כרטיס הביקור של הכדורגל הישראלי

ראינו משחק מטורף בווסרמיל, משחק שמשאיר טעם של עוד. הפועל באר שבע סוף סוף גילתה את האופי שרק היא ידעה שקיים בה. דווקא מול הקבוצה הטובה ביותר בישראל, מכבי תל אביב, האדומים גילו אופי ועשו את מה שלא עשו בעונה שעברה.

הפועל באר שבע כקבוצה וכמועדון הגיעה לליגה. לא הפתיע אותי כשבאר שבע כבשה ראשונה, מה שהפתיע אותי הוא ניצול המצבים שלה, לעומת חוסר ניצול המצבים של הצהובים.

אם הקבוצה המקומית תקבל גם את אליניב ברדה החלוץ ולא רק את ברדה המנהיג, היא מועמדת ראויה לזכות באליפות. למרות השלושער שלו, המצטיין במשחק מבחינתי הוא מאור בוזגלו. ככה הייתי רוצה לראות אותו משחק גם בנבחרת ישראל, לעומק ולא בצורה טיפשית. הוא תורם לקבוצה שלו בצורה נהדרת. וברדה? הילד ענק.

שחקני ב"ש חוגגים עם ברדה (רדאד ג´בארה)

בחלקים גדולים של המשחק האורחת הייתה טובה הרבה יותר, אבל המארחת חזרה למשחק ברבע השעה הראשונה, ועל האופי הזה דיברתי בהתחלה. בחלקים גדולים של המשחק הקבוצה של אלישע לוי לא הייתה מספיק טובה. הקישור היה בסדר, אבל לא יותר.

ומנגד, האלופה. אני בטוח שגם פאקו יגיד שאין מה להתרגש מההפסד הזה. גם בעונה שעברה מכבי הפסידה ואז היא זכתה באליפות. בהרבה דקות הקבוצה שיחקה טוב ורוב החלקים עבדו. הבעיה הייתה בהגנה ובקישור האחורי.

גם לצהובים מותר להפסיד, גם ברצלונה וריאל מדריד עושות זאת. אני שמח בשביל עדן בן בסט שהוא משחק. אני חושב שהוא חלוץ מצוין, אבל הוא צריך לעשות התאמות בין כושר לרצון, הוא עדיין לא בכושר משחק.

פאקו לא צריך למדוד אותו לפי דקות, ראיתי שבן בסט כל פעם מסתכל על השלט לראות אם הוא יוצא. אם יתנו לו את הזמן, הוא יבקיע שערים. אהבתי כל מה שראיתי בווסרמיל,. שתי הקבוצות היו מצוינות, הקהל היה אדיר, השיפוט היה טוב, ראינו שערים וזה כיף.

הגיעו למגרשים העונה קרוב ל-200 אלף איש וזה מרגש. משחקים מהסוג הזה גורמים לציבור להבין שהכדורגל חוזר לחיים שלנו, אני מקווה שזה רק ימשיך כך.