זה היה קרב בין שני מאמנים זרים – האחד סרבי, השני ארגנטינאי. משחק של מכבי תל אביב מול מכבי חיפה, בכל סיטואציה שלא תהיה בטבלה, ובכל יכולת של קבוצה כזו או אחרת, תמיד יהיה משחק עונה. זה הקלאסיקו של הכדורגל הישראלי.
אפשר לומר בביטחון שזה היה משחק מצוין. במחצית הראשונה, דייגו פלורס ניצח את ז’רקו לאזטיץ’ בענק. כל מי שצפה ראה קבוצה ירוקה ששלטה לחלוטין במשחק: הנעת כדור מדויקת, יציאה חדה למעברים, משמעת טקטית מרשימה. זה היה המשחק הכי טוב של מכבי חיפה העונה: מאומנת, מסודרת ומתורגלת, כשהשחקנים ידעו מה המאמן רוצה מהם.
למרות זאת, כולם ראו גם את הבעיה הגדולה: אין איכות התקפית. אין שקט מול השער או שחקן שמסוגל לייצר יתרון מספרי, להפתיע, או לנצח שחקן באחד על אחד. לו היה שחקן כזה, זה היה נגמר 0:3 במחצית בלי קושי. זה מה שמבדיל בין חיפה לבין מכבי ת”א והפועל ב”ש, וזה לא צפוי להשתנות בהמשך.
דייגו פלורס, ניצח את לאזטיץ' בענק, אך חסרה לו איכות בהתקפה (שחר גרוס)במחצית השנייה הסיפור השתנה. לאזטיץ’ עשה חילוף כפול מדויק, והמהלך השתלם מיד עם שער נהדר של איתמר נוי, שניצל טעות אחת של סק - שהיה מצוין עד אז, אך התמהמה ברחבה. ההגנה הירוקה שילמה מחיר יקר, והצהובים קיבלו רוח גבית.
מכאן מכבי חיפה נכנסה לבלבול: היא נעלמה על המגרש, הנעת הכדור לא עבדה, שחקנים התקשו להשתלט על כדורים והקבוצה הייתה בינונית. זו הייתה רק שאלה של זמן עד שהצהובים יכבשו שוב, אבל במשחק הזה היה שוער בשם שריף כיוף, שספג לא מעט ביקורות כבר תקופה ארוכה, ונתן הצגה. היו לו 2-3 הצלות גדולות ואין לו אשמה בשער. כיוף קיבל הזדמנות רק בגלל היעדרות ירמקוב, אבל הוא הגיע מצוין מנטלית והנקודות של מכבי חיפה הן הרבה בזכותו.
שריף כיוף, הנקודות הושגו הרבה בזכותו (רדאד ג'בארה)עם זאת, צריך לומר מילה טובה על פלורס. אין פרשן בארץ שלא ביקר אותו, מה לא אמרו עליו, אבל אני תמיד אמרתי שתחת דייגו פלורס מכבי חיפה תיקנה את בעיית ההפקרות הגדולה שלה. מאז שהגיע, הקבוצה עומדת נכון, סוגרת רווחים ומצמצמת פערי איכות. ראינו את זה מול ב”ש, וראינו את זה גם מול מכבי ת”א. הפעם הוא הלך על כל הקופה, הכניס את יובאנוביץ’, קאני וגורה, והקבוצה החלה לייצר חצאי מצבים. בסופו של דבר, איתן אזולאי, השחקן המצטיין של חיפה העונה, סחט פנדל והירוקים השיגו בצדק את ה-1:1.
אז נכון, מכבי חיפה לא תהיה אלופה במצב הנוכחי. אבל יש לה תקווה לאחר שמול מכבי ת”א וב”ש שטובות ממנה בשתי רמות, היא עלתה כשווה בין שווים. אם בינואר יגיעו שני זרים איכותיים במקום נהואל ופדראו, שחקנים שמסוגלים להכריע משחקים עם ניצוץ ברגליים, הכל עוד פתוח. חיפה יוצאת עכשיו לסדרה של משחקים נוחים יותר, וזו ההזדמנות עבורה לצבור מומנטום.
ומה לגבי מכבי תל אביב? עם כל הכבוד, קבוצה עם סגל כזה מוכשר לא יכולה להיראות אומללה כפי שנראתה במחצית הראשונה. זה לא מקרי שהיא לא ניצחה בארבעת המשחקים האחרונים. יש כאן בעיה עמוקה יותר, זה סימפטום של רמה נמוכה וקושי לשלב בין הליגה למסגרת האירופית.
שחקני מכבי תל אביב, הקבוצה לא יכולה להיראות כזו אומללה (רדאד ג'בארה)בינתיים, הפועל באר שבע כבר בורחת בראשות הטבלה. אם מכבי ת”א לא לוקחת אליפות בישראל, זה תמיד כישלון גדול. עם כל הכבוד לליגה האירופית, הליגה הישראלית צריכה להיות בראש סדר העדיפויות שלה.