תמוז יילך בדרכו של רביבו?

מכבי תל אביב חזרה לנצח ללא מאמץ גדול. היא פתחה פער של חמש נקודות והלחיצה את הפועל תל אביב ומכבי חיפה עוד בטרם נפגשו ביניהן. הפועל עכו נכנסה לרשימה אחת עם הפועל באר שבע, הפועל חיפה, בני סכנין והאלופה עירוני קריית שמונה. המכנה המשותף של כולן: תבוסה בהפרש של לפחות ארבעה שערים בבלומפילד.

לא פשוט לכבוש כמות כזו של שערים ולא משנה מי היריב מולו אתה מתמודד. הפרגון של ראדה פריצה בשער הרביעי לאלירן עטר הוכיח עבורי שמדובר בתוספת כוח משמעותית לחוד הצהוב. אגב, לטעמי הפער ביכולת של מכבי במשחקי הבית לאלו שבחוץ נובע משינוי המערך של אוסקר גארסיה במשחקי החוץ. הפער הזה נותן סיכוי לשאר קבוצות הצמרת להתמודד על התואר. המאבק אגב, פתוח לגמרי. לפחות לדעתי.

ראדה פריצה חוגג עם עטר, דאבור וייני (משה חרמון)

ההפסד של בית"ר ירושלים לבני יהודה הזכיר לי את הניצחון של הזהובים על ק"ש במשחק שהיה אמור להיות בעונה שעברה משחק ההכתרה של האלופה. כולם ציפו שהקבוצה הצפונית תנצח, אבל בני יהודה לא רצתה לשמש תפאורה וניצחה 0:1, וכך היה גם הפעם.

כדי לשרוד כלכלית בליגת העל בני יהודה חייבת להיות בפלייאוף העליון. היא נראתה כמו קבוצה רעבה ונחושה ללא רגשי נחיתות וניצחה בצדק. אחרי הניצחון הגדול על הפועל ת"א, בית"ר הגיעה כפייבוריטית אבל הייתה לחוצה ולא מדוייקת וסבלה מיום חלש של כל השחקנים המובילים שלה. אולי הם היו עדיין בהלם מההפתעה שגאידמאק סידר להם. אין שום סיבה בעולם שלא יהיה שחקן מוסלמי או ערבי בבית"ר אם הוא שחקן איכותי וטוב. אני שולח חיבוק גדול והחלמה מהירה לסארי פלאח!

ועכשיו למשחק המרכזי של המחזור, שיפגיש את מכבי חיפה והפועל ת"א. מאז התבוסה 0:3 להפועל,  מכבי חיפה סגרה סיבוב שלם ללא הפסד. חיפה כמובן מגיעה למשחק במומנטום הרבה יותר טוב מהפועל ולא רק בגלל ארבעת ניצחונות הליגה הרצופים אלא בעיקר בגלל הביטחון והאמונה שניצחון יקרב אותה למשימה שבשבילה נבנתה הקבוצה - מה שנראה כמו רעיון הזוי עד הגעתו של אריק בנאדו - אליפות.

הקבוצה מהכרמל, בשונה משתי התל אביביות, לא עברה שינוי בחלון ההעברות הנוכחי מה שמעיד על האמון של בנאדו בשחקניו ואין ספק שזה נותן לו חדר הלבשה מאוד תומך ושקט. ארבעה משחקניו מובילים את השינוי בחיפה ומושכים את הקבוצה קדימה במשחקים האחרונים: עמאשה, קטן, עזרא וגולסה. הם מציגים שיפור שבא לידי ביטוי בעיקר במספרים שלהם.

עמאשה חוגג את השער עם חבריו. החלוץ נמצא בתקופה טובה (יוסי ציפקיס)

למרות היתרון של הירוקים, הפערים בצמרת ליגת העל קטנים, ולדעתי הכל פתוח גם במשחק בקריית אליעזר וגם עד סיום העונה. הפועל מגיעה לחיפה לאחר הפסד ביתי לבית"ר וללא כמה שחקנים משמעותיים (בן חיים, ורמוט, ג'מבה ג'מבה ואבוטבול), מה שיביא כנראה את אבוקסיס לאלתר מאחר שאין לו הרבה ברירות. אין לו קשר אחורי קלאסי שיכול לפתוח בהרכב וככל הנראה הוא ייאלץ לעבור למערך של שלושה בלמים כפי ששיחק בליגה האירופית במדריד מול אתלטיקו.

הבעיה במערך הספציפי הזה הוא שחוטבא, שהופך לשחקן קו ימין, הוא לא שחקן התקפי, כך שהאדומים יתקפו מעט מאגף ימין ויותר מהאגף של הרוש, ולא יהיה איזון בין האגפים (אלרואי כהן עדיף על חוטבא במערך הזה אבל כנראה לא כשיר ב-100 אחוז).

הקישור יהיה בעל אופי קדמי עם נחום וגורדנה, כשממן חייב להזכיר את יכולתו מהמשחק בסיבוב הראשון ולהיות במיטבו, מה שיצור קרב מאוד מעניין במרכז השדה שלדעתי עשוי להכריע את המשחק. בהתקפה יחזור טוטו תמוז להרכב אולי למשחקו האחרון בהפועל מה שמזכיר לי את חיים רביבו כששיחק עם מכבי חיפה באירופה מול פרטיזן בלגרד את משחקו האחרון במדי הקבוצה כשכבר היה חתום בסלטה ויגו. הוא היה מצוין. הייתי רוצה לראות את טוטו תמוז מחויב למועדון שלו עד הדקה האחרונה ובעיקר מכבד את עצמו.

ועכשיו לשינוי הכי מהותי בהרכב של אבוקסיס - שילובו של בוריס קליימן בהרכב על חשבונו של אפולה אדל. לטעמי המאמן כבר תקופה ארוכה מאוכזב מאדל. הוא מצפה ממנו שיביא לו נקודות, מה שלא קרה כבר תקופה ארוכה. לכן הוא רוצה לתת הזדמנות לקליימן הצעיר והרעב. מדובר בהחלטה אמיצה ואני יכול להבין אותה. קליימן הוכיח את עצמו במשחקים בהם שיחק ואם הוא בכושר טוב באימונים אין סיבה שהוא לא יבוא לידי ביטוי גם במשחק עצמו.

בוריס קליימן. מקבל הזדמנות להוכיח את עצמו (משה חרמון)

צמרת הליגה צפופה ותוכרע רק בפלייאוף ולכן כל נקודה, למרות הפער שמכבי ת"א פתחה, יכול להיות שווה זהב כך שגם נקודה עשויה להיות טובה עבור הקבוצות. הליגה שלנו אולי לא הכי איכותית אבל בהחלט העונה מעניינת. גם בשבוע שעבר וגם השבוע הכרטיסים למשחק המרכזי נחטפו כמה שעות לאחר שהוצאו למכירה. אני מחכה ומקווה לפלייאוף שיורכב מארבע הגדולות כי כל משחק יהיה ברמה של גמר גביע וההכרעה תהיה עם הבאזר. זו לפחות הערכתי ותקוותי.