אף אחד לא כבש שלושער בדרבי בין ארסנל לטוטנהאם מאז 1978, אז עשה זאת אלן סנדרלנד לזכות התותחנים. לפניו, היו בהיסטוריה שני סקוררים נוספים כאלה, טד דרייק האגדי של ארסנל ב-1934 וטד דייסון בעונת הדאבל של טוטנהאם ב-1961. אברצ'י אזה צירף את שמו לרשימה היוקרתית והמצומצמת, בעוד המובילה רמסה את התרנגולים 1:4 כדי להגדיל את היתרון בפסגה ולבסס את עצמה כמועמדת אמיתית לזכיה באליפות.
אזה אפילו לא חלוץ, אבל הביצועים שלו היו כאילו ללא מאמץ. כאשר הוא קיבל את הכדור ליד השער של גוליילמו ויקאריו, המהלכים נראו פשוטים ביותר. הנה הכדור, הנה הרשת, נעים להכיר ביניכם. בדרך לכיבוש השלישי, הוא אפילו הושיב את דסטיני אודוגי על אחוריו בהטעיה זריזה. שינוי כיוון, שינוי קצב, בעיטה חדה. אזה גולש בין שחקני ההגנה, עושה מהם צחוק, וחיוך שובב לא זז מפניו. כל כך קל להתאהב בשחקן הכריזמטי הזה, במיוחד כאשר הכל הולך לו. טוב, לא ממש הכל. הוא יכול היה להשלים גם רביעיה, אבל ויקאריו עצר את הניסיון האחרון שלו. זה לא הרס לו את מצב הרוח.
בטוטנהאם מכירים את הקלילות הזו. במאי הבקיע אזה צמד מול התרנגולים והוביל את קריסטל פאלאס לניצחון חוץ 0:2. אז החלה להתבשל אצל ההנהלה ההחלטה ללכת עליו בשוק ההעברות בקיץ. סעיף השחרור של אזה אצל הנשרים עמד על 60 מיליון ליש"ט בתוספת בונוסים, ובטוטנהאם חשבו שזה מוגזם עבור שחקן בן 27. היו"ר דניאל לוי סבר שיצליח להוריד את המחיר, והמגעים היו איטיים ומתסכלים. הם זורזו כאשר ג'יימס מדיסון נפצע, טוטנהאם הסכימה כמעט לכל הדרישות של הנשרים, והעסקה הייתה סגורה. גם הקשר עצמו נתן את הסכמתו המלאה וסיכם את תנאיו. נותר רק לחתום כדי להפוך אותו לשחקן טוטנהאם, אך תוך שעות ספורות הוא חתם דווקא בארסנל. תפנית דרמטית שכזו.
כמעט חתם בטוטנהאם. אזה (IMAGO)האיש מאחורי השינוי החד בתסריט היה בעיקר אזה עצמו. הוא נתן אור ירוק למעבר לטוטנהאם כי רצה להתקדם מקצועית ולשחק בליגת האלופות בגיל 27, אך ממש לא היה שלם עם כך. ליבו רצה משהו אחר לחלוטין, והקשר ידע שזה לא בלתי אפשרי. הוא אוהד ארסנל כמו כל משפחתו, וידע היטב שהאופציה הזו אינה בלתי אפשרית. התותחנים היו איתו בקשר לאורך תקופה ארוכה, ובתחילת הקיץ הוא דיבר עם האנשים המרכזיים במועדון. העניין הוא כי גם הנהלת ארסנל חשבה שקריסטל פאלאס דורשת יותר מדי כסוף, ובינתיים היו לה העדפות אחרות. היה צורך בחלוץ מרכזי קלאסי, ולכן נרכש ויקטור יוקרש מספורטינג. היה צורך לחזק את האגפים, ולכן הגיע נוני מדואקה מצ'לסי. אזה נתפס כמותרות, ולא בהכרח היה תקציב כדי לממן אותו, אבל אז נפצע קאי האברץ, והכל קיבל פרספקטיבה אחרת.
