דרבי תל אביבי הוא תמיד לאורך השנים חגיגה לקהל, עם תפאורה ושמחה גדולה. הערב (רביעי) בבלומפילד, עקב הצל הכבד של המלחמה שמלווה את מדינת ישראל כבר למעלה מ-100 ימים, עם אובדן בלתי פוסק של חיילים ופלונטר החטופים שנמצאים בשבי, לצערי נכון לכרגע ללא פתרון נראה באופק, כשבנוסף לכך יש הגבלה של כמות הצופים שיכולים להיכנס לאצטדיונים, מבחינת האווירה זה לא היה קרוב אפילו למציאות האמיתית של משחקי דרבי סוערים ומרתקים כבעבר.
יש לציין שלמשחק הערב שתי הקבוצות הגיעו במומנטום שלילי. הצהובים אחרי הפסד ביתי במשחק העונה מול מכבי חיפה ותיקו מול בני ריינה במחזור האחרון, ואילו האדומים מנגד הגיעו לדרבי אחרי תבוסה ביתית להפועל באר שבע. על הנייר, הפערים בין הצהובים לאדומים מבחינה מקצועית הם פשוט עצומים. הצהובים הגיעו למפגש הערב כפייבוריטים ברורים, וזה בה לידי ביטוי מיד בפתיחת משחק מהממת מבחינת המכבים, שעלו ליתרון כבר בדקה הראשונה לאחר שער של דור תורג’מן שקיבל אסיסט מצוין מגבי קניקובסקי לאחר חור ענק במרכז ההגנה של הפועל תל אביב.
תורג’מן גלגל מקרוב בקור רוח פנימה, והחל את חגיגת השערים שהייתה לנו במחצית הראשונה עם המשכיות של הצהובים, שניצלו את ההלם בצד האדום בחצי שעה הראשונה של המשחק. מכבי ת”א המשיכה לדהור לעבר שער שני של דור תורג’מן, שהעלה את הצהובים ליתרון 0:2, עם שרשרת טעויות מביכות במרכז ההגנה של הפועל, שבאותם רגעים הייתה צל של עצמה.
עד לדקה ה-32, כאשר האדומים יצאו להתקפת מעבר ראשונה לעבר רחבת ה-16 של הצהובים במהלך פשוט, אליאן רוחנא נגח מקרוב פנימה לרשת לאחר בישול של אלן אוז’בולט וטעות גדולה במרכז ההגנה של מכבי, שהולכת והופכת להיות עקב האכילס של הקבוצה, ומבחינת הפועל תל אביב השער המצמק שהחזיר אותה למשחק גרם למפנה מדהים.
האדומים המשיכו לתקוף וללחוץ את הגנת הצהובים והשיגו שער שוויון מפתיע מבעיטה של טל ארצ’ל, לאחר תרגיל קרן שמצא את הצהובים לא מוכנים והפך את הדרבי המשוגע, הזה שהחל כחד צדדי לטובת הצהובים, מתאזן לפחות בתוצאה עוד לפני המחצית. אך מכבי תל אביב המשיכה לשחק דרך מרכז ההגנה החלש של האדומים עם טעות גדולה של אור בלוריאן, לאחר מסירה מצוינת של קניקובסקי לזהבי שסיים בצורה מושלמת לרשת, הוריד אמנם את הצהובים למחצית ביתרון אבל חשוב מכך, המחצית הראשונה הסתיימה עם תצוגת כדורגל מהנה מאוד עבור הקהל ביציעים ובבית שקיבלו תמורה מלאה לכספם.
המחצית השנייה נפתחה עם אירוע שנוי במחלוקת, כאשר בלם מכבי, דריק לוקאסן, ספק הכשיל את בלוריאן בעומק רחבת הצהובים על ידי הרמת רגל גבוהה שקיפחה לדעתי את האדומים, ואילו מצד שני כמה דקות לאחר מכן, פנדל שנשרק לטובת הצהובים לאחר הכשלה ברחבה של סבוריט על ידי ארצ’ל, כאשר גם במקרה הזה אני לא משוכנע שאכן הגיעה בעיטת עונשין מ-11 מטרים לצהובים. אבל השופט לייבה (חסר ביטחון) היה משוכנע שכן, ואת הפנדל ביצע זהבי בהצלחה והעלה את מכבי תל אביב ליתרון 2:4 שסגר את המשחק.
משם, כבר האדומים לא יכלו לחזור. מה שאפיין את הדרבי הערב זה הפערים העצומים בין הצהובים שרחוקים משיאם, למול האדומים הבינוניים וכמובן שתי הקבוצות סובלות מבעיה דומה – מרכז ההגנה החלש והרעוע שפוגע בשתי הקבוצות. עם הפנים קדימה, האדומים ייאבקו על מקום בפלייאוף העליון, כשלצערי, עם הסגל הקיים זאת תהיה משימה לא פשוטה.
מצד שני, הצהובים שיורדים מהדרבי אמנם עם ידם על העליונה, צריכים ליהנות מהדברים הטובים, אך חייבים להסיק מסקנות ממרכז הגנה חלש מאוד ומרכז מגרש רך מידי, ובנוסף הצהובים חייבים עוד שחקן איכותי בחלק הקדמי מעבר למילסון שחסר באופן דרמטי. על מנת להוריד עומסים מערן זהבי, אבל במכבי כנראה היו צריכים דרבי על מנת לצאת מה’משברון’ הקטן אולי לדרך חדשה של ניצחונות, מפני שמאבק האליפות נפתח מחדש והירוקים מחיפה נכנסים לכושר מצוין ומבחינת הצהובים אין יותר מקום לטעויות.
הדרבי הערב היה נקודת אור משמחת מבחינת העניין והשערים, במיוחד בימים אפורים שעוברים על כולנו. כולי תקווה שנראה בקרוב את החטופים חזרה בהקדם האפשרי, והלוואי ולא נקום בבוקר יותר להודעת הותר לפרסום, אני בטוח שזה החלום של כולנו.