פיטר פלצ'יק כינס היום (שני) מסיבת עיתונאים והודיע על פרישה מג'ודו. כפי שנחשף לראשונה ב-ONE, אחד מהספורטאים הגדולים ביותר הודיע על כך שיסיים את הקריירה הספורטיבית, אחרי שהגיע לשיאו באולימפיאדת פאריס 2024 לפני קצת יותר משנה. מסיבת העיתואנים נערכה במלון הרודס בתל אביב.
פיטר הוא אחד מגדולי הספורטאים בישראל והוא פורש מג'ודו בגיל 33, אחרי שזכה במדליית הארד האולימפית הקבוצתית באולימפיאדת טוקיו 2020 ובמדליית הארד האישית באולימפיאדת פאריס 2024, בין שלל המדליות וההישגים שהיו לו לאורך הקריירה. באירוע לוקחים חלק גם מאמן נבחרת הגברים בג'ודו לשעבר, אורן סמדג'ה, כמו גם יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי.
פיטר פלצ’יק אמר: “לפני 30 שנה בגיל ארבע, ממש בתקופה הזאת לקח אותי סבא שלי למועדון הג’ודו בראשון לציון. זאת לא הייתה אהבה ממבט ראשון, הייתי ילד מרדן שלא חיפש את המסגרת, אבל אני והג’ודו בחרנו אחד בשני והפכנו לאחד. לא הייתה לנו ברירה להפוך למשפחה של לוחמים. ככל שהתבגרתי, הג’ודו הפך לעוגן היציב בחיי. שאלו אותי מתי ידעתי שאני רוצה להיות ספורטאי אולימפי, ועניתי שאני לא יודע. לעמוד בראש הפודיום ולשיר בגאווה את ההמנון הלאומי, זה משהו שאני לא אשכח. שנת 2018 הייתה שנת הפריצה שלי, שהושמע ההמנון הלאומי במדינה ערבית.
“זה היה החלום שלי להביא מדליה אולימפית דווקא בברית הג’ודו העולמית. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד. מגפת הקורונה פרצה, והדברים השתנו. עדיין כעבור שנה הגעתי מוכן, אבל זה לא הספיק. נכשלתי את הכישלון הכי גדול בחיים שלחי. לאחר מכן הצלחנו לזכות במדליה קבוצתית, אבל ידעתי שלא השגתי את כל המטרות שלי. הבנתי שכמה דברים צריכים להשתנות. הגעתי צנוע, באתי לעבוד. בניצוחו של אורן הגדול בנינו את שיטת הקפסולה, וזה עבד לנו. הגענו לשיאים חדשים, חזרתי לשלישייה הראשונה בעולם, אבל אז הגיעה השבת השחורה. התחלתי להבין את גודל האירוע, אירוע הטרור הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. הראש שלנו היה עם החטופים והמשפחות השכולות.
פיטר פלצ'יק (רדאד ג'בארה)“הבנתי שעכשיו מדליה אולימפית היא ברמה של שליחות לאומית. ארגונים פרו-פלסטיניים איימו על חיי, אבל גם עכשיו אותי זה לא עצר. הנוכחות של אורן עבורי היא קריטית. לא משנה מה אורן סמדג’ה היה מחליט, הייתי איתו, וידעתי שהוא יהיה איתי (בוכה, וניגש לחבק את אורן). לפאריס הגעתי אחרי פציעות. 2024 הייתה השנה הגרועה ביותר בקריירה שלי, אבל ידעתי שאתן את הנשמה עד טיפת הדם האחרונה. הייתה לי הזכות לשאת את דגל המדינה בראש המשלחת, תודה יעל (ארד) היקרה.
