקמה, בירם כיאל, חנן ממן וחמודי כנעאן".
22. השחקן שהכי התקשה לאמן: "זאת כתבה באווירה חגיגית לכבוד יום הולדת 50 ואנחנו באווירה חיובית. עדיף שלא אגיד שמות, אבל היו כמה שמאוד זכורים לי".
23. שחקן שהיה רוצה לאמן: "ערן זהבי. שחקן שמתרגם את העבודה של המאמן לתוצאות בצורה קלה יותר".
ערן זהבי (רדאד ג'בארה)24. השחקן הכי כישרוני שאימן: "ליוואי גרסיה בעירוני ק"ש. כישרון מטורף שעבר תחת הידיים שלי בגיל מוקדם מאוד ושילב כישרון עם מהירות ועוצמות חריגות. זה היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שהוא יגיע לרמות הגבוהות. גם עכשיו, אני לא חושב שהוא קרוב למיצוי כל הפוטנציאל שלו. מקומו בליגות הבכירות ביותר באירופה".
25. ספורטאי שהיה רוצה לשבת איתו לארוחת ערב: "מייקל ג'ורדן. התגלמות כל ההתפתחות של ספורטאי על כל האספקטים: מהמימוש העצמי, עד ההישגים, ההשפעה על המדיה והכסף ופשוט הכל".
26. אישיות שהיה רוצה לשבת איתה לארוחת ערב: "ביבי נתניהו, קודם כל מרתק אותי לפגוש אנשים שהם מנהיגים. על אף שהוא לא קונצנזוס מוחלט, המנהיגות שלו לאורך כ"כ הרבה שנים תוך כדי ניהול המדינה הכי מורכבת בעולם ועל אף שעשה כבר הכול בחייו ונרשם בהיסטוריה. הוא עדיין כאן להילחם באותה עוצמה ובאותה נחישות. זה ברור שהאידאולוגיה שלו ומה שמניע אותו, הרבה יותר חזקים ממה שאני ואתה יכולים להבין".
בנימין נתניהו (רויטרס)27. סיפור הזוי מהכדורגל: "הדרך בה הגיע טוני וואקמה לארץ: בהתחלה סגרנו איתו, הוא פוצץ את המו"מ והלך לחתום בקפריסין בסכומים שהיו גבוהים פי 4 מההצעה שלנו. אחרי שיצאנו למחנה האימונים, היה חסר לנו כנף שמאל ולא הצלחנו להביא שחקן משמעותי לעמדה הזאת. יצאה כתבה שהחוזה שלו בקפריסין פוצץ כי לא יכלו להוכיח את הגיל שלו. היינו כבר בתביעה נגדו על מה שהיה בתחילת הקיץ והצעתי לראשי רעננה שנביא אותו לכמה ימי התרשמות. אז עוד הייתי עוזר המאמן של מנחם קורצקי והצעתי שאם הוא יהיה טוב, הוא יחתום ברעננה בחוזה המקורי של תחילת הקיץ ואם לא, הוא ישוחרר ותוסר התביעה. השאר היסטוריה. אני ומנחם עד היום צוחקים על זה. היום זה נשמע הזוי שוואקמה הגיע למבחנים בישראל. בלי קשר, יש עוד מיליארד סיפורים".
28. הכדורגל הישראלי: "הכדורגל שלנו עם הפלוסים והמינוסים שלו, אבל יש לו את העניין שלו ואנחנו אוהבים אותו. בסוף כולם מלגלגים על מה שיש פה לעומת מה שיש בחו"ל. זה נכון שיש למה לשאוף, אבל הכדורגל הזה הוא שלנו. תמיד אפשר להסתכל על מה שאין לך, אבל את מה ששלך אתה אוהב הכי הרבה. אני אוהב את הכדורגל הישראלי".
