הפועל באר שבע באה לשחק מול שריף טירספול על תוצאה והצליחה. אני חושב שהמערך בו בחר ברק בכר לשחק היה נכון. הוויתור על מאור בוזגלו ואליניב ברדה, שהם שחקנים יצירתיים והתקפיים, כאשר במקומם שיחקו מהראן ראדי שעזר לעבות את מרכז השדה ובן שהר היו החלטות טובות מבחינת בכר גם מול קבוצה מו כשריף. עדיף לא להיות הרפתקניים ואחרי זה להצטער על זה במשחק שאין לך חזרה ממנו.
גם החילופים שעשה בכר היו נכונים. הוא הוציא את בן שהר ושם את ברדה, יובל שבתאי במקום ראדי ובדקה האחרונה בוזגלו במקום מליקסון, וכך לא שינה את המערך ודאג שהדרך והשיטה שבחר יהיו גם אלה בהן יסיים את המשחק. ב"ש הראתה שהיא מסוגלת לבוא ולשחק על תוצאה. אנחנו רגילים בדרך כלל לראות את ב"ש הרפתקנית ולעיתים קצת לא מסודרת. אבל בב"ש יש סימנים טובים לכך שהיא מסוגלת להוציא באירופה גם תוצאה כאשר צריך.
הסיפור של המשחק מבחינתי הוא הבלם מיגל ויטור. שחקן הרכש של ב"ש התגלה כבלם גדול וכמה פרמטרים שראיתי אצלו הביאו אותי למסקנה הזו. ראשית הוא לוחץ את השחקן שלו כבר בחצי המגרש, לא נותן לו לקבל את הכדור ומפעיל עליו לחץ. הוא לא מחכה מאחור ואם השחקן עובר אותו, דבר שכמעט ולא קורה, הוא מיד עושה עבירה חכמה. בנוסף לכך, באזורים המסוכנים הוא תמיד ראשון לכדור, בראש או ברגל, והסגירות שלו מאוד נכונות. זה נראה כבינגו גדול של ברק בכר וב"ש.
 |
| מיגל ויטור. רכש מצוין של ברק בכר (הפועל ב"ש) |
|
| |
מעבר לכך, ראינו שוויליאם סוארס ליד עוד בלם טוב לידו חוזר לעצמו, שיתוף הפעולה בין השניים היה מעולה. במקום ב"ש, אני לא הייתי משחרר את סוארס כל כך מהר, הליגה ארוכה ויש עוד את אירופה. כמו כן, אחרי השבוע שעבר, ראינו שהביטחון חזר לדודו גורש. הוא הגיב נכון ועבר היטב את המשחק.
בשבוע הבא מחכה לב"ש אולימפיאקוס וזאת כבר אופרה אחרת. אולימפיאקוס קבוצה הרבה יותר טובה משריף והיכולת הזו לא תספיק לב"ש לעבור אותה, ובטח שאסור יהיה לה לספוג שני שערים בבית כמו מול שריף. ב"ש תצטרך להיות הרבה יותר טובה ולהציג משחק ברמה יותר גבוהה כדי לעבור את היוונים שנמצאים ברמה אחרת לחלוטין מאשר הקבוצה מטירספול.