ברק בכר – ארבע נקודות כמאמן מורחק, זו הבבואה שלו, לאיך שהוא התנהל ואיך שהקבוצה שלו נראית. הכל היה פרוס לפניו. מצד אחד היריבה, שממש לא באה לשחק כדורגל, אלא רק רצתה לעבור את המחצית הראשונה בשלום. הפועל חיפה לא הגיעה לשער של מכבי חיפה, אפילו המעברים שלה היו שקופים ולא מספיק טוב ולכן גם שריף כיוף לא נגע בכדור.
לעומת זאת, מאמן הירוקים עלה בשיטה שהוא בדרך כלל לא משחק בה – 4-4-2, מעויין (אני קורא לזה מזויף). זה היה מערך מבולגן, לחוץ, ו-4-4-2 בלי ידיים ובלי רגליים. נכון, חזיזה פתח שמאלה כל הזמן, כאילו הוא משחק כשחקן קו, וקני סייף כל הזמן בא דרך מרכז השדה כאילו הוא עוד קשר נוסף, במקום שחזיזה יהיה שם, ואכן, זה בלבל את הפועל חיפה במחצית הראשונה. כשיש לך את אלימלך מצד ימין, שפעם ראשונה משחק בהרכב וגם מספק את הסחורה וכמעט הבקיע בשתי נגיחות, נתן כדור לגול למלמד, שזה הספק גבוה מאוד לשחקן צעיר שמקבל את הבמה בפעם הראשונה. אבל יותר מזה, לא היה כלום ושום דבר.
מכבי חיפה היו אנמיים, על סף הפתטיים. התקשו לבצע מהלכים פשוטים. רפאלוב ירד יותר מדי לאחור, ובפעמים הבודדות שהוא הגיע למקום שבו שחקן מספר 10 צריך להיות, הוא עשה דברים לא רעים. אגב, הגול היה במצב של שחקן מספר 10 אמיתי, והוא גם הצליח להבקיע כמו גדול ולהשוות. אני טוען ואומר וחוזר – מכבי חיפה עם ברק בכר לא יכולה לקחת אליפות, לא יעזור לכל הפרשנים הלקקנים, שכותבים ומשדרים יום אחרי יום, ואומרים שמכבי חיפה מועמדת לאליפות. לדעתי, הם פשוט לא מבינים כדורגל, או שבגלל הידידות עם ברק בכר, הם רוצים לרצות אותו ולכן אומרים מה שאומרים, אבל הם לא מבינים שהם עושים לו עוול, כי אף אחד לא מסוגל להגיד לו את האמת, שהוא איבד את זה כבר שנה שנייה (הכוכב האדום בלגרד בעונה שעברה) ואת מכבי חיפה הוא לא מסוגל להביא למקומות שהיא אמורה להיות בהם.
ברק בכר ושון גולדברג (עמרי שטיין)אף אחד לא יכול להתווכח שהסגל של מכבי חיפה היום היה בשלוש רמות יותר מהסגל של הפועל חיפה. משחק בית, של 27 אלף צופים שרובם ירוקים, יריבה שלא רוצה לעבור את מחצית המגרש, שרק מעניין אותה להתגונן, ולירוקים אין פתרונות. ומי צריך להביא את אותם פתרונות אם לא ברק בכר? שיש לו צוות עוזרים כל כך גדול, שבגדול היה ניתן להרכיב מהם 11 שחקנים שיכולים לשחק כדורגל. אבל כשזה בא לידי ביטוי שהוא צריך עזרה כזו או אחרת מאחד העוזרים שלו, הוא לא מקבל. כי אי אפשר להסביר את הבלגן ואת הכאוס במשחק של הירוקים.
שום דבר לא מתכונן, כלום לא מאורגן, אין סוף מעשה במחשבה תחילה והכל נעשה בחיפזון. לא ראיתי פעם אחת את מכבי חיפה חוזרת לאמצע המגרש ומוציאה את הפועל חיפה מהמקומות שהיא כל כך אהבה להיות בהם במשחק – מחכה להם מאחור ונותנת לה להגיע אליה, בהנעת כדור רגילה ופשוטה וגם חופשית, ואז אולי במעבר לתקוף את האדומים עם המכנסיים למטה. אבל בקבוצה הגאה, שהייתה כאן אלופה לפני שנתיים בפעם האחרונה, ששיחקה כדורגל מדהים, מה שקורה כאן זה ממש ממש לא דומה.
מכבי חיפה נראית סהרורית, לא יודעת מה היא רוצה מעצמה, השחקנים בטח לא הבינו מה ברק רוצה מהם, ואגיד יותר מזה, ברק לא יודע מה להגיד להם. ברק בכר בבלאק אאוט גדול, כמו חלק גדול משחקניו ושהקבוצה עולה למחצית השנייה, היא נראית כמו רוח רפאים. כבדה, קפואה, לא מסוגלת להעביר מסירה אחת כמו שצריך. בסופו של דבר, מכלום ושום דבר, היא גם מקבלת גול עצמי מהבלם שון גולדברג, ששכח מה זה להיות בלם וכל מה שמעניין אותו זה לשחק עם הכדור, להיות שחקן התקפי לכל דבר, כאילו היה פרנץ בקנבאואר בזמנו. ובסוף, כשהוא צריך להרחיק כדור פשוט, הוא מרחיק אותו לשערו. ואת זה גולדברג צריך לקחת לתשומת לבו, שיחזור למה שהפך אותו לבלם הכי טוב בישראל, כמובן בעבר, היום הוא הפך להיות לפלופ, שבכל משחק הוא אשם בגול או שסק אשם בגול.