29. מעמד המאמן הישראלי: "כמו מעמדו בכל מקום. בסופו של דבר מעמד המאמן הישראלי תלוי באופן ניהול המועדונים בהם הוא עובד: המאמן לא מפטר את עצמו ולא ממנה את עצמו. מי שמפטר וממנה מאמנים אלו בעלי הבית ובמקומות בהם יש סבלנות גם בתקופות פחות טובות, מעמד המאמן יותר טוב ממקומות בהם הכול פחות סבלני ויותר ייצרי. סביר להניח שבמקומות האחרונים שציינתי, האשם הראשון יהיה המאמן, אבל בכל מקום בעולם אתה רואה גם את זה וגם את זה. אפשר להסתכל על הפועל ירושלים ועל זיו אריה ואפשר להסתכל על מקומות בהם המאמן החזיק פחות זמן".
"מעמד המאמן תלוי באופן ניהול המועדון בו הוא עובד". סילבס (ראובן שוורץ)30. דרך או תוצאה: "קל להתייפיף ולהגיד רק דרך או רק משהו אחר. אבל בסופו של דבר, שני הדברים הם קריטיים מאוד: אני לא חושב שמאמן יכול להצליח או לשרוד אפילו בלי אחד מהם לאורך זמן. על אף שדרך היא האחריות של המאמן והיכולת שלו להשפיע, בסופו של דבר כל מצב הרוח במועדון והתהליכים במועדון תלויים בתוצאה".
31. מאמן או שחקן: "שחקן. שחקן זה החיים: אני לא יודע להסביר את זה, אבל אולי בגלל היכולת שלך ברמה הפיזית להשפיע ולבטא את הכישרון שלך החוצה. זו פסגת הרגש".
32. במה הצטיין יותר: כשחקן או כמאמן: "אני חושב שכמאמן. ולו רק בגלל העובדה שבתור שחקן אני יודע לאן הגעתי ובתור מאמן יש לי עוד לאן להגיע".
33. ענף ספורט מועדף שהוא לא כדורגל: "טניס. זה ענף שהוא התגלמות המנטליות של הספורטאי בספורט האישי".
34. מה לא יודעים על חיים סילבס: "שאני הרבה יותר מצחיק ולעיתים שטותניק ממה שאני מצטייר כלפי חוץ".
"אני שטותניק". חיים סילבס (מרטין גוטדאמק)35. הבן מאור והעתיד שלו: "מבחינת כישרון, הוא מוכשר לא פחות ממה שאני הייתי ככדורגלן. העתיד? זה תלוי בהרבה דברים ואני מקווה שכל מה שהוא חולם יקרה. אני לא כל כך דואג, כי גם אם זה לא יהיה בכדורגל, האינטליגנציה, היכולת שלו להשתלב בחברה והיופי שלו יפתחו לו הרבה דלתות. יש לו מזל שהוא לא דומה לאבא שלו".
36. הטיפ למאמן המתחיל: "לעבוד לפי סולם רגשי שנע רק בין 5-7. אין מתחת ואין מעל".
37. פרנסה מכדורגל: "אני חושב שלא כדאי להתפרנס רק מהכדורגל על אף שזו פרנסה טובה, בגלל חוסר היציבות. מצד שני, קשה מאוד לפתח עוד סוגי פרנסה כי הכדורגל שואב ממך את כל תשומת הלב. לגביי? הכדורגל זו לא הפרנסה היחידה שלי".
38. תקרת זכוכית: "אין דבר כזה. רובנו חושבים בתבניות סגורות, אבל החיים והמקצוע שאנחנו עוסקים בו מלאים בשיאים, בדברים חדשים ובדברים שלא יאומן שקורים. לכן תמיד צריך להישאר פתוח: אני אמנם ריאלי ומציאותי, אבל לי אין תקרת זכוכית שאני מגביל שאני לא יכול לעבור אותה".
39. האחים ניסנוב: "מבחינתי אחלה גברים. בגלל העובדה שהם עזבו נאלצתי לעזוב את הפועל ת"א".
