מכבי תל אביב ריאל מדריד. כולם התרגלו למשחק, קלאסיקת יורוליג בין שתי קבוצות שמתחרות כבר הרבה שנים עם מפגשים מיתולוגיים. מכבי רצתה פעם ללמוד ולחקות את ריאל, המועדון המעוטר ביותר באירופה, אך בעידן הנוכחי כבר הצליחה להתעלות על הבלאנקוס, חזרה אחרי שנות בצורת לצמרת הגבוהה של היבשת, מה שהוביל אותנו למשחק מרתק במיוחד בהיכל.
את מכבי לא עיניינו הצרות של ריאל, שאיבדה לאחרונה את אנתוני רנדולף שסיים את העונה ואת סרחיו יוי ורודי פרננדס הוותיקים, שנפצעו ויחזרו בעוד זמן מה. מכבי הייתה צריכה לנצח כדי לשמור את חלום משחקי ההצלבה בחיים, שם ריאל תהיה למרות שני הפסדיה השבוע. שני המאמנים באו למשחק עם התכניות שלהם. פאבלו לאסו עם ניהול המשחק שלו שממנו הוא לא זז כשמנגד, יאניס ספרופולוס עם תכנית משחק שתתן לו את האפשרות להיאבק ולא לאפשר לאורחת לנצל את החוזקות שלה. אי אפשר לנצח את ריאל מתחת לסל מול וולטר טבארס, הסנטר הטוב באירופה, ומכבי ניסתה להשיג הרבה קליעות משלוש ובדקות שטבארס ירד לנוח, ואז הדרך מתחת לסל התקדמה כי אף אחד לא מאמין שאלכס טיוס יכול להחליף סנטר החמישייה של לאסו.
מכבי נכנסה גם לסל ואם בקליעות משלוש מדובר, ובכלל בסקור מטורף של טיילר דורסי עם 30 נקודות, 7 מ-9 לשתיים, 4 מ-5 לשלוש, וגם 4 מ-4 מהעונשין, מה שהיה נקודת חולשה עד היום אצל הגיבור של הניצחון, ויכול להיות שלאסו לא הכיר אותו או שלא התכונן אליו. גם במהלך החשוב והמכריע של המשחק, מאמן ריאל שם את השומר הטוב שלו, ג’פרי טיילור על סקוטי ווילביקין ואת ניקולאס לאפרוביטולה, שהגנה היא החלק הפחות טוב שלו, השאיר על דורסי שקלע סל חשוב שהתברר בסוף כסל הניצחון.
מבלי לפגוע בשחקנים האחרים ובניהול המשחק היצירתי והמוצלח של יאניס, הרי היו עוד שני גיבורים לדעתי במשחק – ג’ון דיברתולומאו, שנכנס למשחק כשמכבי הייתה בפיגור גדול ושינה את המומנטום ויותר מאוחר גם אות’לו האנטר הבלתי נלאה, שניצלו את ההרכב השני של ריאל שלאסו הפעיל ברבע השני אחרי תצוגה נפלאה של הספרדים שקלעו ברבע הראשון 33 נקודות.
אבל כל מי שמכיר את ריאל ולאסו מהופעותיו ביורוליג ובליגה הישראלית, יודע שריאל התמתנה מרבע לרבע ומכבי ידעה זאת היטב, לא ויתרה ונלחמה על כל כדור. יאניס ביצע הרבה חילופי הגנה התקפה והשתמש הרבה בהאנטר, זוסמן, בלייזר וקלויארו למשימות הגנתיות והצליח להישאר במשחק צמוד עם הובלה של מכבי ורדיפה של ריאל, שלא הצליחה ברבע הרביעי לפתוח אף פעם הובלה של מעל נקודה הפרש. נכון הספסל של מכבי תל עם היום הגדול של דורסי ועם הנקודות של האנטר וברתולומאו ובסך הכל 52 נקודות הצלחה גדולה, נכון, ווילבקין לא היה הסקורר הראשי, אבל זה עזר לאחרים ובעיקר לדורסי. ווילביקין קיבל שומר מצוין בדמות ג’פרי טיילור ומצד שני לאסו במשך דקות הכרעה ארוכות שיחק ללא תומפקינס, שהיה מצוין עם 20 נקודות ב-28 דקות ובג’ייסי קרול, שקלע תשע נקודות בשמונה דקות ונכנס ל-8 השניות האחרונות, הלך להכריע את המשחק ואיבד את הכדור מול השמירה של זוסמן. אינני נכנס לסאגת החטאות העונשין של מכבי בתשע השניות האחרונות, כי המשחק הסתיים בניצחון וכולנו נשכח מזה.
ניצחון גדול וחשוב למכבי שיכול לתת לה הרבה בטחון לקראת השבוע הבא עם שני משחקים בשלישי וחמישי, נגד פנרבחצ’ה שהשתפרה לאחרונה והתחזקה וניצחה פה בתל אביב בסיבוב הראשון ומול אנדולו הלא יציבה שהפסידה בסנט פטרסבורג, ויש הרבה למה לצפות.
מכבי עומדת לצרף את טי ג'יי קליין לשורותיה, כאשר זה נסיון לתקן את הרכב הקבוצה וזו הפעם הראשונה שהאלופה מודה, לא באופן ישיר, כי יש לה חוסרים. אינני יודע אם הוא בא להחליף את עמרי כספי או מישהו אחר, אבל ברור שבליגה מכבי נמצאת בחוסר מסוים בהרכב הישראלי שלה כשהיא יכולה לרשום רק חמישה זרים. אם נרשמים אותלו האנטר, אנטה ז'יז'יץ' ואנג'לו קלויארו אז נשאר לרשום רק את סקוטי ווילביקן ואלייז'ה בראיינט ואי אפשר לרשום את כריס ג’ונס ו/או את דורסי.
אני טוען מתחילת העונה שיש בעיות בבניית הקבוצה וזה הנסיון לתקן, אבל בקיץ הייתי בונה את הקבוצה אחרת. כמו כן, קליין הוא שחקן שעשה עבודה טובה בחולון, אבל אין לו נסיון יורוליג וגם ביורוקאפ הייתה לו ולקבוצתו שנה קשה. הפאוור-הפורוורד צריך זמן להכנס לתוך המרקם של מכבי, כשייצור לפחות ביורוליג עומס על עמדתו ונראה מי יקודם ומי יורחק אחורה ברוטציה. כמו כן נראה איך זה ישפיע על הקבוצה ונראה כמה זמן יקח לו להשתלב. הרכש המיועד בעמדות 3 ו-4 עם יכולת קליעה גם מבחוץ, אבל יצטרך דקות גיבוי וזמן הכירות עם הקבוצה וכמובן של הקבוצה איתו.