ז'פרן, שחקן התקפה שזכור במיוחד בזכות שערו החמישי בניצחון האגדי 0:5 של ברצלונה על ריאל מדריד בקאמפ נואו, נחשב לכישרון גדול בשעתו. הוא פרץ לתודעה בסערה בטורניר גאמפר, אך בהמשך סבל מפציעות וחוסר יציבות שפגעו במעמדו בקבוצה הבוגרת. לאחר שעזב את ברצלונה, שיחק בקבוצות כמו ספורטינג ליסבון, ויאדוליד, קאס אופן הבלגית וא.א.ק לרנקה הקפריסאית.
בראיון לפודקאסט ‘Helado oscuro’, סיפר ז'פרן: "השחקנים הגדולים התייחסו אליך יפה מאוד וגרמו לך להרגיש בנוח מהיום הראשון. מה שהם עושים ממש טוב זה שהם תמיד דואגים מאוד לשחקני הנוער, אפילו לאלו שמגיעים מבחוץ. אם תשאל אותי מהי קבוצה, זו הייתה קבוצה. דני אלבס, פויול וצ'אבי היו אלה שהתייחסו אליי הכי טוב כשהייתי במצב רע. הם היו אומרים לי: 'תרגע ז'פרן, זה יעבור'".
על החוויה לשחק באימונים עם מסי, סיפר: "אסור היה לגעת במסי וזה גרם להרבה בעיות, כי הרבה שחקנים שעלו מהקבוצה השנייה היו חזקים ו... אם היית חלק מהמעגל הקרוב שלו, אפשר היה להתבדח על זה, אבל אם לא, אז לא".
ז'פרן אחרי השער בקלאסיקו (IMAGO)כשהתבקש להתייחס לעזיבתו את ברצלונה, אמר ז'פרן בכאב: "הפציעות היו הסיבה שעזבתי את ברצלונה, ובנושא הזה המועדון הפנה לי גב. לא גווארדיולה, אלא סוביסארטה, שהיה אז המנהל המקצועי, הוא זה שהרס לי את הקריירה. הייתה לי הצעה מוולנסיה, והוא סגר בפניי את הדלתות בספרד. כשקבוצות מחו"ל פנו, הדרישה הייתה 3-4 מיליון אירו, אבל כשקבוצה ספרדית פנתה, הדרישה הייתה 5 מיליון. מאז אני לא יכול אפילו להסתכל עליו".
גם על גווארדיולה הייתה לז'פרן ביקורת, אך גם הערכה: "נהגנו לקרוא לו 'החולה', אבל למדתי ממנו הרבה. מי שאני לא אשכח לעולם זה את לואיס אנריקה, הוא כמו גווארדיולה, אבל עם מנטליות יותר אגרסיבית. המוטיבציה שלי לא לוותר באה ממנו".
לבסוף, התייחס ז'פרן גם למצבו של לאמין ימאל, הכוכב הצעיר של ברצלונה: "הוא בן 18, וזה נורמלי שהוא לא מודע להשלכות של המעשים שלו, אבל צריך לתפוס אותו בזמן, כי אם לא תתפוס אותו... שכח מזה. אבל אני חושב שברצלונה תעשה את הדברים נכון".