האחים ניסנוב (חגי מיכאלי)40. אבו יונס: "לא מתחבר לדרך הניהול שלו. רשמתי הצלחה גדולה כשהגעתי לסכנין בדמות העפלה לפלייאוף העליון ובמשבר הראשון שהקבוצה עברה ביחד איתי הוא מיהר לפטר אותי. אני לא מתחבר לאנשים כאלה ולצורת ניהול שכזו".
41. יואב כץ: "מהבעלים הטובים ביותר שהיו לי בכדורגל. הוא בן אדם מאוד רגיש ואנושי ששם המון כסף בכדורגל, אבל לא משקיע מספיק ביחסי הציבור שלו ולכן מתפספסת ההשקעה המטורפת שלו בהפועל חיפה ובעיקר האישיות שלו".
42. ג'קי בן זקן: "אני מאוד אוהב אותו. הוא בן אדם חכם בכל האספקטים ותתפלא לשמוע: אני גם לומד ממנו לא מעט".
חיים סילבס, לצד ג'קי בן זקן (ראובן שוורץ)43. איזי שרצקי: "מה כבר יש להגיד על איזי שעוד לא נאמר? איש יקר, אהוב. כמאמן קיבלתי ממנו את כל מה שצריך כדי להצליח, אבל לא הייתי מספיק בשל כדי להצליח. לכן כששאלת אותי קודם איפה היה הכישלון שלי ועניתי בק"ש. זו קצת ההתנצלות שלי כלפי איזי".
44. הפיטורים והחזרה לרעננה: "אני חושב שזה היה סיפור שאולי אחרים הצחיק, אבל למעשה בנה לי את הקריירה. בוא נגיד שאם לא הייתי חוזר, בוודאות לא הייתי מאמן בליגת העל היום. בשנה הראשונה שלי בליגת העל כמאמן, ארבעה מאמנים צעירים קיבלו את הזדמנות הבכירה בליגת העל: אני, אלעד בראון בהפועל פ"ת, אסי דומב בהפועל ת"א ואלון חרזי בהפועל עכו. ארבעתנו פוטרנו במהלך העונה והיחידי שהחזירו אותו זה אני. אני גם היחידי מבין הארבעה שהיום בליגת העל ולכן אני אומר שאם לא היה קורה המקרה ההיסטורי הזה, לא הייתי מאמן היום בליגת העל. אני חייב את הקריירה שלי לבעלים אשר אלון ודמיאן רויטמן".
"אאמן עד שלא אוכל ללכת". חיים סילבס (עמרי שטיין)45. טיסת הבלהות בזמן הלחימה עם איראן: "אחרי טיסה של תשע שעות מבגנקוק לת"א, ישראל התקיפה באיראן. הגענו כבר למרחק של שעה וחצי מישראל והטייס הודיע: "ישראל אמורה להיכנס למלחמה עם איראן". בלי אינטרנט, בלי ידיעה על מה קורה עם הילדים שלי בישראל, סובבו אותנו לעוד חמש וחצי שעות של טיסה להודו לתדלק. משם המשכנו לעוד חמש שעות של טיסה בחזרה לבנגקוק. במטוס הייתה פניקה מוחלטת בידיעה שמתרחשת מלחמת עולם בישראל. רק כשנחתנו בהודו והצלחנו להשתמש באינטרנט, הבנו את הסיטואציה ואת יחסי הכוחות ונרגענו באופן יחסי" .
46. עד איזה גיל תאמן: "עד שכבר לא יהיה לי כוח ולא אוכל ללכת".
47. החלום הכי גדול: "אני לא חולם מקצועית. למען האמת, אני עסוק בכאן ועכשיו".
48. חיים סילבס בגיל 60: "מדבר איתך על אותה תקרת זכוכית שלא שמנו לעצמנו. אני מקווה שעם עוד כמה ציוני דרך בחיים המקצועיים ועם כמה שפחות דרמות בחיים האישיים. ושהשיער יישאר חזק ובמקום".
49. חיים סילבס במשפט: "צנוע אבל שאפתן. נעים ומנומס, אבל לא פראייר".
50. הגול מול אייאקס: "לא אני ולא אייאקס התאוששנו מאותו גול".