הפועל ירושלים זכתה הערב (חמישי) באליפות אחרי משחק גמר דרמטי וניצחון 76:83 על מכבי חיפה. מה שהבטיח גמר צמוד ואגרסיבי גרם לתחילת משחק עצבנית. ירושלים פתחה עם בליץ ועם הרבה התלהבות של ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס, חיפה חזרה כהרגלה עם גרגורי ורגאס המנהיג וסיוע של אורלנדו מנדז ולדז וג'ון דיברתלומאו.
לירוקים הייתה בעיה בריבאונד ההגנה, וכמה כדורים חוזרים בהתקפה של ריצ’רד האוול ואמארה סטודמאייר, החזירו את ירושלים למשחק מפיגור של שש נקודות. תקרית הדחיפות ההדדיות בין ורגאס והאוול פגעה בשתי הקבוצות באותה מידה - סימונה פיאניג'אני נאלץ לסגת מההרכב המוצלח שלו עם שלושת הגארדים הזרים, ומצד שני, יחד עם עבירה שלישית מעוררת מחלוקת של ורגאס, כל דקה של ראשון פרימן על המגרש פגעה בחיפה.
למרות הגנה מאוד חזקה ואגרסיבית מצד שתי הקבוצות, התיאום לא היה טוב ונעשו שגיאות רבות בהגנת הפיק אנד רול שהשאירו את ג'רלס ודייסון מצד אחד, ואת ורגאס ומנדז ולדז מצד שני, לקליעות חופשיות.
שתי הקבוצות איבדו שני שחקנים חשובים בשלוש עבירות עוד במחצית הראשונה, אבל למרות זאת שני המאמנים, גם פיאניג'אני המנוסה וגם רחימי, שלא נבהל מהמעמד, לא חרגו מהרוטציות הרגילות ולא הימרו על שחקנים חדשים או סגנונות הגנה שונים.
הרבע השלישי התחיל בסימן חוסר האפשרות של ורגאס לבצע עבירה רביעית, ודייסון וקינזי ניצלו את זה כדי לתקוף אותו פעם אחר פעם ולהשיג סלים קלים. קינזי כהרגלו גם הוסיף הגנה אישית לוחצת ושיתק לחלוטין את דיברתולומאו שהיה איש המפתח בהגעה של חיפה לגמר. המאמן האיטלקי הימר והכניס את האוול למרות שלוש העבירות שלו, אבל עד שהוא ביצע עבירה רביעית ירושלים כבר היתה ב-12 הפרש.
למרות לא מעט ביקורות במהלך העונה, פיאניג'אני לקח אליפות כשהוא נשאר נאמן לדרך שלו. ההעברה של האוול נתנה חותמת סופית לאפשרות שלו להשתמש בשלושת הגארדים הזרים שלו, וזה היה הקלף שהביא לו את האליפות. למעשה, המעבר שלו מהפועל ת"א הפכה את ירושלים לפייבורטיות הברורה לאליפות.
בחיפה יותר מדי שחקנים לא הצליחו להגיע מוכנים למשחק ולא עמדו בלחץ. רק ורגאס ומנדז ולדז תרמו את שלהם, ובמחצית השנייה היה נראה שהרכז מוונצואלה הוא היחידי שנלחם והאמין עד הסוף. קווין פינקני 'בזבז' את כל התחמושת בחצי הגמר, ולמעשה לא עמד לרשותו של רחימי אף שחקן שיכול להחליף אותו. עמית שמחון, ג'ון דיברתלומאו, עוד בלייזר ו-ווילי וורקמן השיגו רק 19 נקודות ביחד, פחות מהממוצע של דיברתולומאו לבד בפלייאוף.
למרות זאת, אי אפשר לזרוק את כל האשמה על הישראלים של חיפה. גם הישראלים של ירושלים (כולל האוול) קלעו שבע נקודות בלבד. כל זה צריך לתת חומר למחשבה למובילי הכדורסל הישראלי ונבחרת ישראל שבעוד זמן לא רחוק יצטרכו להוביל את נבחרת ישראל באליפות אירופה שחלקה הראשון יערך בארץ.
בסופו של דבר, התואר הלך לקבוצה היותר מנוסה, היותר קשוחה, למרות שאי אפשר להאשים את חיפה בחוסר לחימה וחוסר אגרסיביות. נראה היה שקשה לה להביא תוך שלושה ימים את אותן אנרגיות ושקט נפשי אחרי גם הניצחון הגדול בחצי הגמר, שסחט אותה לגמרי. ניצחון ואליפות הירואים של ירושלים שרק לפני שבועיים עוד הייתה בפיגור 2:0 מול נהריה ברבע הגמר.