אליפות אירופה היא מרוץ לטווח ארוך, צריך אורך נשימה, צריך יכולת, צריך כושר גופני וצריך גם קצת מזל. שלושה משחקים רצופים, יום אחרי יום, הם משימה קשה מאוד. פופולרי במדינת המאניה דיפרסיה שלנו לרדת היום על הנבחרת שלנו, אבל לא נכון לעשות זאת. צריך לפרגן לה, צריך לעודד אותה, צריך עכשיו להמשיך להיות ביחד ולהתרכז - כי לנצח את פולין זוהי לא משימה קלה בכלל, אך אפשרית.
קשה לנצח שלושה משחקים רצופים, אף על פי שהיו במשחק הזה את כל התנאים לניצחון שלנו. רבע ראשון מצוין עם יתרון 16:29, סיום חצי ראשון עם בהובלה של 10 נקודות ולאחר מכן ספיגת סל שוויון מחוץ לקשת בתום הזמן החוקי, אחרי ניסיונות הדדים לבצע עבירות, שהביאו את שתי הנבחרות לקו העונשין. גם פתיחת הארכה הייתה מבטיחה והחלה בריצת 0:7. הכל לכאורה היה מספיק בשביל לרשום ניצחון נוסף, אבל באיזשהו מקום נכתב כי בוסניה היא זו שצריכה לנצח ואכן כך קרה.
 |
| רביב לימונד תופס את הראש (FIBA) |
|
| |
ישראל שוב התחילה מצוין ועלתה עם החמישייה שהתגבשה ורצה טוב, שכללה את רביב לימונד, ד'יאור פישר ושלושת המובילים - עומרי כספי (20 נקודות במחצית הראשונה), ליאור אליהו וגל מקל. אך לבוסנים יש משחק פנים ובעיקר את אנדריאה סטיפנוביץ', עמו לישראל לא היה מצ'אפ פיזי.
היה ברור שנצטרך את יניב גרין כי פישר ואליהו כבר היו סחוטים ומראש הם פחות פיזיים מהבוסנים. גם אלישי כדיר נכנס למשחק, קיבל איזושהי מכה, וגם ניהל דין ודברים על הספסל ולא חזר למגרש. אני לא יודע מה קרה, אבל גרין, שניסה ככל יכולתו לעזור, היה קצת חלוד כי בכל שלושת המשחקים הראשונים הוא לא שותף והיה קשה לו להשתלב. בנוסף, הוא הרגיז את ארז עם החטאות העונשין שלו.
המאמן הלך בצדק עם השחקנים המנוסים והוותיקים ואלה שהובילו אותו לניצחונות במשחקים הראשונים. ידוע לכולם כי ההכנה שלנו הייתה לא טובה. חלק ממנה התבסס על בניית הכושר הגופני לחלקים המאוחרים של הטורניר ולזה אנחנו לא מוכנים. בנוסף לכך, אנו זקוקים למשחק ריצה שסוחט ממך עוד יותר מהרגיל. היה אפשר לראות את העייפות כשהבוסנים התחילו לצמצם את התוצאה בעזרת שלשות חשובות וריבאונד ההתקפה.
 |
| נבחרת בוסניה חוגגת (FIBA) |
|
| |
יש ויכוח בין האסכולות השונות על עשיית עבירות ושליחה לקו, ואם כן עושים את זה, אז מתי ובאיזה הפרש. לפעמים מבקשים לבצע עבירה על שחקן שסטטיסטית הוא קלעי עונשין גרוע, אבל לא תמיד הקבוצה מוסרת לו את הכדור. בכל מקרה, אי אפשר לשלוח לקו את מי משהכדור לא אצלו וכאן הכדור הגיע פעמיים בדקות המכריעות לפישר, שהוא קלעי עונשין טוב, אבל היה שחוק ועייף (כן, אתם יודעים, בגלל ההכנה).
היה אפשר לראות גם את הבלבול סביב הוצאת הכדור אחרי פסק הזמן בדקות הסיום. ארז תידרך בפסק הזמן על הוצאת כדור ממחצית המגרש, אבל רק בסוף הספסל הבינו שהכדור מוצא מאחורי הסל ומשום כך השחקנים לא היו מספיק מאורגנים. נכון, תמיד בפסק הזמן מתכננים מי מקבל את הכדור ובדרך כלל מכוונים אל קלעיי העונשין הטובים, אבל צריך להבטיח שהכדור יכנס בכלל למגרש ולא נאבד אותו במסירה, דבר שגם קרה לנבחרת בהדרכתי באליפות אירופה ב-2008.
עכשיו צריך לשים את הכל מאחור, לעודד את הנבחרת, לתת לה גיבוי ולספק לה אנרגיות. ראש הממשלה לא יתקשר היום כנראה, אז התפקיד שלנו הוא לחזק אותה לקראת יום רביעי, בו היא תפגוש את פולין למשחק חשוב. הפולנים טובים, אבל לא בלתי מנוצחים. אל אל ישראל.
 |
| ד´אור פישר. היה עייף (FIBA) |
|
| |