ביום חמישי הקרוב מכבי תל אביב תסיים סוף סוף את הופעותיה ביורוליג, וכל איש כדורסל מבין כי הקבוצה נכשלה בצורה ברורה ומוחלטת ואנחנו וננסה לבחון ולהציג את הסיבות הרבות שגרמו לתוצאה הזו ולכך שהעונה הנוכחית, שהתחילה עם ציפיות גדולות ובקול תרועה רמה, הפכה לאחת העונות החלשות של הצהובים.
כדורסל הוא לא מדע מדויק. אין בו נוסחאות קבועות וברורות של עשה ואל תעשה וכך גם ניהול קבוצת כדורסל, אולם מכבי ת”א לדורותיה בנתה קבוצת כדורסל טובה, לעיתים מצוינת, ושימשה דוגמה לבניית מועדון וניהולו, תוך כדי בחירת שחקנים, גיבושם לקבוצה ותיקון מהיר של שגיאות שנתגלו בדרך. אולם, התוצאות של העונה הן לא רק בגלל החלטות או תהליכים שקרו בתחילת העונה, אלא בחלקם התחילו קודם לכן.
כבר בעונה הקודמת, לפני שינוי השיטה של העונה הנוכחית, מכבי לראשונה בתולדותיה לא הגיעה לבית 16 הגדולות ונשרה להשתתפות ביורוקאפ, כשגם שם היא עפה במהרה עם תוצאות מאכזבות, וסיימה את העונה בליגה עם תוצאות חלשות, אבל זה לא הדליק נורה אדומה לאף אחד, נורה שהייתה חייבת להידלק עוד קודם.
כרסום מעמדו של המאמן
לקראת העונה הנוכחית, כאשר היה ברור שתידרש מחשבה מקצועית וניסיון כדי להתמודד עם העונה הצפויה, הודיעה ההנהלה על החתמת 12 שחקני יורוליג, כך על פי מסיבת העיתונאים המפורסמת של דייויד פדרמן. אז נכון שההנהלה לא חסכה בכסף והייתה מודעת שצריך להשקיע הרבה כדי לתקן לקראת העונה הקשה, אבל האם זו הדרך הנכונה? האם תוצאות העונה הקודמת הופנמו?
האם נעשתה בדיקה אמיתית של הסיבות לכישלון, שתוצאותיו היו גלויות בעונה שעברה, או אפילו בדיקה פנימית אמיתית? כבר בעונה שעברה, שלפני תחילתה הוחלט בניגוד לדעתו ורצונו של המאמן שהתחיל את העונה, גיא גודס, על החלפת צוות האימון שלו; עוזרי המאמן של עונת 2015/16 פיני גרשון ואלון שטיין ומאמן הכושר אבי קובלסקי. זה היה שיאו של תהליך שהחל מספר שנים קודם לכן שבו הוחלט לכרסם בסמכויותיו של המאמן הראשי בכל הנוגע להחלטות המקצועיות, קרי מינוי מנהל מקצועי, מחלקת סקאוטינג והחלפתו של מנהל הקבוצה גור שלף בניקולה וויצ’יץ’ שהתרחשה עוד קודם לכן בסיום עונת 2012/13 עם הפסד האליפות למכבי חיפה.
דייויד פדרמן. הבטיח 12 שחקני יורוליג (איציק בלניצקי)כאן גם התחילו החיכוכים עם המאמן הראשי על סמכויותיו בקשר לבניית הקבוצה ודייויד בלאט היה האחרון שעוד עמד בפרץ, דבר שכמעט הדיח אותו מתפקידו באותה עונה, שהפלא ופלא הסתיימה בזכייה בפיינל פור במילאנו ובתארים בישראל, ועזיבתו של בלאט למשרת המאמן בקליבלנד.
תפקיד המאמן במכבי הוא קשה ביותר, אולי אפילו בלתי אפשרי לביצוע תחת הלחץ. האחריות שיש גדולה מאוד וכל מי שעולה לאותו ריבוע שלפני הספסל ביד אליהו מרגיש לפתע משקל כבד על כתפיו, משקל שמקשה על קבלת ההחלטות. בנוסף לכך כל חילוף נבחן, כל החלטה מנותחת מכל זווית, המיקרופונים והמצלמות מכוונות עליו מכל הכיוונים ומסביב יושבים על הספסל ובסביבתו חברי ההנהלה הבכירים ובמעגל נוסף עוד בעלי תפקידים. תחת כל הלחץ הזה, המאמן צריך לשמור על ריכוז מלא ולקבל החלטות של ניהול משחק עם שיקולים רבים ובלתי נגמרים.
