המשחק שהיה צריך להיות המשחק המעניין והמלהיב ביותר בסיבוב השלישי של ליגת ווינר סל, הגיע בתאריך הכי גרוע מבחינת מכבי תל אביב, הפועל ירושלים ושני המאמנים. היה זה משחק ראשון אחרי הדחת שתי הקבוצות מהזירות האירופיות, כל אחת מהמסגרת בה השתתפה. יש דאון גדול בחדרי ההלבשה של שתי הקבוצות, בשפת הגוף של השחקנים, באימונים, באסיפות הקבוצה וגם המאמנים.
עודד קטש ויאניס ספרופולוס גם הם במלכוד, כי הדרך לליבם, גופם ומוחם של השחקנים היא שונה ומשונה. גם שעת המשחק המוקדמת והחריגה השפיעה לפחות בתחילת המשחק על האווירה המנומנמת וגם המאבק הלא נגמר והמיותר בין הפועל ירושלים וחלק מאוהדיה שפוגע בסופו של דבר בקבוצתם.
ספרופולוס: "נתנו להם סלים קלים בהארכה"מכבי ת”א התחילה את המשחק טוב יותר ושיחקה בהרכב שונה מהרגיל, עם כל מיני חישובים שאינני מצליח לרדת לעומקם. טאריק בלאק, שכולם רואים את חשיבותו ונעשים מאמצים להחתימו, לא עלה בחמישייה וכשהוא נכנס בתחילת הרבע השני, הוא לא נכנס טוב למשחק וכשנכנס יחד עם פארגו הם הורידו את רמת התפקוד של מכבי במגרש. ספרופולוס נמצא במילכוד פארגו, כי כולם יודעים שהרכז הביא למעשה את האליפות בשנה שעברה.
על פציעתו נכתב ודובר כבר המון, אבל מאז חזרתו הוא לא מספק את הסחורה, לא בהתקפה עם החלטות לא טובות ולא בהגנה, כשהוא מחליט לבצע חילופים עם שחקנים גבוהים. אינני יודע באם זה בתיאום עם המאמן ואו עם השחקנים האחרים, אבל זה נראה רע ומכבי ת”א נענשת הרבה על כל חילוף כזה. היום יותר מתמיד, גם סיפור יובל זוסמן ו/או דני אבדיה לא ברור לי כל כך היום. אבדיה נכנס מוקדם יותר מחברו (כמו גם ביום ששי באיסטנבול ולדעתי זה הזמן שצריך לקדם ולתת לזוסמן יותר מפתחות ויותר חלק בקבוצה), לא מצא כל כך את מקומו. זוסמן נראה חסר בטחון ומשהו בחדות המשחק שלו אבד.
יובל זוסמן המום (איציק בלניצקי)ירושלים, נטולת ג’ייקובן בראון וליאור אליהו, נמצאת ב-’מלכודת בלאט’ וקטש לראשונה הוציא אותו מהחמישייה ובחר להתחיל עם אוחיון. הפתיחה לא הייתה טובה, אבל אט אט עם עזרה מצד אחד של הקהל שלה שהגיע קצת באיחור ועם עזרה של הרכבים לא טובים במכבי, היא החלה לחזור למשחק. אמארה סטודומאייר שהתחיל לא טוב, נכנס למשחק וסגר את השליטה של מכבי מתחילת המשחק בריבאונד ההתקפה ומצד שני השיג המון נקודות בצבע, כשבלאק וג’וני אוברייאנט לא הצליחו לסגור אותו.
כשאנג’לו קלויארו לא נותן את התרומה שצריך לתת שחקן 3 גבוה ומכבי הייתה חסרה את אלכס טיוס שיצא מוקדם יותר בחמש עבירות וכשקלויארו עבר לעמדה 4 לזמן מועט, הוא לא עשה כלום. גם ג’יימס פלדין נכנס אט אט למשחק ובכל פעם שהתקיף מול סקוטי ווילבקין ו/או בחילוף מול אחד מגבוהי מכבי, הוא העניש. מי ששיחק תפקיד מכריע מאוד בניצחון היה טיישון תומאס שקלע פחות מאמארה ומפלדין, אבל בדקות ההכרעה כשכולם פחדו והעבירו את הכדור כמו שק תפוחי אדמה לוהט מיד ליד, היו לו הביצים לעשות החלטות מנצחות תחת לחץ והוא עבורי גיבור המשחק.
אלכס טיוס מול אמארה סטודמאייר (אורן בן חקון)במכבי שוב ההחלטות תחת לחץ היו מוטעות, ההרכבים לא מאוזנים, בעיקר בשל אי שימוש מספק במייקל רול, שעושה במגרש בדקות מעטות החלטות טובות ושקטות, אבל לא מקבל את הקרדיט הראוי לעומת אחרים שדווקא מקבלים קרדיט מוגזם וגם בועטים בדלי ברגע האמת. גם חלוקת המשימות בהגנה על ידי ספרופולוס הייתה מוטעית כשכאן קטש השתמש טוב יותר באוחיון, בר טימור, פלדין ובאטלר מבחינה הגנתית כשהיה צריך וזה תרם הרבה לניצחון היוקרתי. מבחינת הטבלה ומבחינת המאבקים הצפויים בין הקבוצות בהמשך העונה במידה וייפגשו, זהו ניצחון מורלי חשוב לירושלים ועוד הפסד רע למכבי ת”א שמתחילה להתרגל להפסדים האלה ויורה לעצמה ברגל.