יש סיפורים שהם הרבה מעבר לספורט, לכדוריד, ומי שכותב אותו בדרכו המיוחדת, הוא שחקן שעדיין אלמוני כאן. דרך הסיפור שלו נוכל להיחשף אליו. אז תכירו: באלינט דנט דושה, עולה חדש מהונגריה, פיבוט בן 27, ששיחק בעונה שעברה בליגה הלאומית במכבי רעננה, ויצטרף בקרוב למ.כ באר שבע מליגת ווינר.
את קצוות המילה “פייטר”, מחבר סיפור שמלווה אותו. באלינט התנדב והתגייס כלוחם לצנחנים. הוא נפצע במהלך הלחימה בעזה, והשיקום היה מה שהוביל אותו חזרה אל הספורט, אל הכדוריד, אהבה שלו עוד מהימים שבהם שיחק בהונגריה, כולל עונה אחת בליגה הבכירה לבוגרים.
“עשיתי עלייה לישראל ב-2021, בדיוק שסיימתי עם הכדוריד בהונגריה - שם שיחקתי לאורך 12-13 שנה בגילאים צעירים. היה לי גם פרק קצר ולא משמעותי בנבחרת הנוער בהונגריה. עונה אחת בבוגרים בליגה הבכירה, בקבוצת פרנצווארוש, מועדון שמכירים אותו כאן בזכות הכדורגל ועוד שלוש שנים בליגה השנייה", באלינט שיתף בראיון לאתר איגוד הכדוריד.
“מה הוביל אותי להחלטה לעשות עלייה לישראל? אמונה. שאלתי שאלות, וזה היה תהליך שלפני 5 שנים התחלתי, ולאט לאט קיבלתי בו תשובות. התקרבתי לדת. התחלתי להאמין. במקור, יש יהודים במשפחה, אבל היינו לגמרי חילונים. הבנתי שהמקום שלי הוא בישראל".
באלינט דושה, בשירות בצנחנים (פרטי)הוא הגיע לבדו לישראל, ונקלט בקיבוץ רמת הכובש בשרון. מי שסייע לו לאורך חלק מהדרך הוא יו"ר מכבי רעננה, ארז גורלנד. בתחילה, עוד לפני שהכירו, באלינט התגייס לגדוד 202 של הצנחנים. “עשיתי שירות צבאי, סדיר, התנדבותי בגיל מאוחר. לוחם בצנחנים. אני גאה בכך”, הוא ממשיך, במה שהפך גם למפנה בעלילה.
“נפצעתי בצבא. נכנסנו בנובמבר 23' לעזה. חודש אחרי, אני ולוחם נוסף - ספגנו בעמדה טיל RPG, בסג'עיה. נפצעתי, מרסיסים. הדף. עברתי שיקום והשתחררתי, ואז חזרתי אל הספורט. בדקתי איזו קבוצה יש באיזור, והגעתי לשמחתי לכדוריד במכבי רעננה.
במקביל, אחרי שהחלמתי, חזרתי לצבא - ובקרוב אני מסיים קו במילואים בגזרת סוריה. תוך כדי החופשות, התאמנתי וגם שיחקתי עם רעננה. בקרוב אתחיל את העונה בכדוריד, בבאר שבע”.
באלינט הוא פיבוט שמתנשא לגובה של 1.88 מ'. הוא זוכה בהזדמנות להראות את האיכויות שלו, בבאר שבע, בליגה הבכירה. “אני רוצה לתת את הכי טוב שלי, כמו שעשיתי בצבא. אני רוצה להגיע למקום הכי טוב מבחינתי, ולעזור לקבוצה”.
באלינט הוסיף: “אני טיפוס שאפתני. בינתיים התאמנתי שני אימונים עם הקבוצה, ובספטמבר אצטרף באופן מלא אחרי המילואים”, הוא מדגיש, כשהמטרה שלו במעבר לבאר שבע היא לשלב משחק עם לימודי פראמדיק (רפואת חירום). “זה משהו שאני מאוד רוצה”.
הפיבוט נשאל: יש גם חלום, להוכיח את עצמך ולהגיע לנבחרת ישראל? תשובתו הייתה: “האמת שלא חשבתי על זה. תלוי כמה אהיה טוב. לא שיחקתי עדיין בליגת העל. כמו שאמרתי, אני אתן את הכי טוב שלי, ואם ירצו אותי - אני בטח לא אגיד לא”.
יו”ר מכבי רעננה, ארז גורלנד: “הסיפור שלו נגע לליבי. נרתמתי לעזור לו בהכל. הוא הגיע אלינו במהלך המלחמה. אחרי הפציעה. לקחתי אותו כפרויקט אישי. השתדלתי לעזור לו גם מבחינת הדיור, הלימודים והצבא. הוא בחור יוצא דופן לטובה. הוא לא ויתר אחרי הפציעה. חזר ליחידה שלו. למשחק. הוא היה איתנו. הוא חייל בודד בישראל, מאוד מאמין במדינה. מאוד רוצה להצליח. בכל מה שאפשר להושיט יד - אני שם.
לפני השחקן, הוא אישיות, מבחינת עבודה ורצון. לגבי הכדוריד, אם הוא ייכנס לזה בשיא הרצינות, הוא יכול להפתיע. הוא עובד מאוד יפה בהגנה. יש לו בסיס טוב. עומד נכון. מדגיש, הגנה מצוינת. הוא מתקדם עכשיו לליגת העל, ואני מקווה שזה יעזור לו. במקביל הרצון שלו הוא להיות פראמדיק. אני גם שם בתמיכה”.
ליאור ניידיץ, שגם ליווה אותו ברעננה, הוסיף: “דושה הגיע אלינו בתחילת העונה שעברה. הוא בעיני מופת, לציונות. הוא השתקם מפציעה בלחימה. התנדב שוב למילואים, והיה עולה לתקופות בצפון. כשהוא היה יוצא מלבנון, הוא היה מגיע לאימונים או למשחק. בנאדם מאוד נעים הליכות, אוהב מדינת ישראל. מאחלים לו הצלחה רבה. כולם כאן אהבו אותו”.