“הראשון באוגוסט הגיע, ידעתי שהיום הזה שלי. למרות האיומים על חיי הצלחתי להביא את המדליה הראשונה של ישראל באולימפידת פאריס. אורן עמד מולי, התחבקנו, קרסנו ביחד. זה היה רגע קסום, הרגשתי בישראל למרות שהייתי בפאריס. זו הייתה המדליה שלי, אבל מדליה של כל ישראלי ויהודי בעולם. עשיתי את המסע שלי נגד כל הסיכויים. בתחילת הדרך לא היה כסף. ידעתי שאני אהיה מדליסט אולימפי, לא הייתי עושה שום דבר אחרת.
“היום אני מסיים את דרכי כלוחם ג'ודו, אני לא פורש כי כבתה לי האש. גם היום אני יכול לראות את עצמי כגלדיאטור. אני פורש כי אני חושב שנכון לפרוש בשיא, אחרי שנתתי הכל. הגיע הזמן לפרק ב’. זו החלטה קשה מאוד, אבל אני מגיע אליה שלם. מתחילת הדרך דאגתי להסתכל כל בוקר במראה ולהיות גאה. להינות מהדרך. מה עכשיו? כל הזמן שואלים אותי. החלטתי להכין את קרן פלציק שתתמוך כלכלית בספורטאים רגע לפני הפריצה.
“התפיסה שספורטאי בישראל הוא עני וחייב לממן את עצמו חייבת להשתנות. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בקרן המדהימה הזאת. נמשיך לבנות אותה שתאפשר לעוד ספורטאים לממש פוטנציאל. אמשיך בהסברה הישראלית. אם יש לי את הדרך לעזור, שם אני אהיה. בחודשים הקרובים ביקרתי במקומות רבים. העולם העסקי מעניין אותי כבר שנים, ועכשיו הגיע זמני להיות חלק ממנו. מתכוון לקחת את כל הערכים שלי כדי להיות טוב גם בזירה הזאת.
“אני אולי יוצא לדרך חדשה, אבל לעולם אהיה חייל של הג’ודו והספורט האולימפי. עדכנתי על החלטתי לא להמשיך לאולימפיאדת לוס אנג'לס. אורן סמדג'ה, תודה על כל מה שאתה בשבילי. החיבור בנינו הוא משהו שהוא הרבה מעבר”, סיכם פיטר.
פיטר פלצ'יק (רדאד ג'בארה)אחריו עלה לדבר אורן סמדג’ה: “איזה כיף להיות מאמן של דבר כזה. פיטר, אמרת כמעט הכל. מהיום הראשון פיטר לא היה הספורטאי הכי טוב, אבל ראיתי את הכריזמה, כושר המנהיגות. באחת התחרויות פיטר נכשל, ואני חיבקתי אותו. ראיתי מה שרציתי לראות. אני ראיתי בן אדם, ספורטאי, אחד שנאבק.
“הוא החליט לוותר על הג’ודו כי לא היה לו כסף, אבל נפגשנו ודרשתי ממנו, לא וויתרתי. עברנו דרך מטורפת. פיטר עבר כל כך הרבה דברים, אחד הניסיונות היה להגיע לאולימפיאדת ריו, זה לא צלח אבל הוא המשיך. המכה באולימפיאדת טוקיו הייתה הדבר הכי טוב, כי בגלל זה הגיעה ההצלחה בפאריס.
אורן ופיטר (רדאד ג'בארה)“הייתה לי החלטה לשנות את הרכב הקבוצה בטוקיו. פיטר סמך עליי בעיניים עצומות. אני הכי מודה לו. מה שאני עברתי עם הבן שלי, עומר, זה היה פיטר והנוכחות שלו שגרמה לי להיות שם. זה היה הכי מובן אם לא הייתי טס, אבל ידעתי את המשמעות של הנוכחות שלי שם. לא הייתי יכול לוותר על החלום.
“פיטר גרם לי להיות שם בשביל כולם. עשר דקות לפני הקרב היה לנו רגע של ספורטאי ומאמן. פיטר ישב בכזה ביטחון, אלוהים נישק אותו באותו יום. אני התפללתי, שאמן והיום הזה יסתיים עם מדליה. רגע לפני שצעדנו לאירוע, השיר של דניאל התנגן וצעדנו, לא היה לי ספק שהוא יעשה את זה. פיטר, שהקדשת את זה לעומר. אין לי חרטות על כלום, אני שלם עם כל ההחלטות שקיבלנו. אתגעגע רק לדבר אחד, החיבוק אחרי הקרב”, סיים אורן בחיבוק.
