"החלום הוא לשחק בברצלונה. גדלתי על ליאו מסי, ניימאר ולואיס סוארס. זו הקבוצה שלי, אני צופה בכל משחקיה, ומשתוקק להכיר גם את העיר. את הסרטונים של מסי אני רואה במחשב כל יום. הוא המגדלור עבורי, ואני אפילו לא מסוגל להסביר את זה במילים. כל מה שהוא עשה פנומנלי", כה אמר אסטבאו וויליאן בהיותו ילד הפלא של פלמייראס בתחילת 2024. הנער, שכונה כבר מזמן “מסיניו” בברזיל, נשאל אז באופן טבעי על לאמין ימאל, שתפס את המשבצת שלו באגף הימני במדי הבלאוגרנה והשיב: "הוא מוכשר במיוחד, ואולי נוכל לשתף פעולה בבוא היום".
טוב, לא היה לו סיכוי להגשים את השאיפה הזו בטווח הזמן המיידי. לברצלונה אין משאבים לבזבז על מישהו שמשחק בעמדה של הכוכב הגדול שלה, וזה גם לא הגיוני מבחינת בניית הסגל. לצ'לסי לא היו מגבלות כלכליות, והיא מנסה לקנות כל מה שזז גם כך. במקרה הזה, אסטבאו באמת זז ממש טוב. רכישתו סוכמה עוד בקיץ 2024, ובחלוף שנה הגיע “מסיניו” ללונדון על תקן ההבטחה הגדולה. את שערו הראשון הוא כבש בחודש שעבר כאשר נכנס כמחליף מול ליברפול והביא לכחולים ניצחון יוקרתי ומתוק עמוק בזמן פציעות. מאז הוא הספיק להבקיע בשתי הופעותיו הראשונות בהרכב בליגת האלופות, מול אייאקס וקרבאח. אתמול (שלישי) היה הערב הגדול שלו מול הקבוצה שהוא אוהב יותר מכל, והוא היה הגיבור בניצחון 0:3.
מעניין היה לראות את ההבדלים בסיקור לקראת המפגש בין צ'לסי לבארסה. בתקשורת האנגלית בנו אותו כקרב ישיר בין שני הכוכבים בני ה-18. אסטבאו מבוגר מלאמין ימאל ב-3 חודשים, ובלונדון יש תקווה לא מבוטלת כי הוא מסוגל להתפתח לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר בדורו, כלומר למתחרה של לאמין ימאל. בקטלוניה ממש לא התייחסו אליו כך לקראת ההתמודדות. הם התמקדו בכוכב שלהם בלבד ובביקור המרגש שלו בסטמפורד ברידג'.
אסטבאו בטירוף (IMAGO)הרי גם מסי הגיע לשם לראשונה בגיל 18. בפברואר 2006, לפני כמעט 20 שנה, הוא קירקס את צ'לסי וספג את העבירה המפורסמת מצידו של אסייר דל הורנו. המגן הבאסקי הורחק, וז'וזה מוריניו האשים את הפרעוש בהתחזות, על לא עוול בכפו. בארסה ניצלה את היתרון המספרי כדי לנצח 1:2, ועבור הנער הארגנטיני היה זה אחד המשחקים הגדולים הראשונים בקריירה. שם הוא הוא הוכיח את הפוטנציאל העצום. לאמין ימאל הספיק, כמובן, הרבה יותר ממסי עד גיל 18, אבל האצטדיון הזה היווה סיבה מצוינת להשוואות מחודשות למסי.
אחרי שסיפק שני בישולים מופלאים במשחק הפתיחה של הקאמפ נואו החדש בשבת, הגיע לכאורה לאמין ימאל לאנגליה בכושר שיא. על “מסיניו” בקושי דיברו בברצלונה, וגם לא הזכירו את רצונו לשתף פעולה עם הגיבור שלהם. אחרי מה שקרה על הדשא, הגישה הזו עשויה להשתנות, כי אסטבאו התעלה על יריבו בכל פרמטר, נתן הצגה ברמה העולמית הגבוהה והבקיע שער ראוותני בסגנון שהזכיר את מסי. הוא היה בלתי ניתן לעצירה כאשר פרץ לרחבה, עבר את פאו קובארסי כאילו הוא לא היה קיים, התגבר בקלילות גם על אלחנדרו באלדה והטיס את הכדור לרשת הגבוהה ברגלו הימנית "החלשה".
