מכבי תל אביב הגיעה הערב (חמישי) למשחק ביתי נגד ארמני מילאנו אחרי שני המשחקים בספרד, כשבעיקר השני בהם עם ההפסד נגד ולנסיה הכניס את הקבוצה של יאניס ספרופולוס לסחרור ולסוג של משבר.
אחרי ההפסד בוולנסיה, אות’לו האנטר סיפק הצהרה כנה לפיה הקבוצה לא ממושמעת מספיק ולא מבצעת את ההוראות של המאמן וברור שזה מראה על בעיה גדולה, אבל ככל הנראה זה קצה הקרחון למה שקורה ובא לידי ביטוי על הפרקט. מכבי התחילה עם אנטה ז’יז’יץ’ בעמדת הסנטר ואנגלו קלויארו בעמדה ארבע, כשמנגד, מילאנו עם הספסל הארוך ועם אין סוף אופציות, שמרה את מלך היורוליג, קייל היינס, לכניסה מאוחרת למגרש כחילוף שמיני.
נראה היה שמכבי מצליחה לשמור על ההולכה אבל רוב הסלים נקלעו מאחד על אחד עם המון כדרורים. שלשה משוגעת של ג’ון דיברתולומאו, עוד אחת של כריס ג’ונס ואחת נהדרת של עוז בלייזר, שמרו את מכבי במשחק. גם דראגן בנדר שנכנס מאוחר, תחילה לעמדה ארבע, ביצע שלוש פעולות מצוינות והוחלף לדעתי מוקדם מדי. לאחר פציעה קלה של ז’יז’יץ’ ועייפות של האנטר הקרואטי חזר למגרש בעמדה חמש, אבל שם לא הצליח להתמודד עם היינס.
מכבי בלי משים נגררה לתחרות שלשות מאוזנת עם מילאנו, ולכן השליטה מתחת לסל של האיטלקים, שהשיגו 24 נקודות משתי נקודות ב-70%, חשפה שוב את הרכות ההגנתית הצהובה מתחת לסל ונתנה להם את היתרון. מכבי ירדה בפיגור של 12 נקודות להפסקה והייתה זקוקה להתעוררות הגנתית כדי לצאת מהגנה טובה להתקפות מתפרצות שהיא משוועת להן.
במחצית שניה יאניס התחיל עם שלושה גבוהים, ז’יז’יץ’, קלויארו ובנדר, ומכבי החלה עם אגרסיביות ומחקה את היתרון הפיזי של מילאנו במגרש. ההגנה הזו הקשתה על מילאנו לחזור על יכולתה במחצית הראשונה ולאט לאט התוצאה צומצמה והמשחק הפך לשווה כאשר מכבי מצליחה שוב ושוב לצמצם את התוצאה. למרות זאת, הצהובים פספסו אפשרויות להבטיח הפרש גדול יותר עם החטאות ושגיאות של בלייזר. למרות משחק טוב בהגנה, הפורוורד סיפק מספר החטאות בהתקפה ממצבים נוחים ואחריו גם האנטר וג’ונס.
יאניס התייאש מז’יז’יץ’ ובנדר וכאשר היה צריך לתת להאנטר לנוח, קלויארו הפך לעמדה חמש וגם ג’ונדי נשלח למשימות הגנתיות מול סרחיו רודריגז, וכך מכבי הגיעה ליתרון של ארבע 18 שניות לסיום. דיברתולומאו שמר צמוד על פאנטר, אבל צמוד מדי. הגארד ביצע עבירה כשפאנטר קלע שלשה והוסיף קליעת עונשין שכפתה הארכה. אכזרי, אבל זו שגיאה. לאחר מכן כדור אחרון אצל ווילבקין וזריקה שכבר מעידה על בעיה פסיכולוגית מתמשכת בשניות הסיום.
בהארכה שני המאמנים הלכו על הכוכבים שלהם בלי ללכת לספסל הארוך. קלויארו המשיך כ-5. מילאנו עשתה חילופי הגנה התקפה עם רודריגז החלש הגנתית אבל חשוב ומסוכן התקפית, ופה הקבוצות החליפו יתרון מצד לצד. הצהובים שוב הפסידו משחק צמוד שהיה ביד שלהם וזו מתחילה להיות בעיה מתמשכת. מגרש הבית מאבד את היתרון שלו ללא הקהל ומכבי סובלת מכך.
מכבי אכן שיפרה את ההגנה והלחימה במחצית השנייה, אבל משחק ההתקפה ממשיך להיות לא מאורגן בלי לדעת מה יהיה המהלך הבא. יותר מדי דברים מקריים, הרבה התקפות מגיעות לארבע השניות האחרונות והזריקה נלקחת בלחץ. אין ניצול של חורים הגנתיים או ולמרות השיפור בהגנה בחצי השני, אין התקפות מתפרצות בגלל חוסר תיאום ביציאה קדימה.
עוד הפסד והטבלה מתחילה להעיק. בנוסף לסדרת ההפסדים באירופה, גם המשחקים בליגה לא מרשימים וכאשר אתה מסתכל על שפת הגוף של ווילבקין, של האנטר ואפילו של בראיינט, אתה רואה שהם שבורים ולא כל כך מאמינים בעצמם. דרוש איזה מהפך גדול כדי לצאת מזה.