1. הגנה. רמי הדר ידוע כמאמן ששם דגש על הגנה. ברצלונה הראתה לו איך עושים הגנה ברמות הגבוהות של אירופה – עזרה וחיפוי של שחקנים אחד לשני, סגירת קווי מסירה ובעיקר רצון ומחויבות בצד הזה של המגרש. לשחקנים בצהוב יש הרבה מה ללמוד מעמיתיהם הספרדים.
2. טייריס רייס. הצגה מדהימה של שחקן גדול. אותו אחד שכמעט נזרק ממכבי תל אביב באמצע עונת 2013/14 ובסוף סיים אותה עם טרבל בלתי נשכח, הפך לכוכב של חימקי מוסקבה אותה הוביל לזכייה ביורוקאפ, ובהיעדרו של חואן קרלוס נבארו הפצוע, הוא המנהיג של בארסה. הדבר מתבטא לא רק בביצועים (הנפלאים) על המגרש, אלא גם בהכוונת השחקנים הצעירים. מספיק היה לראות את הפנים של אנשי מכבי בסיום כדי להבין שהם מתחרטים על כך שלא השאירו אותו בגלל 100-200 אלף דולר, ובסוף שילמו הרבה יותר לג'רמי פארגו, טיילור רוצ'סטי וג'ורדן פארמר.
3. דווין סמית'. סוני ווימס שוב היה חלש, ויקטור ראד לא ביצע שום פעולה חיוביות וגל מקל מתקשה להכניס את הכדור לסל, אבל המאכזב שלי הוא סמית'. זה לא רק השלשה שלא נכנסה וקטעה את חלומות הקאמבק של הצהובים, אלא טעויות שמתאימות לשחקנים מתחילים. טעון שיפור.
4. יורגוס ברצוקאס. עם לא מעט פצועים והרבה תירוצים פוטנציאליים, יורגוס ברצוקאס הכין את השחקנים שלו בצורה מצוינת, הכתיב את הקצב כמעט בכל דקות המשחק וידע לקטוע כל ניסיון קאמבק של המארחים. המשחק הזה היה הוכחה בשביל הנהלת מכבי ת"א כמה חשוב שיהיה לך מאמן מהטובים באירופה, והיווני הוא בדיוק כזה.
5. היריבה שבדרך. אחרי שיפגשו את מאיר טפירו ומכבי אשדוד בליגה, הצהובים יוצאים לאתונה כדי לפגוש את פנאתינייקוס. גם היוונים, תחת הדרכתו של המאמן החדש צ'אבי פסקוואל, אוהבים לשלוט בקצב המשחק ולא להגיע לקצב מהיר מדי. מול הקהל הפנאטי באואקה ועם סגל מלא עם לא מעט כישרונות, צפוי לרמי הדר ושחקניו משחק אפילו קשה יותר מזה שחוו מול הבלאוגרנה. ברוכים הבאים לפורמט החדש של היורוליג.
הכתוב הינו טור דעה.