גראנד סלאם ירושלים באתלטיקה יתקיים הערב (רביעי) בבירת ישראל. זוהי תחרות קטנה יחסית בגלל המלחמה, אבל יהיו כמה אתלטים ישראלים שיקבלו צ'אנס להשתתף באירוע ספורט בינלאומי. אחת מהם היא עדי אונייליסי, שתתחרה באצטדיון גבעת רם בריצת 100 משוכות ובקפיצה לרוחק.
אונייליסי, בת ה-21 ממכבי תל אביב, היא בין האתלטית המיוחדות בארץ. היא בין הבודדות בארץ שמתחרות בקרב 7 והיא גם אלופת ישראל המכהנת. לאחרונה היא השתתפה גם באליפות אירופה עד גיל 23 שנערכה בנורבגיה, וכעת תופיע בתחרות בינלאומית נוספת. הדרך לשם לא ממש הייתה קלה וכמעט שהיא התפספסה, אבל עדי רוצה להגשים חלום וזה יהיה עוד צעד בדרך אליו.
עדי התחילה להתאמן באתלטיקה מגיל צעיר. “בגיל 17 דני וולפברג ז״ל אימן אותי לשבוע ורציתי לעבור להתאמן איתו, ראיתי בזה הזדמנות להתקדם. התאמנתי אצלו עד גיל 19 והתגייסתי לצבא. בשירות הסדיר היה לי קשה כי היה מפקד שלא התחשב בי, זה הפריע לי לא רק ברמה המקצועית אלא גם ברמה האישית. החלטתי לא להמשיך. לא תפקדתי כספורטאית וזה הגיע למצב שפרשתי. הייתי מש”קית מחסן וישבתי ולא עשיתי כלום, עד כדי כך שלא התאמנתי שלושה חודשים. נעלמתי”.
עדי אונייליסי (צילום מכבי ת״א)לדבריה, זו הייתה תקופה של חוסר ודאות, אבל דווקא שם היא לפתע פגשה שלושה אתלטים שונים ממש במקרה ששאלו אותה לאן נעלמה ומתי היא חוזרת. “היה לי מאוד קשה בצבא. זה השפיע לי על המצב הנפשי שלי. האתלטיקה הייתה הכל בשבילי וזה מה שעשה לי טוב לנשמה. היה לי משבר”, סיפרה עדי אונייליסי. “אחרי שלושה חודשים פגשתי בשלוש סיטואציות שונות אתלטים ששאלו מה איתי, ממש סתם במקרה. אז שלחתי לדני הודעה, הוא אמר לי שהוא ממש חולה ושיש לו סרטן, ופתאום הרגשתי שאני חייבת לחזור בשבילו. חזרתי להתאמן, אבל אחרי כמה שבועות דני הודיע לנו שהמצב שלו החמיר”.
דני וולפברג ז״ל הלך לעולמו, היא החליטה לעשות קעקוע עם המשפט שתמיד אמר לה ‘אל תשכחי לחייך׳. באותה תקופה עדי שוב הרגישה שהדברים לא מסתדרים, אלא שאז הגיעה הנקודה שהחזירה אותה למסלול, תרתי משמע.
“הרגשתי שאין לי אף אחד. חי כהן הפך למנהל מחלקת האתלטיקה במכבי תל אביב, הוא התקשר אליי בלי סוף, עניתי לטלפון והוא אמר שהוא רוצה לקחת אותי תחתיו, ואז חזרתי לאימונים. הייתי עם משקל עודף של 10-12 ק”ג, ירדתי במשקל והתחזקתי. התאמנתי לפי תוכנית אישית וראיתי שאני מצליחה. אחרי שנתיים שלא ממש התחריתי בזה, עשיתי קרב 7 באליפות ישראל, ניצחתי ועשיתי שיא אישי. זה נתן לי מוטיבציה. חי הציל לי את הקריירה, יש לו חלק גדול בחזרה שלי”.
עדי אונייליסי (צילום מכבי ת״א)חי כהן הפך לאחרונה למנכ״ל איגוד האתלטיקה והיא עברה להתאמן תחת אסף לוזון. בינתיים, אונייליסי השיגה קריטריון לאליפות אירופה עד גיל 23 בנורבגיה, שם היא התחרתה לאחרונה. “התוצאות שלי לא היו מדהימות, אבל זו הייתה פעם ראשונה שהרגשתי שאני בתחרות בינלאומית אמיתית. השנה תיכננתי לעשות יותר. יחד עם זאת, באליפות אירופה הרגשתי כמה זה חשוב לייצג את המדינה ולהיות שם עם הדגל והמדים הלאומיים”.
אונייליסי גרה בתל אביב, היא בת לאמא ישראלית ואבא ניגרי. אמה איה היא חשבת שכר, אביה ג’ונה לא עסק בספורט אבל אחותו התאמנה באתלטיקה בניגריה. השניים התרגשו כשהייתה קטנה, אך הם עדיין מקפידים להגיע לתחרויות מעת לעת. אחיה הצעיר, יהונתן בן ה-17, משחק כדורגל כשוער בהפועל באר שבע ואחותו הגדולה טוענת: “כל הזמן אמרתי לו ‘תבוא לאתלטיקה’, אבל הוא לא רוצה”.
במקביל לאימונים והתחרויות, עדי נאלצה לעבוד במסעדה במרכז הארץ וכפקידת קבלת בבית מלון באילת. כיום היא עובדת עם ילדים בצהרון בתל אביב, ביחד עם מרסי אפריפה, ובקרוב תתחיל ללמוד חינוך גופני בסיוע האגודה שלה מכבי תל אביב.
בין לבין, היא חולמת לפרוץ לתודעה ולהגיע רחוק. “האתלטיקה זה משהו ממכר, אני נהנית לראות את השיפור ולהתקדם”, סיפרה האתלטית הצעירה. “האתלטיקה הצילה לי את החיים. זה בנה לי אופי, זה הכניס לי סדר בחיים, נתן לי משמעות והפך אותי לאישה שאפתנית״.
היא מעריצה את אנה הול האמריקאית, נפי ת'יאם הבלגית וקטרינה ג'ונסון-תומפסון הבריטית. “לא הרבה עושות קרב 7. זה מקצוע קשה, אבל יש בו הרבה נחמה ואי אפשר להשתעמם בו. אני רוצה להגיע רחוק, עד לאולימפיאדת לוס אנג׳לס 2028. כרגע אני רחוקה מאוד בדירוג וקרב 7 זה קשה, אבל יש עוד שלוש שנים וזה מקצוע שיכול להפתיע, לכן זה משהו שיכול לקרות לדעתי. אחרי גראנד סלאם ירושלים, אני מכוונת לאליפות אירופה הבאה לבוגרות בברמינגהם בעוד שנה ומשם מאמינה שאתקדם עד שאשיג את המטרות האלה”.