סביבה לא תומכת
מכבי של פעם ידעה לתת גיבוי למאמן, לחזק את עמדתו ולתת לו עד כמה שאפשר את השקט הנדרש למילוי התפקיד הזה. מכבי של פעם ידעה כמה תפקיד המאמן קשה ודורש תכונות של עמידה בלחצים ונמנעה מלהביא מאמנים שהיא חשבה שלא יעמדו בכך. מכבי של היום לא מצליחה לספק את הסביבה הזו למאמן ובאותו רגע שאתה מחליש אותו או בוחר מאמן שלא מתאים לסביבת העבודה הזו, אתה בעצם פוגע בעצמך ובקבוצה ומכניס לעצמך גול עצמי. המאמן הופך להיות לא מוערך על ידי השחקנים, והוא מאבד מסמכותו בחדר ההלבשה, ובהמשך מאבד את מעמדו בעיני העיתונאים, בעיני הקהל ואפילו בעיני השופטים ומתקשה לתפקד.
יום יום אתרי הספורט, מדורי הספורט בעיתונות ותכניות הרדיו מקבלים הדלפות בלתי פוסקות על חוסר שביעות רצון וביקורת על המאמן. לכל אתר יש לכאורה את המדליף שלו וכל מי שמצוי בעולם הכדורסל יודע מאיפה ואיך מגיעה הביקורת כאשר כל כך הרבה אנשים משתתפים בקבלת ההחלטות. כל מי שלא היה מרוצה מראש מהבחירה שנבעה בסופו של דבר בגלל פשרה כזו או אחרת, רואה בכך אישור להדליף ולהחליש את המאמן.
איינרס בגאצקיס. המאמן במכבי היום נמצא בסביבה לא תומכת (משה חרמון)מאמן בקבוצת כדורסל היום הוא תפקיד מורכב, הוא צריך לנהל את הקבוצה תרתי משמע, לקבל החלטות ללא הפסקה וסמכותו היא חשובה מכל. מאמן צריך לחיות ולתפעל את השחקנים ולהיות איתם 24 שעות, הוא צריך להיות מסונכרן עם הצוות שלו, העוזרים מאמני הכושר, הצוות הרפואי ועוד. וזו משימה לא פשוטה. מעל הכל, מאמן צריך שהצוות יהיה איתו ולא יתקע לו סכינים בגב.
קורה שאתה מגיע לקבוצה ויש שחקנים שהוחתמו לטווח ארוך, אבל חלק מכך היא המשכיות של שחקנים שאמורים להישאר מספר עונות. כאשר אתה מחליף מספר רב של שחקנים כל עונה, הרי שיידרש זמן ארוך יותר לגבש אותם ולתאם ביניהם, ללמוד וללמד אותם את מה שאתה רוצה להנחיל לקבוצה. והנה, במכבי כמעט כל שנה בשנים האחרונות החליפו חלק גדול מהקבוצה.
בחירת שחקנים לא נכונה
בהסבר יותר פשוט, בכדורסל יש חלוקה ברורה לתפקידים: הרכז הוא מספר 1, הסנטר הוא מספר 5 וכך הלאה, אבל המלאכה הרבה יותר מורכבת. יש הרבה סוגי רכזים ויש הרבה סוגי סנטרים, אבל העין המקצועית והניסיון של המאמן הם מרכיב חשוב בבניית וגיבוש קבוצה. במכבי לא ברור מי מחליט על בחירת השחקנים ובניית הקבוצה למרות שלי זה ברור.
והנה כמה דוגמאות: לפני שנתיים הוחתם טיילור רוצ’סטי כרכז הקבוצה אחרי שעקבו אחריו זמן רב כששיחק בניז’ני נובגורוד. רוצ’סטי הוחתם ליותר משנה אחת. כמי שעקב ומכיר את הקריירה שלו מאז נחיתתו באירופה, היה ברור שהוא מעולם לא הצליח בקבוצה מובילה או בקבוצת צמרת. נכון שלא תמיד אתה יכול להציע לשחקן מסוים את הסכום שמציעה לו קבוצת צמרת באירופה, אבל רוצ’סטי קיבל חוזה מאד מכובד אצל הצהובים.
