אין כמו לפתוח עונה חדשה. הציפיות שוב באוויר, ההתרגשות כבר מרחפת, וההמתנה הארוכה הגיעה לסופה. התחלה חדשה, חלומות חדשים, אבל אצל ריאל מדריד זה לעולם לא סתם עוד פרק, זו תמיד שורה חדשה באגדה. הקבוצה המעוטרת ביותר בספרד ובליגת האלופות חוזרת לזירה המקומית, כשהמטרה ברורה: למחוק את הטעם המר של העונה שעברה.
כי כשאתה ריאל מדריד, עונה בלי תואר זו לא נפילה, זו רעידת אדמה. היא כבר הורגשה: קרלו אנצ’לוטי סיים את דרכו, צ’אבי אלונסו פותח דף חדש, והלחץ? רק התגבר. לא רק שלא עמדו בציפיות בעונה הקודמת – הן נרמסו. אמונה, חלומות, אפילו יהירות אופיינית, הכול התנפץ אל תוך קיר של אכזבה.
והעונה שעברה? נפתחה כאילו נכתבה בתסריט של אגדה. ריאל אלופת אירופה ואלופת ספרד, קיליאן אמבפה סוף סוף הגיע, הבטחות באוויר, ושמות נוצצים על הדשא. חלום של פלורנטינו פרס, פנטזיה של מיליוני אוהדים, והכל קרה באמת. ואז, המציאות דפקה בדלת.
פלורנטינו פרס וקיליאן אמבפה (רויטרס)לא דאבל, לא ליגה, לא צ'מפיונס, אפילו לא גביע. רק סופרקאפ שנעלם מוקדם מדי, ועם כל הכבוד לתוארי העבר, 2024/25 תיזכר כעונה שבה הכול היה, חוץ ממה שצריך. ואי אפשר להפיל את זה על אמבפה. מלך השערים, מספרים מפלצתיים, מועמד לגיטימי לכדור הזהב. אז אם הוא היה נהדר, וגם הקבוצה על הנייר התחזקה, איפה בדיוק זה התפרק?
התשובה, כמו חרב פיפיות, מצביעה לכיוון אחד – ויניסיוס. על פניו, המספרים שלו לא פחות ממבריקים: 22 שערים, 19 בישולים, שיפור אפילו מהעונה שלפני כן, כשהיה על סף כדור זהב. אבל הבעיה היא לא במספרים. היא בעיניים. התחושה. האינטואיציה. את זה אי אפשר לזייף. ויניסיוס אולי כבש, אולי בישל, אבל לא ניצח. לא הוביל. לא סחף. העונה שלו הייתה "טכנית טובה", אבל בלי נשמה. בלי ניצוץ. בלי הכוח הזה שגורם לכל הברנבאו לקום. זה לא היה זה.
ויניסיוס ואמבפה (IMAGO)ואולי כאן טמון ההבדל. בתקופת הזוהר של רונאלדו, קארים בנזמה וגארת’ בייל, הייתה היררכיה. כולם ידעו מי מספר 1, מי מחפה, מי תומך. אותו דבר אצל MSN, ליאו מסי, לואיס סוארס וניימאר. איזון דק בין כוכבים. אצל ריאל של היום? התחושה היא ששני טיטאנים דורכים אחד על הרגליים של השני. שניים שרוצים להיות הראשי, ואין מקום לשניים כאלה על במה אחת. וזה מה שהופך את המשוואה של ריאל ליותר מורכבת.
כי על הנייר – אמבפה אולי "הכוכב הגדול", אבל הוא בא לממלכה של ויניסיוס. ברזילאי עם גמרים, שערים, רגעים בלתי נשכחים. זה הבית שלו, זה הקהל שלו, זו הקבוצה שלו. ופתאום – מישהו אחר נוגע לו באור. אז מי יפנה את הבמה? מי יוותר? זו לא רק שאלה מקצועית – זו שאלה של אגו. של כימיה. של זהות. וכאן בדיוק נכנס לתמונה האיש שעל הקווים, צ’אבי אלונסו. המאמן שצריך להפוך את ההתנגשות הזאת לצמד קטלני. שני שחקנים שבמקום להתנגש, ירקדו ביחד. דאבל פאסים, חילופי מקומות, פיצוצים על הדשא, רק מהסוג החיובי.
אם זה יצליח, ריאל יכולה לטוס עד לטרבל, ושושלת. אם לא? שמועות על סעודיה ועל עסקה מטורפת עבור ויניסיוס כבר באוויר. זה ייגמר בפיצוץ, לא בפסגה. אז כן, אמבפה הוא פנטזיה. אלונסו הוא תקווה. אבל זה שלובש את החולצה מספר 7, זה שכולם הרימו אותו עד לקצה העולם, הוא זה שיכריע. העונה הזו של ריאל מדריד תקום ותיפול על כתפיים ברזילאיות. על ויניסיוס.
מצעד ההתקפות המתפרצות הקטלניות בלה ליגה