אז לפני שאישר סופית את החוזה בטוטנהאם, התקשר אזה למאמן ארסנל מיקל ארטטה כדי לבדוק אם הוא יסכים להביאו לאצטדיון האמירויות בכל זאת. הוא שם תשובה חיובית, וזה הספיק. אפשר לומר כי ארסנל "טרפדה" את העסקה של טוטנהאם, כי זו כותרת מרעישה, אבל בפועל לא הייתה כאן שום "גניבה". כולם, כולל טוטנהאם, ידעו היטב על העדפותיו של השחקן. היה ברור כשמש שאם ארסנל תקרא לו הוא יהיה מוכן לרוץ אליה כל מרחק אפילו ברגל. כי זו האהבה שלו, זו התשוקה שלו, וחוץ מזה היתה פה גם סגירת מעגל מושלמת.
ארסנל היא התשוקה שלו. אזה לוקח את הכדור הביתה (IMAGO)כי אזה לא רק אוהד שרוף של התותחנים, אלא גם למד באקדמיה האדומה עד גיל 13. הוא נופה כי מאמני הנוער לא ראו בו פוטנציאל, וזו היתה מכה קשה מאוד עבור הנער. אזה בכה במשך ימים והתקשה להשלים עם הגזירה. בהמשך, הוא ניסה את מזלו בפולהאם, רדינג ומילוול, ונזרק בסופו של דבר מכולן. סגנונו היה משוחרר מדי, ואולי הוא נתפס כלא ממושמע מספיק. החיוך פעל באותה תקופה לרעתו. הוא כבר התחיל לעבוד בסופרמרקט שכונתי והרהר איזה מקצוע עדיף ללמוד בקולג' כאשר קווינס פארק ריינג'רס העניקה לו הזדמנות להוכיח את עצמו על הדשא בכל זאת. שם הוא החל את הנסיקה, וארסנל תמיד הייתה עבורו היעד המועדף של המסע.
אחרי שביסס את עצמו בהדרגה בליגת המשנה, עבר אזה לקריסטל פאלאס בקיץ 2020 תמורת כ-17 מיליון ליש"ט. לימים, הוא יצר שיתוף פעולה פנטסטי עם מייקל אוליסה, ושני הבחורים היצירתיים עם הראסטות הציתו את הדמיון. אוליסה, הצעיר מאזה ב-3 שנים, התקדם בקיץ 2024 לבאיירן מינכן, בעוד עמיתו נשאר "מאחור". אלא שדווקא בלעדיו סחף אזה את הנשרים לתואר הראשון בתולדות המועדון. תרומתו לזכייה בגביע האנגלי היתה עצומה, כי הוא הכריע את כל המשחקים, כולל כיבוש שער הניצחון על מנצ'סטר סיטי בגמר בוומבלי. אחרי המופע הזה, כאשר שמו רשום באותיות זהב בספרי ההיסטוריה של פאלאס, סלחו לו האוהדים על הרצון לעבור לקבוצה גדולה יותר. הוא כבר עשה את המקסימום.
האוהדים של פאלאס סלחו. אזה (רויטרס)טוטנהאם הייתה אלטרנטיבה סבירה, אבל היה שווה להרים טלפון לארטטה ולהבין היכן הדברים עומדים. לשמחתו העצומה, הוא שמע תשובה חיובית, והעניינים נסגרו תוך שעות ספורות. הקשר עשה את דרכו מהנשרים לתותחנים בגיל בו עשה זאת איאן רייט ב-1991, ויש לכך סמליות. "אנחנו מאושרים להביא את אברצ'ה לקבוצה. הוא שחקן מלהיב שיעניק מימד חדש למשחק ההתקפה שלנו. בנוסף לכישרון ולחוכמת המשחק שלו, צריך להעריך אותו על הדרך שעשה. הוא עבד קשה כדי להגיע למעמדו כיום. אנחנו רוצים מנטליות כזו במועדון, וכיף לדעת עד כמה המעבר הזה חשוב עבורו ועבור משפחתו", אמר ארטטה.
