תחילת אליפות אירופה היא חלומו של כל שחקן מאמן וחבר צוות. אתה לא ישן בלילות, אתה רוצה להגיע למשחק הראשון ומדמיין לעצמך מול מי תשמור, מה תעשה עם הכדור ובלעדיו. ההתרגשות פוגעת בך לפעמים ולפחות בהתחלה הרגליים כבדות, הלחץ משפיע וצריך קצת זמן לחזור לנשימה מסודרת ולתפקד.
כך התחיל היום (שישי) המשחק, כשישראל נראתה כבדה לא מרוכזת. הפינים רצו להתקפות מתפרצות ועלו כבר להפרש של 14 נקודות ואז גיא פניני נכנס בגלל הדימום בידו של נמרוד לוי וכניסתו שחררה אותנו מהרגליים הכבדות. לפתע, השלשות נכנסו ואחת עם הבאזר של דני אבדיה הביאה אותנו לשוויון 40 וחמש הדקות האחרונות של החצי הראשון הוציאו את הנבחרת מכל מה שעבר עליה בשבוע האחרון.
בשני ההפסדים במוקדמות אליפות העולם, שהיו מוצדקים כי הגענו למשחקים האלה בכושר לא טוב, אנשים לא הבינו שאלה כבר לא משחקי אימון. אבדיה נעדר באמצע ההכנות בגלל מחלה וזו לא הייתה הבעיה היחידה בהכנה. הפעם, סוף סוף קיבלנו את דני אבדיה שייחלנו וחיכינו.
נכון, זה לא היה בתחילת המשחק, אבל אחרי הסל הראשון שלו, הוא נכנס נהדר וראינו את דני מטפל בכדור וחודר שוב ושוב. לעיתים הוא קלע בעצמו וכאשר מישהו אחר היה פנוי, דוגמת תומר גינת ואו נמרוד לוי, הוא לא היסס למסור.
אבדיה סיים עם 23 נקודות ו-15 ריבאונדים, אך בניגוד לכוכבים אחרים בארץ ובעולם שחושבים הרבה על הנקודות שלהם, דני יודע למסור ואוהב למסור. הנבחרת כולה שיפרה את האגרסיביות בהגנה וגם התקפית, להוציא מספר דקות, המשיכה ללכת פנימה ולא הסתפקה בזריקות לא טובות מהשלוש.
לא, זה לא היה בקלות. למרות דקות טובות שלנו, הפינים לא ויתרו, איך אפשר כשיש להם כמובן את לאורי מארקנן המצוין. כמובן שאני לא שוכח שנגררנו להארכה עם כדור אחרון ביד כשניסינו להעביר אותו לאבדיה, אבל קו המסירה לא היה פתוח, מקל החטיא ונכנסנו להארכה במצב לא טוב.
המאמן הפיני עזר לנו והתחיל את ההארכה ללא מארקנן, בדומה לסגנון ה-NBA, שנותנים לכוכב לנוח קצת זמן. ישראל ניצלה את היעדרותו, פתחה פער וכשהענק הפיני נכנס, הוא אמנם הצליח להחזיר את הנבחרת שלו, אבל אבדיה ומקל שלטו בכדור והגארד דייק בקליעות עונשין.
סגנון המשחק של פינלנד וההרכב שלה הביא את גודס להחלטה קשה וחשובה - לוותר על ג’ייק כהן ויותר מזה גם על רומן סורקין בעמדה 5. במקומם שיחקו לוי ותומר גינת, מה שיצר הרכב יותר נמוך אבל עם יותר מובילי כדור. גם ים מדר, ממצטייני משחקי ההכנה לא קיבל הרבה דקות כי גודס בחר בצדק לסמוך על הניסיון של מקל ופניני.
גודס הגיע לאליפות אחרי ההפסדים נגד שבדיה ופינלנד וגם עליו היה הרבה לחץ, אבל אלה חייו של מאמן. הוא צריך להמשיך לנסות לעשות הכל גם במצב כזה והוא תפקד היום מצוין. באליפות אירופה אין זמן לנוח כי צריך לטפל בהרבה דברים בתוך הנבחרת ולהמשיך ללמוד ולהתכונן ליריבות הבאות. באליפות כזו, אלה ששיחקו היום פחות צריכים להיות מוכנים כבר למשחק הבא ולהמשך האליפות כי בכל יום צריכים שחקנים אחרים וצריך להיות מוכן לזמן שהמאמן יקרא לך לדגל.
לסיכום, ניצחון חשוב ונהדר במשחק הפתיחה. אליפות אירופה היא מרוץ לטווח ארוך ואסור עכשיו לדבר גבוה, להשתחצן ולהסתנוור. “לה לה לה, מחר משחק חדש”. זוהי אמירתו של מנהל הנבחרת האגדי לשעבר מומו לוצקי. יש משחק נגד הולנד, על הנייר החלשה בבית, וחובה לנצח כדי להתחיל להיאבק על עליה לשמינית הגמר ובאם אפשר במיקום הכי טוב.
ייתכן שבמשחקים אחרים יהיה צורך בהרכבים אחרים ובסגנון אחר. אנחנו למדנו את הפינים, אבל הם גם למדו אותנו. הולכים הלאה ואז נצא למנוחה ביום ראשון. השגנו ניצחון קשה, התחלת המשחק שלנו לא הייתה טובה ונגררנו כאמור לפיגור ולא כדאי להפוך את זה למנהג. צריך למצוא את הדרך לא ליפול למלכודת כזו.
בכל מקרה, אין הרגשה טובה יותר מלנצח במשחק הראשון. ניצחון חשוב, ניצחון שמביא גאווה לנבחרת ולכדורסל שלנו. אז אל אל ישראל ואני כבר מכין את הבית שלי לצפייה במשחק נגד הולנד.