אורן ופיטר (רדאד ג'בארה)גם יעל ארד נשאה דברים: “פיטר, עשית בחירה מדהימה בחיים שלך. פרישה מספורט הישגי הוא משהו בלתי נתפס. זה מביא המון קשיים ועצב, זאת פרידה אמיתית. היום אתה עושה את זה, אני יודעת כמה אתה מתכונן לזה.
“הייתה לך קריירה מפוארת, עמדת על כל פודיום אפשרי וזכית בכל מדליה ובכל פלטפורמה הכי חשובה בעולם. התשתית של האישיות שלך תמיד יהיו הכלים שצברת בספורט. אין דבר העומד בפני הרצון. הילד מראשון הצליח לגעת בשמיים.
“אני זוכרת תמונה אחת מ-2024, שלנו בבית קפה, אחרי אירוע, היית מרוסק. דיברנו שלא משנה הפציעות, אם הראש שלך חזר, אתה תעשה את זה, ועשית את זה. בפאריס הסתכלתי בך מהצד. הגשם נתן לך יותר מוטיבציה. נוסיף את ה-7 באוקטובר, את השכול של אורן וליאת וההחלטה להגיע ולהיות שם. הכל היה על הכתפיים שלך ותיעלת את זה להתפוצצות על המזרן. נתת הכל, הייתה לך התעלות יוצאת דופן. עשית את זה בענק. צמחת להיות אדם עם מודעות יוצאת דופן. יש לך לב ענק ויכולת לראות אנשים”, סיימה יעל.
יעל ארד (רדאד ג'בארה)משה פונטי בירך: “פיטר היקר, איזה קריירה אדירה ומעוררת השראה. אתה דוגמה ומופת. הוכחת שאין גבול למה שאפשר להשיג, זכית באין ספור מדליות. אין ספק שהשיא שלך הוא מדליית הארד בפאריס, רגע שנחקק בלבם של כל מי שאוהב ספורט. תמשיך להוות השראה לדור הצעיר. כל הכבוד לך, בהצלחה”.
משה פונטי (רדאד ג'בארה)דניאל פלצ’יק, אשתו של פיטר, דיברה אחרונה: “איך מסכמים חיים שלמים? אני קצת חצויה. חיכיתי מאוד לרגע הזה, אבל מאוד קשה לי. לקחתי תפקיד קטן, להיות זאת שמעבירה לך את יום התחרות. כששאלת אותי, ראית את ההגרלה שלי? עניתי למה? היה משהו מעניין. חייתי את זה בלי שתרגיש את הלחץ.
“כולנו עברנו את החוויה הזאת איתך. לא אשכח את הנסיעות הביתה משדה התעופה, אמרתי לך שאתה לא רוצה לחיות בתחושת פספוס. בוקר למחרת היית קם וחושב על המטרה הבאה. בטוקיו הבאת מדליה ואמרתי די, אבל בעיניים ראיתי שזה לא הסוף, שיש עוד מדליה שאתה רוצה.
“האסטרטגיה הייתה להינות, וזה עבד. כל פעם היית אומר ‘קייטנה’. כל פעם שחבשת את האצבעות לפני האימון, הקדשת כל חבישה למישהו אחר. ואז הגיעה פאריס, זכית במדליה שכל כך הגיעה לך. הקדשת לעומר סמדג’ה ז”ל, כל העם התאחד סביבכם ברגע הזה. אתה אחד לדור. גרמת לנו להאמין שחלומות מתגשמים. הג’ודו תמיד יישאר חלק מהבית שלנו, אני אוהבת אותך הכי בעולם”.
דניאל ופיטר (רדאד ג'בארה)