שם המשחק: קבוצתיות

לא מפתיע שנבחרת גרמניה העפילה לחצי הגמר. אם היא לא הייתה מגיעה למעמד הזה, אז היינו מופתעים. למרות זאת, מדובר בהישג גדול.

בכדורגל הגרמני, בניגוד להרבה מדינות מובילות בעולם, אין הרבה תנודות. הכדורגל שם שומר על יציבות לאורך שנים ארוכות. במסגרת הזו, צומחים כוכבים בכל דור, שמצעידים את הנבחרת הזו להישגים גדולים לאורך שנים רבות.

שחקני נבחרת גרמניה חוגגים. קודם כל קבוצה (GettyImages)

גרמניה תפגוש את ברזיל בחצי-הגמר והיא תהיה הפייבוריטית. המאנשאפט טובים הרבה יותר מהנבחרת המארחת, וכן - גם מצרפת. נכון, לגרמניה אין את הכוכב הגדול כמו ניימאר, ליאו מסי או אריאן רובן. אבל יש לה את המשחק הקבוצתי המדהים. המכניות וה"יקיות" עשו את ההבדל.

אין לי שחקן אחד בגרמניה שאני יכול להצביע עליו, שהיה מעל כולם. המשחק הקבוצתי של המאנשאפט עשה את ההבדל. הכדורגל הוא בעצם היסטוריה של שחקנים גדולים, במקרה של הנבחרת הזו זה לא תופס. תמיד זוכרים את הנבחרות ולא את פרנץ בקנבאואר או גרד מולר.

נבחרת גרמניה. בלי כוכב נוצץ, אבל עם הרבה יציבות (רויטרס)

מנגד, נבחרת צרפת מיקסמה את יכולתה בעצם הגעתה לרבע הגמר. הכדורגל הצרפתי הרוויח הרבה כבוד במונדיאל הזה, כבוד שאבד בשנים האחרונות. לטעמי, צרפת הפתיעה את עצמה בטורניר הזה. היא לא ציפתה לניצחונות מרובי שערים כאלה.

צרפת חוזרת להיות שוב מעצמה בכדורגל האירופי, והעתיד של הכדורגל הזה לטעמי הוא פול פוגבה. אם הייתי נולד מחדש הייתי רוצה להיות קשר אחורי. כיום, הקשרים האחוריים שמצטרפים הם הכוכבים הגדולים של המשחק, להוציא את הסטארים הגדולים כמובן.

פול פוגבה. העתיד של הכדורגל הצרפתי (רויטרס)