במחצית השנייה שלה מול בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב שיחקה כדורגל של קבוצה שכבר זכתה באליפות, כזו שבאה ליהנות מהמשחק ולשחק כדורגל שמח. קבוצה שהוכיחה שהיא אלופה בזכות מה שהיא מייצרת - ולא בזכות מה שנותנים לה.
במחצית הראשונה האלופה לא שיחקה כדורגל משכנע, והתחילה להתרומם רק כשהשחקנים החלו לשחק כדורגל נטול קבעון טקטי. כשהשחקנים האלה משוחררים, אנחנו רואים את כל הכישרון שיש להם ברגליים. ראינו את טל בן חיים נותן הצגה, וגם את פאקו אייסטרן - שאותו ביקרתי לא מעט - בחילוף נדיר בו הכניס חלוץ על חשבון קשר אחורי, מהלך שעשה למכבי את המשחק.
|
טל בן חיים ודור מיכה חוגגים. ממצטייני הניצחון (יניב גונן) |
|
|
דור מיכה שהבקיע צמד שערים (השני היה פשוט נפלא), החליט סוף סוף לקחת דברים על עצמו ולא לנסות למצוא חן בעיני אחרים. מכבי ת"א צריכה מיכה שיוזם, מבקיע ומביא את עצמו למקומות שמהם הוא יוכל להיות אפקטיבי.
עם כל הסופרלטיבים, למכבי ת"א יש בעיה גדולה במשחק ההגנה. הרביעייה האחורית של הצהובים ייצרה לא מעט הזדמנויות עבור שחקני בית"ר, וגם משחק הרגל של חואן פאבלו קולינאס הוא בגדר אסון. במהל המשחק ראיתי שפאקו דורש מפאבלו להוציא קדימה את השחקנים, אבל הפעולה הזו יותר מסוכנת ממועילה.
|
טיבי וגארסיה מול עומר אצילי. מחלקים מתנות ליריבות (יניב גונן) |
|
|
צמד הבלמים, גארסיה את טיבי, מייצר הזדמנות אחת לפחות לקבוצה היריבה בכל משחק, אם לא יותר. למזלה של מכבי ת"א, היריבות שלה בדרך כלל לא לוקחות את ההזדמנויות האלה, והיא מנגד עם העומק והעוצמה שלה גומרת את המשחק.
בית"ר שיחקה כדורגל שמתאים למידותיה. כל עוד היה להם אוויר, השחקנים של גיא לוי שיחקו טוב, עם הרבה מוטיבציה ונחישות. אני בטוח שאם לגיא לוי היו אופציות אחרות על הספסל, גם החילופים שלו היו אחרים. המאבק על המקום הרביעי בין בית"ר, מכבי חיפה ומכבי פתח תקווה עדיין פתוח, ושום קבוצה שתזכה במקום הזה לא תפיל אותי.