סוף סוף נבחרת עם ביצים

אחרי כל כך הרבה שנים, הייתי גאה לראות את המשחק של נבחרת ישראל כאוהד. אני מוריד את הכובע בפני אלי גוטמן והשחקנים שלו ולא רק על היכולת הנהדרת ולא רק על התוצאה, אלא על האופי. הם גילו אופי, ובשום רגע של המשחק לא הרגשתי פחד ולא חששתי ששוב נבעט בדלי. לא היה את זה הפעם. שאפו גדול על כך. זה שהנבחרת שיחקה כדורגל שגרם לי לרצות כבר להגיע למשחק הבא, אומר דרשני.

האווירה באצטדיון הייתה פשוט מחשמלת. כשחקן עבר שישב ביציע פשוט התרגשתי. שמעתי את התקווה וראיתי את השחקנים מתחבקים. איזה כיף, גאווה גדולה.

נבחרת ישראל חוגגת (עמית מצפה)

צריך לצנן מעט את ההתלהבות. לא מדובר באחד הניצחונות הגדולים של ישראל מבחינת החשיבות או מבחינת התוצאה, אבל הוא כן מראה על התקדמות של הנבחרת שלנו. סוף סוף היה משחק שהיינו חייבים לנצח בו ועשינו זאת ובגדול. הרבה חשבו ששוב נבעט בדלי, אך לא כך עשינו.

חלום היורו יותר מריאלי. עשינו צעד גדול בדרך לשם, אבל חשוב לזכור שהיורו הוא המטרה. יותר חשובה הדרך. צריך לשים אותו בצד ולהמשיך לשחק כך, אחרת נראה אותו רק בטלוויזיה.

אנחנו צריכים להגיע למשחק הבא ולנצח גם אותו, וככה לעלות שלב שלב עד שנגיע למטרה שלנו. אם כל אחד מהצופים שהיה בסמי עופר כבר סופר את הדקות עד למשחק הבא נגד וויילס, זה אומר המון על השיפור של הנבחרת.

מרציאנו הודף (עמית מצפה)

ביברס נאתכו היה המצטיין במשחק. הוא שיחק כדורגל של גדולים, הוא מנהיג אמיתי. יכולת המנהיגות שלו לא באה לידי ביטוי בצעקות או בתנועות ידיים, אלא במסירות חכמות ולאו דווקא לשער, אלא מסירות נוחות לחברים שלו. אינטליגנציית המשחק שלו גבוהה מאוד, הוא עצר התקפות וחטף כדורים. אין מילים. אופיר מרציאנו השאיר אותנו במשחק עם כמה הצלות נהדרות לפני שהצלחנו לכבוש ושאפו על כך. הוא שמר את המומנטום של ישראל חי.

אני רוצה לחרוג ממנהגי ולתת ציונים לשחקנים. אופיר מרציאנו 9, אייל משומר 7.5, איתן טיבי 7.5, טל בן חיים 7.5, עומרי בן הרוש 7.5, שרן ייני 8, ביברס נאתכו 9, ערן זהבי 8, גילי ורמוט 8, טל בן חיים 7.5 ועומר דמארי 8.

ולסיום, אני רוצה להגיד תודה לשחקנים שאיפשרו לי ליהנות כל כך מהנבחרת ולהיות גאה כל כך. הלוואי שימשיכו.