חכמון האכיל את בית"ר במרור

שתי דקות במשחק בין הפועל ת"א לבית"ר, היו משמעותיות. הדקה ה-64, היא הדקה בה השתנה המומנטום בעקבות הרחקתו של חלוץ בית”ר ירושלים, משה בן לולו (הגיע לו הצהוב השני). עד לדקה הזו הירושלמים היו שווים להפועל תל אביב, שניצלה פעמיים מספיגה בזכות המשקוף.

לאחר ההרחקה, הפועל הפכה להיות דומיננטית יותר ומסוכנת. ואז הגיעה הדקה השניה המשמעותית, הדקה ה-89. לא היה שום סיבה בעולם שהשופט אלי חכמון יפסוק לכדור עונשין מ-11 מטרים. חכמון עשה טעות קשה מאוד ולא הייתי צריך לראות את ההילוכים החוזרים כי ראיתי מיד שפנדל, לא היה. גם התגובה המיידית של שחקני בית"ר אחרי הפנדל רק חיזקה את העובדה שלא היה שום דבר.

מעולם לא ראיתי את איציק קורנפיין, שהוא טיפוס מאופק, מתפרץ ככה למרכז המגרש ומביע את המחאה שלו בפני השופט, וזה אומר הכל. הפועל תל אביב היא קבוצה מספיק טובה וחזקה, והיא בהחלט לא צריכה את הטובות של חכמון בשביל לעבור את בית"ר. אני מעריך שאם המשחק הזה היה מגיע להארכה, הסיכוי של הפועל לנצח אותו היה גבוה יותר.

קורנפיין בלב הבלאגן לאחר שריקת הסיום (יוסי ציפקיס)

עד הדקה של הפנדל היה משחק גביע מצוין, שרק מחזק אצלי את התחושה שליגת העל חייבת להיות מקוזזת לעשר או 12 קבוצות מקסימום, כדי שנקבל משחקים בדמות הפועל נגד בית”ר, ארבע פעמים בעונה. גם התפאורה במגרש והעידוד של שני הקהלים היתה פנטסטית ויצרה אווירה של כדורגל אמיתי. תאמינו לי שלא יהיה פחות מתח וברמה הטלוויזיונית, יהיה לנו כל שבוע משחק מרכזי מצוין.

אהבתי את המשחק של בית"ר ירושלים. בתקופה האחרונה היא נראית מסודרת ומאורגנת ומי שממשיך לבלוט ומוצא חן בעיניי זה קובי מויאל שנמצא בתקופה נהדרת. מויאל מזכיר לי את אלמוג כהן מהנבחרת הבוגרת. בעונה הבאה רוני לוי צריך למצוא פיתרון לחלק הקדמי שלו, כי אין לו סקוררים.

שחקני בית"ר המומים מהשריקה של חכמון (שי לוי)

חלום השחזור של הדאבל מבחינת האדומים עדיין קיים. אבל לטעמי, בשלב הזה של העונה, הפועל תל אביב לא אותה הקבוצה של השנה שעברה. אם יש משהו שממנו גוטמן צריך להיות מודאג, הוא הכושר של ערן זהבי וגילי ורמוט, שרחוקים מהשיא שלהם. גם הניצחון של הפועל על בית"ר היה קשה כמו על הפועל ר"ג, אבל מדובר בשני ניצחונות שלמרות שהפועל לא היתה גדולה, מעניקים לה ביטחון וסוג של בניית מומנטום מחדש. מעניין בטוח יהיה לנו.

ההתנהגות של השחקנים בסיום המשחק לא מקובלת ולא מתאימה. לא חילופי המהלומות ולא ההתגרויות ההדדיות. אנחנו צריכים ללמוד ממה שקורה בחו"ל, ללחוץ ידיים ולהמשיך הלאה. ואגב, גם החגיגות של שחקני הפועל בסיום המשחק, היו מופרזות מדי.

לסיום, אני רוצה לאחל חג פסח שמח לכל בית ישראל.