ממשיכים לקרוא לזה הקלאסיקו של הכדורסל הישראלי כי מכבי תל אביב והפועל ירושלים הן הקבוצות הכי מבטיחות ועם התקציבים והקהלים הכי גדולים, אבל שתי הקבוצות נפגשו הערב (שבת) לקרב ביניהן כששתיהן הגיעו במצב קטסטרופלי, אחרי שרשרת הפסדים ותצוגות רעות, עם הרבה בעיות פנימיות, סכסוכים וחוסר אמון בין המאמן לשחקנים.
המחצית הראשונה הראתה כמה הקבוצות נמצאות בכושר גרוע - חוסר תיאום, חוסר במשמעת טקטית ותכנית משחק רעה. הצהובים שיחקו עם גארד אחד אמיתי, גל מקל, שכרגע הוא השחקן הכי חשוב והכי יעיל שלהם. ירושלים טעתה ולא ניסתה לעשות משהו מיוחד כדי להתיש את מקל או להדביק לו עבירות.
גל מקל עולה לסל (אחמד מוררה)מקל ביצע חילופים בהגנה על שחקנים גבוהים, אבל במקום לנצל את זה ולתת את הכדורים לגבוהים בתוך הצבע כדי להוציא ממנו עבירות או סלים קלים, ירושלים כדררה את עצמה ללא הפסקה, ולא הניעה את הכדור לשחקנים הנכונים. למזלה, סימונה פיאניג'אני לא היה יכול להתעלם מיותם הלפרין ולמרות שהוא קיבל פחות דקות ממה שמגיע לו, מה שכמעט עלה לירושלים במשחק, הוא הביא לאדומים את היתרון בסיום המחצית הראשונה, יחד עם פיטרסון שהיה הרבה יותר אפקטיבי מאמארה סטודמאייר.
איינרס באגצקיס המשיך עם מסורת החילופים הלא מובנים שלו לקראת סוף הרבע הראשון כשהוציא את מקל במצב של 7:11 לקבוצתו, שקלעה רק נקודה אחת נוספת עד סוף הרבע ואיבדה את היתרון הכל כך חשוב. יש לי שאלה לצוות הצהובים - באם כל תחליפי מקל בעמדת הרכז, ויקטור ראד, סילבן לנדסברג או גיא פניני כל כך גרועים, למה לא לנסות את שחקן הנוער עמית עבו בעמדה הזו? איפה כל חכמי מכבי?
שחקני מכבי מאוכזבים (אחמד מוררה)ליאור אליהו היה במרכז ההתרחשויות בירושלים במשך השבוע. הוא התחיל את המשחק בהיסוס ובחוסר בטחון, אבל לאט לאט התחיל להשתפר. מספר פעולות חיוביות במסירה ובריבאונד ההתקפה נתנו לו אוויר לנשימה, כשבסוף הוא גם השיג נקודות, אבל מליאור אפשר לקבל יותר. אינני מתעלם מהקשיים שקיימים איתו, אך השאלה היא מה תהיה רמת הרגישות בה הוא יטופל בהמשך העונה עם הגעתם של אלסנדרו ג'נטילה וריצ’רד האוול לקבוצה.
הפועל ירושלים ניצחה וזה יכול לתת לה קצת אוויר לנשימה, אבל כדאי שהיא תהיה פיקחת. שיטת המשחק הזו שג'רלס מכדרר עד אין סוף תצטרך להשתנות, בעיקר כשג'נטילה והאוול יצטרפו. דווקא הפעם דייסון המושמץ היה טוב יותר משלושת הזרים האחרים: ג'רלס, קינזי וסטודמאייר. לפיטרסון היו דקות טובות, אבל מספר החטאות שלו בארבע הדקות האחרונות נתנו למכבי אפשרות לחזור למשחק.
אליהו וקינזי מרוצים (אורן בן חקון)מכבי ת”א מצדה גם נשארה עם הבעיות שלה, וגם קיבלה עוד סטירה במשחק לא גדול של היריבה שהיא פשוט לא הייתה מסוגלת לקחת. אין שום שיפור בתיאום בהגנה, משחק המעבר לא קיים והטלת הובלת הכדור וניהול המשחק על ראד היא מלכודת. ויתור על משחק מהיר מביא לכך שמכבי קולעת 57 נקודות בלבד, מספר שאי אפשר לנצח איתו. כמעט ולא ראינו תרגילי משחק מתוכננים. בכל יציאה מפסק זמן נעשים דברים לא לפי הוראות המאמן. דווין סמית', מעבר לאי יכולתו לתרום נקודות, הפך למטרה של כל שחקן שנכנס עליו לסל ועובר אותו כאילו הוא לא קיים. גם שפת הגוף של הספסל לא מעוררת הרבה אמון באפשרויות הניצחון.
אז ראינו משחק מותח עם רמה נמוכה, בסיומו ירושלים יצאה עם ניצחון וזה הדבר המעודד היחיד שהיא יכולה לקחת, יחד עם היכולת הטובה של הלפרין ואליהו. מכבי מנגד שוב הולכת הביתה עם הפסד. זה לא רק הרצף חסר התקדים, אלא גם זה שאין שום דבר שאפשר לקבל ממנו איזו תקווה לשיפור. אה וכמעט שכחתי. במכבי רשמו לליגה את קווינסי מילר. אני בטוח שהוא שחקן גדול, אבל זה לא המקום וזו לא הדרך להחזיר אותו לפעילות. מישהו בכלל זוכר שהוא היה על המגרש?