ואכן, אזה הביא מימד חדש, ואולי אפילו כמה מימדים חדשים. פציעתו של האברץ היתה הזרז, אבל אזה מסוגל למלא מגוון רחב של תפקידים. הוא נהדר באגף השמאלי, שם הוא מהווה אלטרנטיבה לגבריאל מרטינלי ולאנדרו טרוסאר. הוא יכול לשחק מימין במידת הצורך ולהעניק גיבוי לבוקאיו סאקה. והוא פורח במיוחד במרכז, קל וחומר אם נותנים לו חופש פעולה לנוע ללא מגבלות. הפציעה של מרטין אודגור סללה עבורו את הדרך להרכב, והוא יכול להיות הצלע הכי התקפית במשולש עם דקלאן רייס ומרטין סובימנדי. מצד שני, הוא יודע גם לשחק בעמדה נסוגה יותר אם מבקשים ממנו.
את הפעולה החשובה הראשונה שלו במדים החדשים ביצע אזה במשחק הגדול מול מנצ'סטר סיטי בשלהי ספטמבר. ארסנל היתה בפיגור בזמן פציעות כאשר הוא שלח כדור עומק מופתי לכיוונו של גבריאל מרטינלי, והברזילאי השווה ל-1:1 בהקפצה אמנותית מעל ג'אנלואיג'י דונארומה. את השער הקריטי הראשון הוא כבש לפני חודש מול האקסית פאלאס, בבעיטת יעף מרהיבה. אצל אזה, כמעט ואין פעולות שגרתיות. יש משהו כייפי ויוצא דופן בנגיעותיו בכדור, והוא צובע את המשחק בצבעים עזים של כישרון ללא גבול. ואתמול היה זה היום שלו.
אין גבול לכישרון שלו. אברצ'י אזה חוגג (IMAGO)"מי זה אזה?", התבדח מנג'ר טוטנהאם תומאס פרנק בניסיון להתחמק מהשאלות על כך שקבוצתו לא הצליחה להשלים את העסקה באוגוסט. "הוא שחקן ארסנל", אמר הדני, וגם הוא ידע שזה הולך להיות מסוכן מאוד. שחקני התרנגולים נדרשו לשמור עליו כמה שיותר הדוק בדרבי הגדול הראשון בחייו. זה ממש לא עזר להם, ואפילו איאן רייט התרגש מאוד מהמופע.
החלוץ, שהיה האנגלי האחרון שהבקיע בבכורה בדרבי של צפון לונדון, העיד: "אפילו לא העזתי לחלום על שלושער. זהיה יותר מדי. שער אחד הספיק לי. בשביל אזה השלושער הזה מיוחד אחרי כל מה שהוא עבר. הוא רק מתחיל להשתלב בארסנל, עדיין היו סימני שאלה לגביו. זה יעזור לו מאוד, ורק בסוף העונה הוא יבין עד הסוף מה הוא עשה. אולי כאשר ארסנל תזכה באליפות, ואני מקווה שהם יעשו את זה".
רייט היה פעם כוכב בקבוצה של ג'ורג' גרהאם שנתפסה כמשעממת, ויש משהו בגרסה הנוכחית של התותחנים שמזכיר את התקופה ההיא. היא מובילה, אבל חלק נכבד מהשערים שלה הובקעו במצבים הנייחים, וחסר לעתים הניצוץ שיעזור לפרוץ הגנות. אזה הוא בהחלט שחקן שמסוגל להביא את הניצוץ הזה, ואיתו ארסנל הרבה פחות צפויה. מכאן, השמיים הם הגבול.