ברצלונה של האנזי פליק ממשיכה לשייט בליגה הספרדית, והניצחון 0:3 על חטאפה היה עדות נוספת לכך שהקבוצה לא מתכוונת לוותר על שום נקודה במאבק מול ריאל מדריד. אבל יותר מכל, המשחק הזה היה הלילה של דני אולמו, שחקן שפתח את העונה בצללים והצליח להחזיר לעצמו אור גדול דווקא מול אחת היריבות הכי עיקשות בליגה.
אולמו, שחזר הביתה בעונה שעברה אחרי שנים בלייפציג, סבל מפתיחה קשה. הפציעות רדפו אותו, הרישום והביטולים בהתאחדות פגעו ברצף, וכשכבר היה כשיר מצא את עצמו לרוב על הספסל. מתוך חמשת משחקי הפתיחה של העונה הוא פתח רק באחד, צבר בסך הכל 182 דקות ולא הצליח לכבוש. אפילו בנבחרת ספרד הוא נדחק לשוליים עם הופעות קצרות בלבד.
לכן, כשפליק הציב אותו בהרכב מול חטאפה, זו הייתה הזדמנות של "להיות או לחדול". המאמן הגרמני, שמאמין במצוינות ובמשמעת, הבהיר לאחרונה כי "יש שחקנים שלא מרוצים מהמצב, אבל זה העסק של הכדורגל". משפט שמכוון בין היתר לאולמו, שידע כי עליו לתת תשובה במגרש.
בארסה דורסת את חטאפה עם 0:3והתשובה לא איחרה לבוא. כבר בדקה ה־15 הגיעה הרגע שהזכיר לכל אוהדי בארסה למה מדובר בשחקן כל כך מיוחד: מסירת עקב גאונית של אולמו לאחור מזווית קשה שחררה את פראן טורס שירה פנימה והקפיץ את יציעי אצטדיון יוהאן קרויף. מהלך של שחקן שגדל על ערכי ברצלונה, טכניקה, דמיון ותעוזה.
אבל אולמו לא הסתפק במחווה אמנותית. בהמשך הערב הוא גם מצא בעצמו את הרשת, אחרי חיבור נהדר עם מרקוס רשפורד. זה היה השער הראשון שלו העונה, והפעם הראשונה מאז שהצטרף למועדון שבה הוא רושם גם שער וגם בישול באותו משחק. "היינו צריכים לשמור על המומנטום, לשחק טוב ולהמשיך ככה", הוא אמר בסיום, בחיוך של מי שסוף סוף מרגיש שוב חלק מרכזי בקבוצה.
הקהל, שראה אותו מתוסכל וספסלי בשבועות האחרונים, הריע בהתלהבות. אולמו עצמו הודה: "אני שמח לקבל יותר דקות, זה מה שאני צריך כדי להיכנס לקצב ולעזור לקבוצה". זה היה צעד חשוב במסע האישי שלו, חזרה לרוטינה, חזרה לביטחון, ובעיקר חזרה לתחושת שייכות.
דני אולמו רץ לחגוג (IMAGO)ברצלונה, מצידה, נראית שוב כמו מכונה משומנת. אחרי התיקו המתסכל מול ראיו וייקאנו במחזור השלישי, פליק דיבר ישירות עם השחקנים והבהיר שהגישה חייבת להשתנות. המסר נקלט: שלושה ניצחונות רצופים, 11 שערי זכות ורק שער חובה אחד מאז. זה בדיוק הקצב של אלופה שרוצה לשמור על הכתר.
גם בלי לאמין ימאל, בארסה הראתה שיש לה מספיק איכות כדי לדרוס. פראן טורס שוב התפוצץ עם צמד שהעלה אותו לתרומה של תשעה שערים וחמישה בישולים ב-9 הופעותיו האחרונות בליגה. פדרי ממשיך להנהיג בקישור, וההגנה נראית יציבה. אבל מול חטאפה, זה היה כאמור הערב של אולמו.
פליק, שנאלץ להשאיר על הספסל את רשפורד בשל בעיות משמעת, ראה איך אולמו תופס את הבמה ונותן לו סיבה מצוינת להאמין בו שוב. "אני מחפש שחקנים רעבים, שחקנים שמנצלים את הצ'אנס", אמר הגרמני בעבר, ואולמו סיפק בדיוק את זה.
פראן טורס ודני אולמו חוגגים (IMAGO)עבור הקטלוני בן ה־27, מדובר אולי בנקודת מפנה. העונה שעברה הייתה מתסכלת, מלאה בקשיים פיזיים ובירוקרטיים, והשנה נפתחה עם תחושת חוסר אונים. אבל משחק אחד גדול יכול לשנות מומנטום, להחזיר את הביטחון ולהזכיר למאמן ולחברים למה מדובר בכישרון שברצלונה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד.
גם מבחינה סמלית, זה קרה באצטדיון יוהאן קרויף, המגרש שנושא את שמו של האיש שהפך יצירתיות ואומץ לסמל של בארסה. שתי הופעות ליגה התקיימו שם העונה, והקבוצה כבשה במרש הזה תשעה שערים ולא ספגה כלל. קשה לחשוב על מקום מתאים יותר לרגע ההתעוררות של אולמו.
בסיום המשחק הוא הודה שהמחשבה כבר נודדת קדימה: "האצטדיון הזה יפה, אבל אני מחכה בקוצר רוח לשחק בקאמפ נואו. זו תהיה הפעם הראשונה שלי שם". משפט שמסמל לא רק חלום אישי, אלא גם את התקווה שמה שקרה מול חטאפה הוא לא אירוע חד פעמי, אלא התחלה של עונה חדשה לגמרי עבורו.
חולם לשחק בקאמפ נואו. אולמו (IMAGO)ובינתיים, ברצלונה ממשיכה לרוץ. הקבוצה מראה עומק, רעב ותיאום, והעובדה שאפילו בלי ימאל או לבנדובסקי בשיאם יש לה שחקנים כמו אולמו שיכולים להכריע משחקים, היא בדיוק מה שצריך כדי להתמודד ראש בראש עם ריאל מדריד על האליפות.