ג'רארד דאולופאו (31), שנפצע בנובמבר 2022 בעקבות מכה קשה בפיקת הברך, נחשב לאחד הכישרונות הגדולים שצמחו בלה מאסיה בעשורים האחרונים. אחרי יותר משנתיים מחוץ למגרשים, הקיצוני הקטלוני ממשיך לחלום על חזרה לתחרות מקצוענית, מה שהוא עצמו מתאר כ"נס" בראיון ל־’flashscore’.
דאולופאו חזר לאחור בקריירה שלו, לרגעים האפלים ביותר ולתקווה שמחזיקה אותו עדיין. "אני רוצה לעשות היסטוריה. להיות השחקן שנעדר הכי הרבה זמן וחזר. זה יהיה שיא יקר בשבילי, בשביל המשפחה שלי ובשביל הילדים שלי", אמר בהתרגשות. "ההשלכות הן שלא מתאמנים כמו שצריך, מאבדים שריר. נוסיף לזה את ההידבקויות לפיקה ואת הנזק בברך", הסביר, לפני שבישר גם חדשות טובות: "יש ריפוי באזור הסחוס, כי בלעדיו, עם חיכוך עצם בעצם, זה היה בלתי אפשרי לחזור. הסחוס מתחדש, ועכשיו אני צריך לנקות את האזור ולבנות עוד שריר כדי להרגיש טוב יותר ולהתאמן בוקר וערב. בעבר הייתי מתאמן יום אחד ונאלץ לנוח יומיים. עכשיו הברך מגיבה טוב, וגם אם הדרך חזרה נראית רחוקה, זה סימן טוב".
מלחמה בביולוגיה – וגם בראש
הבעיה שלו, אותה מכה בברך ברמה גבוהה עם פגיעה בסחוס, לדבריו "היא יותר מפציעה, זה משהו שקרוב לנכות קבועה, למצב של תותבת ברך. לא להיות מסוגל לעשות צעד כי עצם פוגעת בעצם זה הרבה יותר חמור. אני נלחם נגד הביולוגיה וגם נגד זה (מצביע על הראש שלו). אני כאן כבר שנתיים וחצי. יש לי מזל שהקבוצה שלי, הנשיא שלי והשחקנים באודינזה מחכים לי. למזלי אני יכול להתאמן כל יום. זה נותן לי הרבה כוח לדעת שיש לי את המוטיבציה להתאמן באצטדיון שלי יום אחרי יום".
ג'רארד דאולופאו (רויטרס)על ברצלונה אמר: "קבוצה גדולה. אני חושב שזו קבוצה שמנוהלת בצורה מרהיבה על ידי האנזי פליק, ושיש לה שני יוצרים של כדורגל לעשור, 15 שנים הקרובות ברמות הגבוהות ביותר, פדרי ולאמין ימאל, שמוציאים אותי מדעתי. לדעתי, ברצלונה איתם תמיד תהיה מועמדת לזכות בליגת האלופות ובליגה. פדרי ולאמין, יחד עם שאר השחקנים לצידם, יגרמו לקבוצה הזו לעוף. אין לי ספק בכך. מועמדת ברורה לכל".
על הפציעות והמצב הנוכחי: "זה הולך להיות מאוד קשה, אבל אני רוצה לעשות היסטוריה. אני חושב שאני יכול להיות הכדורגלן שנעדר הכי הרבה זמן וחזר. זה יהיה שיא יקר ומיוחד בשבילי. ולעשות את זה בשביל המשפחה שלי ובשביל הילדים שלי. הם נולדו כשהיו יודעים שאני שחקן, ועכשיו כשהם קצת יותר גדולים הם מבקשים ממני לחזור וזה שובר לי את הלב".
על התקופה באברטון ואצטדיון גודיסון פארק: "היסטורי, גודיסון פארק, יפהפה. אני ממש מחכה לראות את האצטדיון החדש, אבל היה לי נהדר לשחק באצטדיון הישן. הקשר עם האוהדים, התשוקה שיש להם באנגליה, זה פשוט מדהים".