שון גולדברג (עמרי שטיין)לקבל גול נגד קבוצה בלי התקפה, בלי מהלכים התקפיים, בלי רצון להתקיף, זה לעג לרש לכל שחקן הגנה. כמובן שאחרי שהאדומים מבקיעים, הם רוצים יותר להגן על השער שלהם, אז כולם מצופפים, עשרה שחקנים 30 מטר מהשער. אפילו דור חוגי הפך להיות לבלם בהפועל חיפה. הוא חיכה על ה-16 כשכל שחקני מכבי חיפה על ה-16. ומכבי חיפה ניסתה בלי שכל, עם הראש בקיר, אולי מכל הבלגן והטירוף הזה יצא מצב לגול, מה שלא היה בכיוון בכלל.
רוני לוי עושה את החילופים שלו, ברק בכר עושה את החילופים שלו. זה הלך ישירות לניצחון בטוח של הפועל חיפה, אבל יש אחד שקוראים לו ליאור רפאלוב, שאוטוטו חוגג 39, שבין הפעמים הבודדות שהוא נמצא במקומות הנכונים לו, השווה ל-1:1. האם התיקו צודק? לדעתי לא. הפועל חיפה, בגלל המלחמה ההירואית שלה, היה מגיע לה יותר. למכבי חיפה, בגלל הרצון להשוות, השוותה מכוח האינרציה ולא מכדורגל גדול. היא השוותה בזכות הבלגן, מה שאפיין אותה לאורך כל המשחק.
אז יכול להיות שברק בכר הלך על סגנון של בלגן, בסופו של דבר, אם זו הייתה כוונתו, אז הוא הצליח – הוא חילץ מהפועל חיפה תיקו בדקה ה-98. כל מאמן אחר שהיה במכבי חיפה, בעונה הזו, היה מפוטר לאלתר, כי הוא לא מספק את הסחורה בכל פרמטר של אימון. אין ארגון משחק, אין משחק מסודר, אין מעברים, מה שיש – קבוצה שנשארת 30 מטר מהשער שלה, ואז הכי פשוט בעולם להגיע לשער שלה. בחלק האחרון של מכבי חיפה, היא מנסה לעשות דברים. קרוסים, אולי ייפול משהו, אולי יקפוץ משהו. זה לא כדורגל. ככה אלופה לעתיד לא צריכה לשחק. בכדורגל, סבלנות זה שם המשחק. ואם אתה רוצה בכוח, אז כנראה שאין לך מוח. אם אין לך מוח, אל תדבר על אליפות בכלל.
ליאור רפאלוב (עמרי שטיין)במצב של 8 הפרש ממקום ראשון, מכבי חיפה גמרה את הסיפור שלה. שום דבר לא יעזור, כי קבוצה שרוצה לקחת אליפות צריכה יציבות ביכולת שלה, אבל האמת היא, שמכבי חיפה באמת יציבה, אבל ביכולת הגרועה שלה מתחילת העונה, עוד מצמד המשחקים מול סבאח, שבו היא הודחה בבושת פנים. כבר במשחק הראשון של אירופה, נגד קבוצת מלצרים, וזה עבר בשתיקה.
השחרור של שימיץ’ הייתה בדיחה לדיראון עולם. כי אני יודע בדיוק מה ברק בכר חשב עליו, אבל זה היה. הזרים שברק בכר בחר, הם זרים לענף. כשאני לפני חודשיים וחצי הגעתי למסיבת העיתונאים בסמי עופר, התקלתי אותו לגבי הזרים ושאלתי אותו אם אלה זרים שמתאימים למכבי חיפה, כל התקשורת קפצה עליי. אבל מתברר שמה שאני רואה חודשים לאחור, כל מי שקפץ נגדי, לא רואה שנים קדימה, אבל אני התרגלתי לדברים האלה, ואני את האמת שלי אכתוב, אשדר ואתראיין.
ברק בכר המאמן הכי גרוע בליגה הישראלית. כל מאמן שהיה מאמן את הקבוצה הזאת, היה משיג יותר נקודות ממה שמכבי חיפה השיגה בעונה הזאת. וכאן אני קורא ליענקל’ה שחר, עוזי מור ואור שחר ואני אומר להם, תחתכו בבשר החי, אל תשמרו לברק בכר חסד נעורים. אין סנטימנטים בכדורגל, מי שלא טוב, שילך הביתה, ויפה שעה אחת קודם.
לסיום, אי אפשר שלא להחמיא לרוני לוי, שאני מכיר אותו כל כך הרבה שנים באופן אישי ואני מכיר את סגנון העבודה שלו. הוא מאמן שלא מפחד מכלום, שמאמין בעצמו, שהשחקנים שלו מכבדים אותו ומאמינים בו ונאמנים לדרך שלו, כי הם יודעים שאם הם יעשו בדיוק מה שהוא תרגל באימונים, הקבוצה שלו תגיע להישג בדרבי. ורק על הקשקש, ההישג הענק הזה לא הגיע, כי הפועל חיפה שיחקה בדמותו ובצלמו של רוני לוי ועל זה מגיע לו שבחים רבים.