לאמין ימאל (IMAGO)האוהדים נותרו עם פה פעור, וכאשר הוחלף אסטבאו לקראת שריקת הסיום הם העניקו לו סטנדינג אוביישן. בצדק. גם בלי קשר לשער, הברזילאי כמעט ולא שגה בקבלת ההחלטות שלו. ואם מדברים על הכיבוש, אזי הוא הצטרף לרשימה המצומצמת של טינאייג'רים שכבשו בכל 3 ההופעות הראשונות שלהם בהרכב בצ'מפיונס ליג. קדמו לו קיליאן אמבפה במונאקו וארלינג הולאנד בזלצבורג. לא רע בכלל.
באשר ללאמין ימאל, את הבישול שלו הוא סיפק. זו לא הייתה פעולה עוצרת נשימה כמו מול בילבאו, אבל המסירה לפראן טורס בדקה ה-6 עדיין הייתה מושלמת. היא העמידה את הכריש בעמדה קורצת, בה אפשר היה לשאול את השוער רוברט סאנצ'ס לאיזו פינה הוא רוצה לקבל את הכדור. טורס לא שאל ושלח בעיטה רשלנית מאוד החוצה. זה הגורל של מבשלים – אין להם שום שליטה על האופן בו יסתיים המהלך. העניין הוא כי זו גם הייתה הפעולה המהותית היחידה של כוכב בארסה בערב העגום. הוא בקושי הורגש בהמשך, ומארק קוקורייה פשוט העלים אותו.
מארק קוקורייה חוסם את לאמין ימאל (IMAGO)זה המקום להזכיר כי קוקורייה הוא בוגר לה מאסיה. החלום של אסטבאו ללבוש את מדי הבלאוגרנה בלתי אפשרי בינתיים, אבל המגן השמאלי כבר היה שם, ורק היה זקוק לאמון מצד צוות האימון וההנהלה. הוא לא קיבל אפילו אלפית מהקרדיט לו היה ראוי, לא הועלה מקבוצת המילואים לסגל הבוגר, נשלח לשתי השאלות ואז נמכר לחטאפה ב-2020. אפס משחקים בליגה הספרדית, אפס משחקים בליגת האלופות בשורות בארסה. והנה לכם – תראו אותו היום. קוקורייה הוא אלוף אירופה גאה, באנקר בהרכב נבחרת ספרד, ואחד הטובים בעולם בתפקידו. הוא משלב נחישות ואנרגיות בהגנה עם תרומה עצומה בהתקפה. אם מסתכלים על כל האופציות שהיו לבארסה בעמדת המגן השמאלי בעשור הזה, ניתן להגדיר את ההחלטה להדיחו כקטסטרופלית בלשון המעטה, והמוטיבציה של קוקורייה להוכיח זאת אתמול הייתה בשמיים.
אז קוקורייה הינדס את שער היתרון של צ'לסי בדקה ה-27, כאשר הוא צץ לפתע באגף הימני דווקא והעביר מסירת רוחב לכיוונו של פדרו נטו. הפורטוגלי אמנם לא בעט כמו שצריך, אבל הכדור שלו חדר לרשת בזכות קומדיה של טעויות בין טורס לז'ול קונדה. הצרפתי היה חתום על שער עצמי שלומיאלי באופן קיצוני, והפעולה המגוחכת הזו סימלה את ההופעה של ברצלונה. מאז ההחמצה של טורס בפתיחת המשחק, הפסיקו השחקנים להציג משמעת טקטית מינימלית. הלחץ הגבוה לא הופעל, המרחקים בין השחקנים היו גדולים, והתוכנית הטקטית של המאמן האנזי פליק כאילו לא הייתה קיימת. שחקני צ'לסי עשו על המגרש ככל העולה על רוחם, כאילו שיחקו מול צ'לטנהאם מתחתית הליגה הרביעית.
