להוויץ עם רכב בקליפורניה זה לא דבר קל. בין פרארי שמשוטטת בשדרות סאנסט לבין קדילקים נוצצים בשמש של מאליבו, התחרות עזה להפליא. עם זאת, הייתה חיפושית צנועה שהצליחה לגנוב קצת מאור הזרקורים. לפחות מבחינת עלות, כי אז (זה היה ב-1970) היא עלתה כמעט פי שניים מלמבורגיני מיורה: 35,000 דולר, כאשר מחיר המיורה 20,000 דולר.
הפרויקט נולד בתקופה שבה אדם בשם פון נוימן, אוסטרי שחי בקליפורניה ודמות מפתח בהתפשטות מכוניות פורשה ופולקסווגן בחוף המערבי, ניהל עסקים בכישרון יוצא דופן. הוא ייסד את פסיפיק פולקסווגן והיה אחראי על מילוי הסוכנויות בלוס אנג'לס ובהוואי בין היתר במכוניות חיפושיות.
למעשה הוא היה זה שהגה את הרעיון המוזר להסב חיפושית פולקסווגן צנועה ללימוזינה ארוכה יותר ומרשימה לא פחות. לא ידוע בוודאות מה הניע אותו להזמין מכונית שכזו, אם כי אנו החשד הוא שתעוזה זו נבעה רק מסיבות שיווקיות (כנראה שלא מדובר נטו באהבה ללימוזינות שהיו פעם חיפושיות).
הרולסוואגן (RM Sotheby's)ההזמנה האמורה הגיעה לטראוטמן-בארנס, מוסך בקולבר סיטי, המפורסם בין היתר בהמרת פורשה 911 לארבע דלתות (זה אגב סיפור ליום אחר). החיפושית עזבה את המפעל בשנת 1968 כדגם סטנדרטי, שחור עם עיצוב פנים אדום, ובסופו של דבר נמתחה ב-מטר לאורך של כ-48 מטרים. הפרויקט כלל דלתות אחוריות בעיצוב מיוחד, פאנלים בהתאמה אישית וגימור כה משכנע עד שנראה כאילו הלימוזינה הגיעה כך היישר מגרמניה.
לאחר מכן, עבודת המרכב עברה לבית הצבעים של ג'וניור בלינווד, אמת המידה המוחלטת לצביעה בהתאמה אישית בדרום קליפורניה, משום שיותר משחור פולקסווגן טיפוסי, פון נוימן רצה אמייל שחור שינצנץ כמו פסנתר כנף של קונצרטים.
פנים הרכב היה פרי עבודתו של הרפד טוני ננסי, ששילב בד אנגלי עם ויניל שחור ואף התקין מחיצה חשמלית. קטלוג המותרות כלל מיני בר, אינטרקום, ומערכת שמע עם חמישה רמקולים. ההמרה עבדה, והמכונית הפכה לכוכבת בתערוכות רכב וקמפיינים פרסומיים, כשהיא מאפילה על מכוניות ספורט יקרות בהרבה.
הרולסוואגן (RM Sotheby's)האגדה גברה עם שמועות סביב מכוניות ייחודיות אלה, כמו זו שהמכונית לקחה את ג'ון וויין לטקס האוסקר של 1970, אותה שנה בה זכה על True Grit. זה מעולם לא אושר, אך המיתוס נותר חקוק בזיכרונם של אספנים. האמת היא שלאחר שהייתה שייכת לפולקסווגן אמריקה, היא עברה לידי צ'יק אייברסון, אחד הסוחרים המכובדים ביותר בדרום קליפורניה וחבר קרוב של וויין עצמו.
מאותו רגע ואילך, ה"רולסוואגן" (כפי שרבים קראו לה) חיה במשך עשרות שנים באוספים פרטיים, תחילה אצל אייברסון ומאוחר יותר אצל לורנצו פירסון, מייסד חברת החלפים West Coast Metric. היא נשארה שם במשך יותר מעשרים שנה, מטופלת באהבה ומלווה במחברת בכתב יד שבה נרשמו כל הוצאה ושירות תחזוקה. הקפדה זו באה לידי ביטוי במצבה הנוכחי של המכונית, שהוצעה למכירה פומבית ב-15 באוגוסט ב-RM Sotheby's ועוררה ציפיות רבות.
תוצאת המכירה הפומבית מאשרת את הקסם: 285,520 יורו עבור חיפושית שנולדה כ”פשוטת עם” ובסופו של דבר הפכה למלכה. עם זאת, בעוד שה"רולסוואגן" הזו עלתה פעם כמו שתי למבורגיני מיורה P400, כיום כל יחידה של מכונית הספורט האיטלקית הזו נמכרת בכשני מיליון יורו…
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה