כאשר מאבדים במשחק ביתי 23 כדורים – אי אפשר לנצח משחק. אחרי ההפסד לכוכב האדום, להחלפת המאמנים הנוספת שעברה על מכבי תל אביב הייתה השפעה בדיוק לרבע אחד.
במקום ‘להרוג את המשחק' אחרי הרבע הראשון המעולה, מכבי החלה ברצף של טעויות. השחקנים של ליאור ליובין עשו טעות אחר טעות, רשמו עוד איבוד כדור, כאשר אסור לשכוח שהרוסים הגיעו למשחק הזה בלי שני הכוכבים שלהם, נאנדו דה קולו ומילוש תאודוסיץ', שהם בעצם הברמטורים של אלופת אירופה, ששווים ארבעים נקודות כל משחק. מכבי בחצי השני פשוט לא הייתה טובה. הצהובים בחרו ללכת אחד על אחד, כאשר מנגד צסק"א שיחקה מסודר, בסגנון שלה, המון פיק רול, ריווח של המשחק וניצול היתרון במשחק הפנים. היה ברור כי אחרי החצי הראשון הלא טוב, הרוסים יתעוררו ויתחילו לשחק.
אני לא מבין את ההחלטה של ליאור ליובין להמשיך להשאיר על הפרקט את סוני ווימס. היו לו ארבעה איבודים רצופים, הוא איבד לגמרי את הביטחון, פגע בקבוצה ובשטף המשחק שלה. לווימס לא היה שום פקטור על המשחק של הצהובים, לא בהגנה ובטח שלא בהתקפה. אך ליאור החליט ללכת איתו עד הסוף, כאשר אפילו הקהל בהיכל אמר את דברו. ההחלטה של ליאור עלתה למכבי במשחק. אולי חוסר הניסיון של המאמן ביורוליג גרם לו לקבל את ההחלטה הזו.
מכבי יכולה בהחלט להרגיש פספוס גדול, לא לנצח את המשחק הזה ולנצל את המומנטום של הרבע הראשון. מכבי יוצאת כעת לפגוש את דייויד בלאט ודרושפאקה, כאשר הצהובים מתרחקים מהמקום השמיני ונדחקים החוצה מהשלב הבא. כל שיטת היורוליג, עם כל העומס, לא עושה טוב לקבוצה. כעת יגיע עוד מאמן חדש, הוא לבטח ירצה להתחיל הכל מהתחלה. אין כעת זמן לאימונים ארוכים, ללמוד את השיטה, יש עומס מנטלי, שלא לדבר על העומס הפיזי העצום.
יש למכבי כישרון בקבוצה, שכרגע פשוט לא בא לידי ביטוי. גל מקל שוב לא שיחק הערב, ונוצר מצב שלמכבי יש למעשה שתי קבוצות, אחת ליורוליג וקבוצת ישראלים לליגה. במכבי חייבים לחזק את הישראלים, השיטה של שתי קבוצות בנפרד כמעט לא עובדת. השחקנים יוצאים מפוקוס והחדות נפגעת. קשה שתהיה קבוצה שתשחק באירופה ושהשאר יתנו לך תפוקה בליגה. זה פוגע מאוד בקבוצה, שלא לדבר על כך שיש לך לא מעט שחקנים שהולכים עם תחושת מרמור, הרגשה לא טובה שמשפיעה על האווירה והכימיה בקבוצה.