טיילור רוצ'סטי. החתמה ללא מחשבה מאחוריה (נעם מורנו)לקבוצה כמו מכבי צריך להביא שחקנים שיוכלו לתפקד גם כשהם בלחץ השורר במועדון, לחץ בלתי פוסק לניצחונות בכל משחק. זו המורשת שהמועדון הרוויח בצדק, וכל הפסד הופך למשבר. לא כל שחקן שהוא טוב ומצטיין בקבוצה קטנה ברוסיה או בספרד מתאים לאווירה המיוחדת אצל הצהובים. המדיניות החדשה שנוסתה עד לפני שנתיים הייתה לנסות למצוא גניבות במחיר זול, אבל להוציא את גאוותם המוצהרת על גניבת טייריס רייס, לא זכור לי מישהו נוסף כזה. אך כעת דומה שגם המדיניות הזו כבר השתנתה וכולם בורחים מלקחת אחריות על ההחתמות.
למכבי צריך שחקנים שיתחברו מקצועית ושיתחברו חברתית, שתיבדק לפני החתמתם ההיסטוריה שלהם מעבר לדף הסטטיסטיקה וזוהי מלאכה קשה. זוהי מלאכה מקצועית של מאמנים ומי שלא היה מאמן ולא בנה קבוצות ולא ניהל אימונים ולא התמודד עם קבלת החלטות, כולל של חוק רוסי מסובך, קשה לו לבצע אותם. גם מאמנים מנוסים וגדולים טעו, אבל אחוז הטעויות שלהם קטן יותר. הכי חשוב, אחרי החתמה כולם צריכים לעמוד מאחוריה ושלא יקרה מצב שבו אם מישהו מההנהלה התנגד להחתמה, הרי שמאותו רגע נראה את אי שביעות הרצון.
פארמר. החלטה שנבעה ממניעים שיווקים (איתי כהן)מי שהחליט על החתמת רוצ’סטי לרכז מכבי בעונה שעברה התמודד לאחר מכן עם החלטה שיווקית להחתים את ג’ורדן פארמר, החלטה שעליה הודה דייויד פדרמן כי הייתה של ההנהלה נגד דעת אנשי המקצוע. אבל את רוב ההחלטות המקצועיות לקחו אותם אנשי מקצוע שהתוצאות שהם מביאים לא מוצלחות בלשון המעטה, גם בבחירה מראש וגם בשילובם במרקם העדין של בניית הקבוצה.
איו מנהיג, אין שחקן שייקח אחריות
קבוצת כדורסל נבנית קודם כל מרכז מוביל בעל יכולת ובעל תכונות מנהיגות, ויכולת לקחת את הקבוצה עליו. מישהו החליט כי יוגב אוחיון ו/או גל מקל יוכלו למלא את המשבצת, אותו מישהו שרק שנה קודם החליט שרוצ’סטי הוא האיש לתפקיד. מישהו החליט להחתים את די.ג’יי סילי שהוא הכל חוץ מרכז ובזבז לעניות דעתי החתמה. העמדה השנייה החשובה בקבוצה היא עמדת הסנטר וספירת השחקנים שהוחתמו לקבוצה בעמדה זו בכל השנים האחרונות הם הוכחה ברורה לכישלון. מכבי לא שולטת בריבאונד, לא משיגה מספיק סלים מעמדת הלאו פוסט ולא מעמדת הפיק אנד רול. אין שחקן בעל יכולת חסימה וכיסוי בצבע. נקודה נוספת שעמדה לרועץ למכבי זו העונה האינטנסיבית שעלתה בלפחות שלושה שחקנים בעמדה זו.
די.ג'יי סילי. בזבוז של החתמה (נעם מורנו)אבל הבעיות לא נגמרות שם. בעמדה מספר ארבע אין למכבי אף שחקן שיכול לקלוע ולהוות סכנה מבחוץ ולרווח את המגרש, וישנו עודף שחקנים בעמדות שתיים ושלוש שרובם הגדול הם שחקני הגנה חלשים. נראה שבמכבי שכחו את החוק הרוסי וכשאתה מתחיל את העונה עם שבעה זרים, בכל משחק ליגה שלושה לא מתלבשים וזה יוצר הרבה בעיות במערכת.
כשאתה לא מצליח עם מאיק צירבס שהוחתם במרץ כסנטר מוביל, זה אומר שמישהו עשה עבודה לא טובה באיתור של השחקן או בשילובו בקבוצה ובחדר ההלבשה. כשקווינסי מילר נפצע ואתה לא מחליט על דרך הטיפול והשיקום, וכאשר הוא חוזר אולי מוקדם מדי ולא ברור מי החליט על כך, ולאחר כל משחק הוא נעדר לשבועיים או שלושה, אין ספק שמישהו עשה שגיאה וזה משפיע על היכולת המקצועית של הקבוצה. הגנה היא מרכיב חשוב בכדורסל ונראה שמי שבחר והחתים שחקנים במכבי, חשב כי כל השחקנים האלה ביחד יקלעו 120 נקודות, אבל זה לא הולך כך, והגנה היא החלק החלש של חלק גדול מהשחקנים שהוחתמו במכבי. השאלה היא מי לא היה ער לכך.
