התוצאה הסופית של עלייתה של ריאל מדריד לגמר לא הפתיעה אותי. ההבדל הגדול שראינו במשחק בין שתי הקבוצות הוא הגמישות של ריאל מדריד לשנות שיטת משחק בניגוד לאי היכולת של באיירן. בבאיירן רגילים להניע, להחזיק בכדור, וכל זה התבטל כאשר הם ניסו להגיע כמה שיותר מהר לשער של ריאל בלחץ ולהבקיע כמה שיותר מהר.
לכאן נכנס אלמנט חטיפות הכדור של ריאל שכל התקפה מתפרצת יכולה להסתיים בשער. באיירן פשוט לא נבנתה לשחק בסגנון משחק אחר חוץ מהנעת כדור, והחשש הזה שהביא אותם לשינוי השיטה שהם לא רגילים, הפסיד להם למעשה את המשחק.
ריאל מדריד באה מוכנה יותר לבאיירן, מאשר באיירן באה מוכנה. גארת' בייל עם המהירות המסחררת שלו יחד עם רונאדלו ודי מאריה ביציאה החוצה למתפרצות השאירו את באיירן בלי תשובה לנשק הקטלני הזה. ריאל מנגד מסוגלת להניע כדור, אבל גם יודעת להסתגר בבונקר גמיש ולהיפתח החוצה בצורה מהירה ביותר, כאשר את זה אין לבאיירן.
אני לא חושב שההפסד הזה מבטל את היכולות של פפ גווארדיולה כמאמן, אבל צריך לזכור שיש מאמנים לא פחות טובים ממנו כמו קרלו אנצ'לוטי שאולי לא סקסיים מבחינה תקשורתית, אבל בעלי יכולת, תארים וניסיון שלא נופלים מגווארדיולה.
 |
| אנצ´לוטי. לא נופל מגווארדיולה (רויטרס) |
|
| |
לשמחתי, לפני המשחק ובטח אחרי המשחק, אמרתי שריאל מדריד שיחקה ונראתה כמו אלופת אירופה, ביטלה לחלוטין את באיירן, אותה קבוצה שנחשבה עד לא מזמן לקבוצה הכי טובה באירופה. ריאל נראתה, שיחקה ונתנה תחושה של אלופת אירופה.
המכה הזו אולי תיצור איזשהו פתח בקטע המקצועי במערכת של באיירן. יבואו האנשים הקובעים ויגידו לגווארדיולה שיש עוד דברים חוץ מהחזקת והנעת כדור. יופ היינקס הביא לפניו דאבל, כולל אליפות אירופה מה שגווארדיולה הזוהר לא עשה.
 |
| אוהדי באיירן מינכן. שריקות הבוז שלהם אולי יעירו את הקבוצה (רויטרס) |
|
| |
בחצי השני גם שמענו שריקות בוז מצד הקהל של באיירן, שלא שמענו עד היום באליאנץ ארנה, וזה אולי יעורר את הקבוצה.