שנים שמכבי תל אביב חשקה בשירותיו, מסכת שכנועים בלתי נתפסת, שלושה מנהלים מקצועיים שונים ובסופו של דבר נמצאה לה המכה בסלע ממנו יצאו מים, יצא עשן לבן או שתבחרו כל ביטוי שנמצא לכם מתאים כדי לתאר את הגעתו של טי ג'יי ליף למכבי תל אביב. האמריקאים קוראים לדבר הזה בן מלוכה, כלומר הבן של בראד ליף שעשה עונות נהדרות במכבי תל אביב וכעת זהו דור ההמשך. את הדבר אפשר לומר גם על תמיר בלאט, עמנואל שארפ, מארין וויצ'יץ', לוקאס יאסיקביצ'יוס ועוד, הרי זו הרומנטיקה שכותבת את עצמה, וטי ג'יי ליף? הערב (שני, 20:50) זה הזמן שלו, בדרבי מול הפועל תל אביב.
תארו לעצמכם לרגע הימצאותו של שחקן גבוה, כלומר לקו הקדמי, עם עבודת רגליים טובה מאוד בצבע, יכולת התמצאות בצבע, יכולת מסירה, יכולת להוריד כדור ולתקוף את הסל בכדרור, יכולת לתקוף קלוזאאוטים, יכולת לסיים מעל הטבעת וכן יכולת גם לקלוע מעבר לקשת, זה בקצרה טי ג'יי ליף שהגיע לצהובים כחולים בקיץ האחרון בחוזה מרשים במיוחד עבור שחקן שלא ראה ולו דקת משחק אחת בקריירה שלו ביורוליג, עדיין מדובר בבחירה ה-18 של דראפט 2017 ובחירות דראפט עם תג NBA תמיד מתומחרות אחרת, אך כשמדובר בבן של אגדה צהובה ובחירת דראפט של סיבוב ראשון עם סט יכולות כפי שצוין כאן, הציפיות בהתאם.
זוכרים את כמות הפעמים שהמילה סיטואציה נקשרה עם הצלחה או אי הצלחה של שחקן במקום אחד לעומת הצלחה או אי הצלחה במקום אחר? לפעמים מדובר בדברים מהסוג הזה ובמקרה של ליף? אי אפשר באמת היה לדעת, כי בליגה הטובה בעולם הוא לא נשאר ובליגה הסינית רמת התחרותיות שונה מאשר באירופה. מה שכן בלט במשחקים הראשונים של הפורוורד שיכול לראות גם דקות בסנטר בטח בליגה הוא כמה הוא הרגיש חסר ביטחון בעור של עצמו והביקורות "היללו" במחזורים הראשונים, בכל זאת הציפייה מבנו של בראד הגדול והרשע (כינוי שרץ בחוגים מסוימים) הייתה לדברים אחרים לגמרי, אך טי ג'יי עשה את הדברים שלו והתקדם בשקט שלו ופשוט בזמן שלו.
טי ג'יי ליף (חגי מיכאלי)אין כל צל של ספק שליף ג'וניור יכול לעשות עוד והרבה יותר ונכון שאם הוא היה אפילו מלוטש יותר ליד הטבעת, ואגב יכול להיות שזה עוד יקרה, הרי שהדברים יראו טוב הרבה יותר, אך שם המשחק מבחינתו של ליף הוא הביטחון כי היכולות ההתקפיות שם, וכמוהו גם האורך שראינו אותו משתמש בו בהגנה לפעמים (ע"ע פוזשן אחרון על מייק ג'יימס נגד מונאקו לפני הארכה). מבחינת מה זה הדרבי, הוא כבר הראה שאת השיעור החשוב מאוד הזה הוא למד עוד בקדם העונה כפי שסיפר בראיון הבלעדי ל-ONE.
עד כה מבחינה מספרית ליף צריך עדין להראות יותר יציבות מבחינת כמות הנקודות, אך את היכולת לשים אותן על הלוח הוא הראה גם הראה והשורה התחתונה היא שמבחינתו זה הכל עניין של ביטחון ולהרגיש בנוח, אך מעבר לכך נתון מעניין שעולה ממספריו ביורוליג: 9.9 נקודות, 4.9 ריבאונדים ומדד יעילות של 13.9. בתום 11 מחזורים לא הייתה פעם אחת שמדד היעילות שלו היה נמוך מסך הנקודות שקלע, נזכיר שמדד יעילות מחושב כסך הפעולות החיוביות (נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות, סחיטת עבירות וחסימות) מינוס הפעולות השליליות (החטאות, איבודי כדור, עבירות שבוצעו, וכמות הפעמים שהשחקן נחסם) כך שלא משנה כמה נקודות הוא קלע, טי ג'יי ליף עד כה נותן למכבי תל אביב הרבה יותר פעולות חיוביות ממדידת סטטיסטיקה יבשה מאשר שליליות.
מספריו בליגה לא שונים בהרבה מאלו שבליגה הכי טובה באירופה. 9.2 נקודות ו-5 ריבאונדים ומדד יעילות של 11.4. השלב בו נמצא ליף הוא כזה שברור שהוא עוד יכול להשתפר וזה ככל הנראה מה שיקרה עם הזמן, בינתיים לפחות הערב עודד קטש יצטרך משחק טוב נוסף של הפורוורד שכפי שכבר צוין יכול לשחק בסנטר ומביא עימו סט כישורים יוקרתי במיוחד, עד לכדי כך שהתהייה היא גם מה התקרה שלו ביבשת הישנה, כלומר כמה טוב הוא גם יכול להיות בעמדה שלו ביורוליג וכמובן בליגת העל היות והוא יחד עם רומן סורקין יכולים להיות נשק שובר שוויון תוצרת כחול לבן.