מתח רב, לחץ רב והרבה עצבים ריחפו מעל הדרבי המכריע, משחק מספר 3 לעלייה לפיינל פור. הפועל תל אביב הגיעה עם תנופה ותקוות רבות, בעוד מכבי תל אביב הגיעה פצועה, חסרה ואחרי מאבק שנמשך עד הרגע האחרון בניסיון לשתף את סקוטי ווילבקין המורחק.
אז מכבי תל אביב זה מועדון שהלחץ ומשחקים עם הגב לקיר הם הלחם והחמאה שלו. נכון, מכבי לא בכושר טוב כאשר כל מצב הרוח של השחקנים לגבי ‘ליגת הקורונה’ היה עם סימני שאלה רבים, אבל מועדון כמו מכבי, שבמסורת שלו מוטבע הרצון לנצח (גם אם כמה שחקנים שכחו את זה) כל משחק וכל תואר התעורר ליום חדש ונתן לפחות את משחק הלחימה והרצון הטוב ביותר שלו מבין שלושת המשחקים.
באופן כללי מכבי הגיעה ל’ליגת הקורונה’ ללא רכז וזוהי אחת הבעיות איתן היא תתמודד בפיינל פור. מכבי חשבה שווילבקין יספיק ואיכשהו טיילר דורסי, יובל זוסמן ודני אבדיה יוכלו למלא קצת את העמדה הזו.
גם משחקי הדרבי הגיעו כשמכבי מגיעה מהמקום הראשון כנגד האדומים מהמקום השמיני ואולי הייתה קצת ישנונית ואדישה והפועל נתנה שני משחקים ראשונים מצויינים, אבל הפעם זה כבר היה משחק מסוג אחר.
שיבחנו בצדק את הפועל תל אביב על ההגנה שלה ועל הלחץ על הכדור שהקנה לה המאמן שלה יאניס קאסטריטיס, אבל משחק שלישי תוך שבוע עם רוטציה מצומצמת של שמונה שחקנים, כאשר ים מדר המצוין, תומר גינת עם סדרה מרשימה וסק הנרי שכמעט ולא נח נפלו מהרגליים, כי כאשר אתה נדרש גם ללחוץ על כל המגרש וגם להגיע להתקפה ולהיות עם עמדה טובה לקליעה, הגוף לא תמיד עומד בכך.
עם זאת, הפועל החמיצה הזדמנות להעיף את היריבה הגדולה שלה מהפיינל פור ויכול להיות שלא תהיה כל כך מהר הזדמנות נוספת כזו. מכבי גם כן הגיעה סחוטה וקצרה למשחק, אבל דורסי ואבדיה, שחילקו ביניהם את עמדת מוביל הכדור היו המוציאים העיקריים לפועל. נכון, עמדת הרכז היא לא העמדה שלהם ונכון שבמשחק הקודם בהיכל קבוצת שלמה שניהם לא היו במיטבם וזה בלשון המעטה, אבל הפעם הם כיפרו על זה.
יאניס ספרופולוס, שהרגיש בשבוע האחרון מה זה לחץ במכבי תל אביב וכך ראינו גם את שפת הגוף שלו ואת הראיונות שלו ובכלל, זה לא היה יאניס הרגיל, ששינה קצת את הטקטיקה שלו ועלה הפעם עם הרכב גבוה וידע שהוא לא יכול ללחוץ בהגנה. ספרופולוס תכנן משחק הגנה של מרחק מהמתקיף והגנה עם חילופים, כי עם ההרכב שהיה ברשותו הוא לא יכל ללחוץ כי היה לו יתרון גובה. מכבי הצליחה לנצח והפועל תלך הביתה עם המחמאות, אבל בלי העלייה לשלב הפיינל פור.
העייפות המובנת של הפועל במחצית השנייה עזרה לדורסי ואבדיה ונתנה להם את האפשרות ללכת עם הכדור ולצבור את הנקודות שנתנו למכבי את ההובלה והניצחון, כאשר מכבי עם אות’לו האנטר, אמארה סטדומאייר, אנג’לו קלויארו וג’ייק כהן התישו את הפועל בכל המאבקים באזור הצבע. מצד שני, הפועל לא תפקדה הגנתית וגם מכבי בנתה לאט ובסבלנות את היתרון שהיה דרוש לה כדי לנצח.
אין למכבי הרבה זמן, כי כבר ביום ראשון ממשיך המאבק על האליפות מול הפועל גלבוע/גליל שנמצאת בכושר טוב, שלא לדבר על הפועל ירושלים ומכבי ראשון לציון שנמצאות גם הן בכושר טוב. מכבי תקבל בחזרה את ווילבקין, אך צריכה לעשות עוד עבודה על מנת להרגיע אותו ולהכניס לו רצון ומוטיבציה לקראת הפיינל פור ועם החזרה למסגרת של דורסי, אסור לאף אחד להספיד את מכבי, אם כי שום דבר לא מונח בכיס של אף אחד, גם לא של מכבי תל אביב.
פיינל פור בלי קהל הוא קודם כל הפסד לחובבי הכדורסל, אך גם לשחקנים יהיה קשה להמריץ את עצמם בלי האוהדים. עם זאת, כאשר האוהדים ישבו בבית מול המסכים, השחקנים והקבוצות צריכים למצוא את הדרך להציג את המקסימום, כאשר נותרו שני משחקים על כל הקופה.