מאיק צירבס. עוד דוגמא לכישלון בהחתמת הזרים (איציק בלניצקי)אפילו אנדרו גאודלוק, הקלע האולטימטיבי, ידוע בכל אירופה כשחקן הגנה לא מבריק וכל מי שמצוי בשוק היה צריך לבדוק עם ז’ליקו אוברדוביץ’ מה הסיבות האמיתיות בגינן הוא לא המשיך בפנרבחצ’ה של לפני שנתיים. גם ההחתמה של דווין סמית’ לטווח ארוך, בסכום כספי גבוה שלוקח חלק נכבד מתקציב השחקנים, היא לא פעולה מבריקה כי הוא היום שחקן פציע ואינו יכול לעמוד בעומסים הגדולים שנדרשים משחקן ביורוליג וכל קבוצה בליגה הישראלית ובאירופה מתקיפה אותו ואת רגליו האיטיות.
ויקטור ראד. מי לוקח את הזריקות המכריעות במכבי? (איציק בלניצקי)יתרה מכך, בעמדות 2 ו-3 יש עודף שחקנים ובעמדה ארבע וחמש יש חוסר. ויקטור ראד, ששיחק כבר בעמדה 5, נאלץ בשני המשחקים האחרונים בברצלונה ובהרצליה לשחק בעמדה מספר 1. יותר מזה, מי השחקן שלוקח את הסלים החשובים והמכריעים? ראינו שאין כזה כי במשחקים האחרונים כל פעם מישהו אחר לקח את הכדור האחרון וכמעט תמיד נכשל. סילבן לנדסברג לראשונה קלע סל ניצחון בפנרבחצ’ה, אבל ראד נגד חולון ומקל נגד ברצלונה הגיעו למצבי קליעה רעים ולא מתוכננים, וכך גם התוצאות של ההחלטה שלהם.
תהליך בחירת המאמן
נחזור להחלטה בעניין המאמן. בתחילת העונה, לאחר חילוקי דעות בהנהלה, הוחלט להתפשר על מינויו של ארז אדלשטיין שהיה רחוק מה-DNA של מכבי. חלק חשבו שהוא יהיה כמו פיני גרשון שגם הגיע למכבי אחרי הרבה שנים, אבל פיני נולד במכבי והיה לו קל יותר להשתלב במועדון. העובדה שחלק גדול מההנהלה לא הייתה שלמה עם מינויו של ארז מלכתחילה הביאה להחלטה, שנראה היה שהתקבלה עם אצבע קלה על ההדק לשחררו באותו לילה ארוך.
ארז אדלשטיין. אין לו את ה-DNA של מכבי (איציק בלניצקי)עוזרו דאז, רמי הדר, הובא למכבי ת”א עוד לפני ארז וארז הסכים לקבלו כעוזר מאמן. כאן עולה השאלה איך בונים צוות מקצועי. רמי, כהצהרתו, הבטיח לארז שהוא לא יירש אותו אבל אנשים במכבי החליטו מראש שהוא יוכל להחליפו וכך אחרי שני משחקים ביורוליג, מכבי נשארה עם מאמן שמעולם לא אימן בגביע אירופה, מאמן שעשה שנתיים במכבי חיפה בלי להגיע לפיינל פור ועד לפני שלוש עונות אימן בליגה הלאומית בעפולה.
האם ליורוליג, המפעל הקשה והעמוס באירופה, מכבי חשבה שתוכל להגיע עם מאמן מסוג כזה? אם ההנהלה חשבה לבנות את רמי הדר כמאמן העתיד של הקבוצה, היא הייתה צריכה להשאיר אותו בתפקיד העוזר שנתיים עד שלוש, ללמוד את המועדון להכיר את כל מה שצריך כדי להיות מאמן במכבי. רמי אמנם השיג כמה ניצחונות נאים ובעיקר ניצחון נהדר באולימפיאקוס, אבל גם הוא לא עמד בלחץ הנדרש ממאמן אצל הצהובים, הסתבך בהחלטות מעוררות מחלקות סביב גל מקל וסוני ווימס, ועורר תהיות מדוע בעצם מונה לתפקיד.