אריק גארסיה בהלם אחרי ההחמצה של פראן טורס (IMAGO)חסרונו של פדרי בלט מאוד, כמובן, וברצלונה תלויה מאוד באדריכל שלה במרכז המגרש. גם ראפיניה עדיין לא כשיר ונכנס רק כמחליף לקראת הסיום. ניתן אולי להשתמש בתירוצים אלה, אבל כדאי לזכור כי גם צ'לסי שיחקה ללא הכוכב הגדול ביותר שלה. המאמן אנצו מארסקה פשוט הגה תוכנית משחק נכונה גם בהיעדרו של קול פאלמר. הוא הציב את אנסו פרננדס בעמדה הקדמית כסוג של פליימייקר, והארגנטיני סיפק ערב גדול. הוא אפילו כבש פעמיים, רק ששני השערים נפסלו לצערו בגלל נגיעת יד של ווסלי פופאנה ונבדל קטן שלא היה קשור אליו. הבוס האיטלקי אף הפתיע כאשר הציב את פדרו נטו כחלוץ מרכזי מדומה, וההימור הזה עבד נהדר מול קו ההגנה הגבוה של בארסה. תוסיפו לכך הצטיינות של ריס ג'יימס בעמדת הקשר האחורי ותקבלו מערך לא שגרתי וחכם שעשה בית ספר לאורחת.
אז צ'לסי הפגינה עליונות מוחלטת במחצית הראשונה והייתה ראויה ליתרון גבוה הרבה יותר מ-0:1. לא היה צריך לעזור לה עוד יותר, אבל רונאלד אראוחו התנדב לעשות זאת. הבלם, ששיחק הפעם עם סרט הקפטן על הזרוע, העיף באוויר את קוקורייה (כן, שוב הוא!) כדי לספוג כרטיס צהוב שני מטופש במיוחד. האוהדים נזכרו מיד בהרחקתו של האורוגוואי שהרסה לבארסה את המשחק מול פאריס סן ז'רמן ברבע גמר הצ'מפיונס ליג באפריל 2024. אז הגיב צ'אבי בחילוף של לאמין ימאל, וזו הייתה החלטה גרועה במיוחד. הפעם לא היה צורך בחילוף, כי אריק גרסיה פשוט הוסט מהקישור להגנה, אבל התוצאה הייתה זהה. לאמין ימאל לא הורגש בכל מקרה ונראה תשוש, בעוד יתר השחקנים איבדו את האמונה ואת המחויבות. הם הרימו דגל לבן, והיו לפרקים על תקן סטטיסטים שבהו בשחקני צ'לסי רוקדים על הדשא. בנסיבות אלה, יצאה בארסה בזול עם תבוסה בהפרש 3 שערים בלבד.
שחקני צ׳לסי חוגגים (IMAGO)ברצלונה נמצאת כעת במקום ה-15, עם מספר נקודות זהה לקרבאח, ועלולה להתדרדר למטה כאשר המחזור יושלם הערב. זה לא אמור להיות דרמטי, כי מצפים לה משחקים מול סלאביה פראג וקופנהאגן בינואר, ויהיה קשה מאוד לא לסיים בין 24 הראשונות. אלא שמשחק כה מחפיר, מבחינה טקטית ומבחינה מנטלית, מהווה תמרור אזהרה בולט. מותר לספוג תבוסות לפעמים, אך הקלות בה נכנעה בארסה לא מתאימה לקבוצה ששואפת לזכות במפעל.
מנגד, צ'לסי תשאב עידוד מהמופע האיכותי ביותר של העונה, ותגיע במומנטום חיובי מאוד לדרבי הגדול מול ארסנל ביום ראשון. אסטבאו עלה אתמול כמה מדרגות טובות בדרך לפסגות שהוא צפוי לכבוש, ובטחונו העצמי ישתדרג. לא לחינם קוראים לו “מסיניו”, וגם לאמין ימאל יכיר מעכשיו את שמו היטב. אולי בבוא היום, אי שם בעתיד, הם באמת ישחקו ביחד כפי שהברזילאי רוצה, אבל בינתיים היהלום הזה שייך לצ'לסי, ולחבורה הצעירה הזו יש פוטנציאל גבוה. יהיה מסקרן לראות כיצד היא מתכוונת לממש אותו.