זהו זה. קמפיין נוסף של נבחרת ישראל תם לו היום (ראשון) 1:4 נגד נבחרת מולדובה, וזהו קמפיין נוסף שבו בסופו של דבר הכחולים-לבנים לא העפילו לטורניר גדול. כעת, הפנים כבר למוקדמות אליפות אירופה וזה הזמן להביט לאחור לקמפיין שתם לו, ולהיזכר ברגעים, האכזבות, התגליות, הפספוסים ועוד.
הרגע שזכור לטובה
בסופו של דבר נבחרת ישראל סיימה עם ארבעה ניצחונות וארבעה הפסדים, כאשר במשחקים הגדולים רן בן שמעון והשחקנים שלו לא הצליחו לקחת נקודות. ועדיין, יש רגע אחד שאמנם נגמר ללא נקודות, אבל הקפיץ את כל המדינה, גם אם לכמה רגעים בלבד.
ג’אקומו רספדורי נתן 2:4 לאיטליה בדקה ה-81, ואז אלסנדרו בסטוני עם שער עצמי צימק כעבור שבע דקות, ואז, בנגיחה שהקפיצה כל ישראלי מהספה, דור פרץ קבע 4:4 מדהים נגד ג’יאנלואיג’י דונארומה. התחושות האדירות החזיקו לצערנו דקה בלבד, עד שסנדרו טונאלי קבע 4:5 בלתי נשכח לאזורי.
דור פרץ נוגח שוויון (ראובן שוורץ)השחקן המצטיין
אפשר לפרגן למנור סולומון שבלט, לאליאל פרץ ודן ביטון שהוכיחו את עצמם, לדור פרץ שהיה שם לא מעט פעמים, אך בסופו של דבר אי אפשר לתת מצטיין לאף אחד בנבחרת, בקמפיין שהוא מתחת לכל ביקורת. בהגנה זה לא זה, הקישור נעלם מול הגדולות ומהכוכבים מקדימה מצופה להרבה יותר.
מנור סולומון (ראובן שוורץ)השחקן שטעון שיפור
בתחילת הקמפיין הבנו שיש לנו שני כוכבים, מנור סולומון ואוסקר גלוך. אחד הגיע בגדול, השני לפרקים הראה את הניצוצות שיש לו ברגליים, ויש לו, אך לא מספיק. לא מעט רגעים בהם היהלום הגדול של ישראל נעלם והתקשה לבוא לידי ביטוי, עם רק שער אחד ובישול אחד בשמונה משחקים.
אוסקר גלוך בפעולה (ראובן שוורץ)המאכזבים
ההגנה, או האין הגנה אם נדייק. אחד מאסטוניה, רביעייה מנורבגיה, עוד אחד מאסטוניה, חמישייה מאיטליה, חמישייה מנורבגיה, שלישייה מאיטליה ואחד ממולדובה, מאזן ספיגות שקשה לעכל, עם 2.5 למשחק, הנתון השני הכי גרוע של נבחרת ישראל בקמפיין, מאז שעברנו לאירופה, כאשר הקמפיין ההגנתי הכי גרוע היה בעונה הראשונה באירופה, אי שם ב-1994. חלק אחורי שהיה לא פחות משערורייה, ושרק הכריז כמה אנחנו מתקשים לגדל בלמים בשנים האחרונות.
גם לדניאל פרץ יש חלק. אפשר להאשים אותו, אפשר להאשים את מי שבחר להרכיב אותו בין הקורות, אבל בסופו של דבר דניאל פרץ לא הביא נקודות ואף לפרקים עלה בנקודות. הכל נכון, הוא עובר מצב קשה בהמבורג, לא שיחק תקופה ארוכה, אך לבסוף הוחלט שהוא השוער והוא ספג 16 שערים בשישה משחקים בין הקורות, וזה יותר מידי כשלא מעט מהם גם באשמתו הישירה. מצד שני, לא נשכח את עצירת הפנדל לארלינג הולאנד.
דניאל פרץ (ראובן שוורץ)הרגע הכי כואב
5:0 מול נורבגיה זה אמנם כואב, אבל כבר מההתחלה אפשר היה להבין לאן הרוח נושבת. מול איטליה זה היה סיפור אחר, ואם רשמנו שהרגע הכי טוב זה דור פרץ משווה, אי אפשר שלא לומר שהרגע הכי כואב זה לחטוף גול, 5:4, דקה אחרי הרגע הכי טוב. סנדרו טונאלי השאיר את ישראל רק עם מחמאות, ברגע שהוציא לאומה שלמה את הרוח מהמפרשים.
עידן נחמיאס וארלינג הולאנד (IMAGO)תגלית הקמפיין
שני שחקנים שאם לפני שנה מישהו היה מאמין שהם יעזרו לשנות את פני באר שבע לא בטוח שהרבה היו מאמינים, אז גם כאן הם תפסו מקום של קבע בהרכב, ובצדק מוחלט. דן ביטון ואליאל פרץ הוכיחו כמה היכולת המדהימה שלהם בליגה ממש לא נובעת מכך שיש קבוצה רצה, אלא הם גם ידעו להבריק ולהפוך לממוסמרים ב-11 של בן שמעון גם במדים הלאומיים. ה-מ-ש-כ-י-ות.
דן ביטון (ראובן שוורץ)השחקן שפוספס
קשה לטעון שישראל יש כוכבים בליגות שונות ברחבי אירופה, אבל אחד כזה יש בוודאות, כאשר אולי השחקן הכי טוב בליגה הבלגית ומה שבטוח מלך השערים של הליגה משחק שם, וקשה להבין למה עומרי גאנלדמן לא קיבל יותר קרדיט, או בעצם למה יותר קרדיט, מאשר קרדיט בכלל. יש הרבה כבוד לבן שמעון ומה שהוא עושה, אבל 0 דקות עגול למלך שערי בלגיה זה אירוע תמוה, בטח משחקן שעומד לגמרי במימדים הפיזיים של השחקן האירופי.
עומרי גנדלמן (רדאד ג'בארה)סיכום
בסופו של דבר, אי אפשר להתעלם מכך שכן יש דרך. הכדורגל התקפי, השחקנים נועזים, ותמיד אמרנו שעדיף להפסיד 5:4 מאשר 3:0, אז הנה זה קרה והקרדיט לבן שמעון שלפרקים כן נתן תחושה שאפשר להאמין, אך בסופו של דבר אם משחק ההגנה לא ישתפר יהיה קשה לעלות לטורניר גדול (אסור לספוג גולים כמו של יון ניקולאסקו), כשגם אי אפשר להמשיך לזמן שחקנים שלא בכושר משחק, וזה לא משנה אם קוראים לך דניאל פרץ, עומרי גלזר, אלי דסה, מוחמד אבו פאני, סתיו למקין או עידן נחמיאס. בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שאף משחק בית לא שוחק בישראל, ומכך שאין לנבחרת חלוץ אימתני ביום שאחרי ערן זהבי.