רמי הדר. האם במכבי באמת חשבו שהוא מתאים? (איציק בלניצקי)בסופו של דבר, לאחר שרמי הדר פוטר, צריכים היו להחתים מאמן נוסף. חילוקי הדעות יושבו וניקולה וויצ’יץ’ הוביל שוב להחתמת מאמן זר לאחר שליאור ליובין ניהל את הקבוצה במשך שבועיים. שוב הוחתם מאמן עם הרבה הבטחות, אבל שוב מאמן שלא מתאים ל-DNA של מכבי, שלא מכיר את הליגה הישראלית ושלא מכיר את השחקנים הישראלים.
איינרס בגאצקיס. אין במכבי אף תרגיל ראוי בהתקפה (איציק בלניצקי)שמענו הבטחות על כך שהוא מאמן התקפה מצוין, אבל מעבר לכך שאי אפשר לראות במכבי אף תנועה התקפית ראויה ומוצלחת שהוקנתה לקבוצה, הרי ההגנה הוזנחה לחלוטין. כל שחקן זוטר דוגאמת די ג’יי שארפ, אור לאומי ותום מעיין חותכים את הגנת מכבי בקלות. אין עצירות, אין הקרבת פאולים, ההגנה האזורית לא מתואמת וכך בקבוצה מנסים להתגלגל עד הפיינל פור בליגה.
עוד עניין בהקשר לכך, בזמן חילופי המאמנים מחלקת הסקאוטינג או האגף המקצועי הכניסו לספסל עוד יבוא מחו”ל בדמות טים פנינג האמריקאי שעבד כמדומני בניו זילנד, שוב יבוא זר ואי הסתמכות על המאמנים הישראלים. אני יכול להצביע לפחות על עשרה מאמנים ישראלים שיכלו לעשות זאת לא פחות טוב, אבל זה כנראה לא מתאים למשהו במערכת, ולמכבי ת”א, ששכחו שהצוותים המקצועיים הישראלים שלה היו אלה שעזרו לה להגיע למעמד אליו היא הגיעה.
לא מגדלים דור צעיר
אחד הדברים שבולטים במכבי בשנים האחרונות הוא העובדה שלא מסמנים ולא דוחפים שחקן צעיר אחד או שניים, כדי לגדל דור ישראלי חדש. זה דורש בחירה נכונה ופעולה נכונה וזה לא מתבצע במכבי. איתי שגב למשל, שחקן צעיר ומבטיח, לא מקבל כרגע את מה שהוא צריך אחרי שחזר מפציעה ומישהו צריך להתעורר לפני שיאבדו גם אותו.
איתי שגב. במכבי עשויים לאבד גם אותו (איציק בלניצקי)מישהו צריך לבדוק למה אור לאומי לא במכבי ולמה עידן זלמנסון קיבל את ההזדמנות רק בראשל”צ ומה יחליטו לעשות עם יובל זוסמן. זה דורש מעקב, קבלת החלטות וביצוע, אבל זה לא יכול להתבצע ללא המאמן ובטח עם מאמן זר, שהשחקן הישראלי וקידומו זה הדבר האחרון שמדאיג אותו. זה דורש סבלנות, אבל השחקן הצעיר היחיד שניסו לטפח היה דראגן בנדר על מנת שיגיע ל-NBA ולא כדי לגדלו למכבי, רק בשביל הרווח הכספי.
ניקולה וויצ'יץ'. אף אחד לא יסיק מסקנות (איציק בלניצקי)אין ספק שמכבי של השנים האחרונות סובלת יותר מתמיד מפציעות. ברור שהחתמת שחקן צריכה לקחת בחשבון את היסטוריית הפציעות שלו, ראו מקרה בראיין רנדל גם במכבי וגם בירושלים ודווין סמית’ במכבי כמובן, אבל חלק מההתאוששות וההחלמה היו צריכות להתבצע בצורה אחרת. גם ההכנה לעונה, שהייתה חשובה מאי פעם, החלה באיחור אפילו שבקיץ לא הייתה פעילות לנבחרת הלאומית, מה שצפוי לקרות בקיץ הזה וגם את זה מטאטאים מתחת לשטיח, כמו כל ההחלטות המקצועיות שמתקבלות. אין ספק, יש למכבי חומר רב למחשבה, אבל אלה שהחליטו רע לא מכירים בשגיאותיהם ובדרך הזאת יהיה קשה לתקן.