לא מעט פעמים פיפ”א מנסה לעשות שינויים, לחדש את הכדורגל, לרענן את השורות. לפעמים הדברים מוצלחים יותר, לפעמים פחות. השינוי הגדול האחרון היה להכריז על פורמט חדש בגביע העולם למועדונים, כשמיטב הקבוצות בעולם הגיעו לארצות הברית על מנת להוציא את הטורניר לדרך.
הרבה חששות היו סביב הטורניר. העובדה שהוא מתקיים כשלושה שבועות אחרי שקבוצות סיימו לשחק בליגות, או שזה עוצר לשחקנים את הפגרה, שהוא לא חלק מהעונה הקודמת אבל גם לא חלק מהעונה הבאה ומעל הכל – שהוא מעמיס על השחקנים, שגם ככה כמות הפציעות רק עולות ועולות.
אז צריכים להיות כנים – הטורניר בסך הכל מוצלח. חששו שזה יראה כמו טורניר ידידות, ששחקנים לא יתאמצו, שהם רחוקים שבועיים מאיזו חופשה במלדיבים, יוון, תאילנד או כל יעד כזה או אחר, אבל הרמה היא טובה – והסיבה? כי בסוף הכדורגל מנצח.
נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו (רויטרס)בסוף מדובר בספורטאים, שרוצים לנצח בכל משחק, בכל אימון, בכל ספרינט ובכל תחרות אכילה גם. בנוסף, אי אפשר לא לשים לב לרמה של הקבוצות מדרום אמריקה. עבור השחקנים שם זו הזדמנות חייהם להרשים את האימפריות באירופה, ולכן הם מעלים את הרמה ומתאמצים, אז הם כופים על היריבה גם לעלות את הרמה ולהתאמץ יותר.
יש שתי בעיות עם הטורניר. הראשונה היא העומס, ולזה חייבים למצוא פיתרון. אי אפשר להוסיף ליגת האומות, סופר קאפ, עוד סופר קאפ, גביע העולם למועדונים, משחק בין זוכת היורו לזוכת הקופה אמריקה ופשוט לומר “בסדר, השחקנים ישרדו את זה”. אז לא, הם לא ישרדו את זה, וכמות הפציעות היא בגדר הלא נורמלית.
הבעיה השנייה היא עם האירוח, ובבעיה הזו יש שתי בעיות נפרדות. ארצות הברית כבר שני טורנירים מוכיחה שהיא לא בשלה לארח את המונדיאל בשנה הבאה, כשגם כאן יש לא מעט תקלות ובטח ובטח בקופה אשתקד היו. האבטחה, החום, הסערות, חוסר היכולת לייחצן את האירוע ולהביא קהל, האמריקאים לא שם עדיין.
הולאנד (רויטרס)ונושא החום בעייתי גם על השחקנים, כי זה לבטח לא מוסיף לפציעות. במשחק של באיירן מינכן נרשם שיא של 41 מעלות, במשחק ששוחק בצהריים בארצות הברית, ולצפות משחקנים לעלות על דשא רותח שכזה זה לא הוגן, רק בשביל שהקהל באירופה יוכל לצפות.
אז לסיכום, היכולת שם, הרעיון הוא טוב, הפוטנציאל קיים, אך יש עדיין הרבה דברים שצריכים לתקן. אפשר להחליק על כך שזה הטורניר הראשון, ואפשר גם לצפות לשינויים בעתיד, כמו גם על בחירת המועדונים כמו כך שזלצבורג שם וברצלונה או ליברפול לא, אבל ניתן לאינפנטינו ומרקטי את הקרדיט, כי כמו שנרשם כאן כבר – בסוף, הכדורגל מנצח, והוא תמיד מעניין, תמיד.
רק שלא ילמד ממנו: לאמין מבלה עם ניימאר