בסוף גרמניה ניצחה. בעידן בו מקדשים תוצאות, היא השיגה תוצאה מצוינת עם עשרה שחקנים וניצחה, כל הכבוד! כן אבל...גרמניה נכון להיום היא נבחרת לא מספיק מאוזנת. נגד נבחרת שבדית מתגוננת, רוב ההחלטות מתי ואיך להעביר את הכדור לעומק היו ברגלי ג’רום בואטנג ואנטוניו רודיגר, וזו בדיוק הסיבה למתפרצות של שבדיה.
מי ששיחק לידיהם היה טוני קרוס, שהוא שחקן מדהים ואיכותי, אבל בגול הראשון לא רק שאיבד את הכדור בקלות, אלא גם שיחק בנונשלנטיות, ושבדיה הובילה די בקלות 0:1. נתעכב לשנייה על שבדיה ומיד נחזור לגרמניה – היא הייתה מסודרת, מאורגנת, ממושמעת, אבל לא אמיצה לנצח את המשחק הזה. וכן, היא לא שלחה מספיק שחקנים להתקפות מתפרצות, כנראה מפחד, אבל כמו שמקסיקו לימדה אותנו, זו לא השאלה כמה שחקנים אתה שולח, זה כמה מהר הם חוזרים להגנה.
בנבחרת גרמניה יש כמה נתונים מעניינים לגבי שחקנים יחסית טריים בנבחרת, כמו טימו ורנר, מרקו רויס שחזר מפציעה ארוכה, יוליאן בראנדט הצעיר, ובעיני במיוחד ג’ושוע קימיך שבלטו, בעוד שהוותיקים יותר, בואטנג, מריו גומז ובמיוחד תומאס מולר היו נראים קצת שבעים.
אסור לטעות, גרמניה הייתה הרבה יותר טובה, ניצחה בצדק לא בגלל איכויות מדהימות, אלא בגלל שהיריבה הסתפקה במועט ולא הבינה שבדקה ה-94 לעשות עבירה מיותרת כל כך קרוב לשער במונדיאל, כשכל בעיטת עונשין מעבר לחצי, זה ‘חצי גול’. אבל עדיין קרוס נתן לנו עוד רגע שמוסיף למונדיאל, עם השער המדהים שמבחינתי היה מדהים וכיפי.
אני לא בטוח שזה יספיק לגרמניה בהמשך, מאחר ויש נבחרות שכרגע נראות כאילו הן רוצות יותר את התואר הזה. כמו שזה נראה כרגע, כנראה שגרמניה תעלה מהמקום השני ותצטרך להתמודד בשמינית הגמר מול ברזיל, ואז כל מה שאומרים, מפרשנים, חושבים שיודעים, נמחק ברגע וההיסטוריה לא חשובה יותר וכל תוצאה אפשרית במשחק הזה. ואז כל משחק הופך להיות גמר, ובגמרים כבר ראינו לא פעם, גרמניה יודעת לשחק.